פיקניק בבית: איך לעשות כזה מגניב, ובתוך הבית?

רגע לפני הסגר, יצאתי עם ילדיי לפיקניק על מנת לקיים תיאום ציפיות:

תראו, פתחתי, בחודש הקרוב (הייתי אופטימי) אתם לא תלכו למסגרות ועדין נדרשים לקיים מסגרת חינוכית ערכית בבית ולכן:

א. זה לא חופש, הולכים לישון בשעות הרגילות כי אף פעם אי אפשר לדעת איזה החלטה יקחו ב 24:00 בלילה ולאיזה בוקר תתעוררו.

ב. מי שמדבר הרבה ומפריע נדרש לשים מסכה על הפנים גם בתוך הבית. מחשש שידביק את אחיו/אחותו.

ג. אין זום!! לא רוצה לשמוע את המילה זום. אין לי כוח לזום, לא יהיה לכם מחשב לזום ואין בכך שום תועלת מלמד להעסיק את אבא. מיותר. תוותרו.

ד. רשתות חברתיות, מאושר רק, אבל רק, טיקטוק, אינסטגרם, טוייטר וטלגרם (גרם!!!). אסורה כניסה לפייסבוק כי פה אבא כותב.

ה. לגבי הביטוי השגור בפיכם "אבא" – אין!! חל איסור שימוש במילה זו. זה ריגש אותי בימים שעוד לא ידעתם לדבר ומאז זה רק מעצבן אותי, זה אף פעם לא תחילתו של משפט שימצא חן בעיניי. תאלתרו, תהיו יצירתיים.

 

ו. שיעמום – ראו סעיף ד'

ז. נגמרה הסוללה? ראו סעיף ב'.

ח. מותר להיות רעב שלוש פעמים ביום בסמוך לארוחות המוגשות לשולח….. קחו לבד, מי שהמציא את המקרר תכנן אותו ככה שילד יוכל לפתוח בעצמו.

ט. הכלבו נמצא 600 מטר מאיתנו. כידוע לכם יציאה מהבית היא עד 500 מטר ואין לי שום יכולת השפעה על הקיבוץ לקרב אותו יותר.

י. "גמדים לדרך" החליטו להנעים לנו את הסגר, יש לכם פה כל מה שאתם צריכים כדי לא להצטרך אותי. בעיות? חוסרים? פנו אליהם. רק מזכיר את סעיף ה'.

אין לי מושג מתי הסיוט הזה יגמר אבל רק הקפדה על כללים אלו תצליח להביא אותנו שפויים לקו הסיום.

לכן, חריגה מאחד מהסעיפים לעיל עלולה לקצר *משמעותית* את הכתוב בסעיף א'.

ושיהיה לכולנו בהצלחה!

גמדיםהורים וילדיםמשחקים של פעםפיקניקשטראוס