עברי לידר: יש סיבה לחשיפה של הבן שלי ברשתות החברתיות

בכנס 'מדברים להורים' של און לייף ונורופן לילדים, אירוע ZOOM מיוחד להורים טריים ולהורים שבדרך, ראיינה לינוי בר גפן את ההורים הטריים עברי לידר, מאיה ורטהיימר ואורטל עמר שנחשפו ושיתפו באתגרים שהם חוו בשנה הראשונה שלהם כהורים. בימים הקרובים נביא לכם את דבריהם של כל אחד מההורים המפורסמים בסדרת כתבות מיוחדת, והפעם: לינוי בר גפן מראיינת את עברי לידר על האבהות שלו, ההתמודדויות מסביב ועל חוויית ההורות המשותפת עם בן הזוג יונתן.

אני רוצה לדבר איתך על אמת ופייק ניוז בשנה הראשונה לחיי התינוק. בן כמה אלבי? אתה ובן זוגך יונתן צלחתם כבר את השנה הראשונה?

"אלבי בן שנה וחודש. תראי, תמיד אנחנו אומרים 'לא הכינו אותי לזה', למרות שכן הכינו אותנו. טחנו לנו על זה לא מעט, פשוט לא נורא הקשבנו. אבל אם תיקחו את כל הדברים שאמרו לכם לפני ההורות, הפייק הכי גדול הוא שהכנתם את עצמכם למשהו מסוים וזה לגמרי לא היה זה, ובא לכם להרוג את מי שהבטיח לכם את זה".

זה פייק ניוז עצמי, כי זאת איזה שהיא אשליה שאתה טיפחת לעצמך והסביבה עזרה לך לטפח. אבל דווקא לך היה הרבה זמן להתכונן לקראת ההורות, היא לא תפסה אותך פתאום.

"אני חושב שזו באמת סיטואציה אחרת מאוד. קודם כל אני עשיתי את אלבי בגיל מבוגר יחסית ואני חושב שיש לכך משמעות, זה נותן לך הרבה יותר שנים להבין וזה נותן לך הרבה יותר זמן להתכונן. ילדים של זוגות להט"בים אלו ילדים מאוד מאוד מתוכננים עם הרבה מאד כוונה, עם הרבה מאד השקעה, באמת של שנים. אפילו לפני שמתחילים לתכנן את הילד עצמו, הכוונה, ההתכוונות לעשות ילד, אתה צריך לעבור עם עצמך דברים. אתה צריך אפילו לבחור איך תעשה את הילד, בין אם זה בהורות משותפת, אימוץ או פונדקאות".

גם אצל זוגות גייז שיש להם ילדים מתקיים הדרבי הזה של – למי יש ילד יותר טוב? אצל אימהות הרי זה קיים.

"ברור, אני חושב שתחרות סמויה בין בני אדם היא תחרות סמויה בין בני אדם. אני לא חושב שיש הרבה הבדל. אגב, בסופו של דבר, נהיים לך מלא חברים עם ילדים, זה הופך להיות משהו משמעותי. אתה יוצר חברויות אמת עם אנשים שאתה אוהב אבל אתה מתחבר איתם דרך הילדים. רוב החברים שלנו הם זוגות סטרייטים וגם איתם יש את התחרות הסמויה הזאת בין הורים שהיא משעשעת".

אתה מרגיש שאתם נבחנים יותר? "בוא נראה איך הם עושים את זה"?

"יונתן בן הזוג שלי טוען שאנחנו נבחנים יותר כי אנשים מסתכלים על זה מהצד ואומרים 'צריך לעזור להם יותר, הם פחות יודעים'. אני חייב להגיד שאני לא באמת מרגיש את זה, אין לי את המנגנון הזה של 'מישהו ישפוט אותנו בגלל שאנחנו שני גברים'".

שלא כמו הרבה הורים, לא מצאת את עצמך אומר 'וואו איך אני לומד להתמודד עם הדבר הזה?' לא נבהלת.

"לא, אבל אני חושב שזה בגלל ההכנה הבאמת גדולה שעברנו. אני חוזר לעניין הגיל וחושב שזה גם כן קשור. כל כך הרבה שנים חיכיתי לזה, כל כך הרבה שנים תכננתי את זה וחשבתי מה אני עושה ואיך אני עושה ואז כשאלבי הגיע הייתי מאוד מוכן לדבר הזה. כבר הבנתי מה יקרה".

התאהבת בו מהרגע הראשון?

"אני חושב שצריך להגדיר את המילה מאוהב. המילה התאהבות היא מילה טריקית כי אנחנו מכירים את המילה התאהבות מבני ומבנות זוג ושם יש משהו נורא לא רציונלי. זה יושב על אותו עניין שהילד שלך עושה משהו, כמו נגיד צעד ראשון, שבינינו זה לא כזה מדהים אבל אתה לא מאמין שהוא עשה את זה ומתרגש עד עמקי נשמתך, ופתאום הטלפון שלך מפוצץ מהסרטונים של הילד שלך".

אתה מגיע למצבים שהמגננה על הילד משבשת את דעתך?

"כבני אדם אנחנו מתוכנתים גנטית לרצות להגן על הילדים שלנו. תחשבי איך האנושות הייתה נראית אם לא היה לנו את הדבר הבסיסי הזה. זה עניין חייתי מאוד וזה לגמרי ברור וטוב שזה ככה. חשוב לא לבלבל את זה עם אהבה, אלו שני דברים שונים ולכן זה גם קצת מסוכן".

הרבה פעמים אנחנו גם כועסים על עצמנו באותו הקשר, מלקים את עצמנו על טעויות או דברים שהיינו אמורים לעשות אחרת.

"אני חושב שמגוון הרגשות שדבר כל כך גדול בחיים שלנו יכול לגרום לנו להרגיש הם בסדר, הם הגיוניים. זה מאד קשה. זה משהו חדש בחיים שלך שלא הכרת קודם, משהו מאד משמעותי, תינוק קטן, זה נשמע לי כמו תחושות טבעיות יחסית" .

היה לך רגע כזה שבו אמרת 'למה הכנסתי את עצמי'?

"החיים גדולים עלייך באופן כללי".

אלבי כבר ישן לילה שלם?

כן. אבל הוא קם באמצע הלילה לבקבוק, זה בסדר".

בוא נדבר על שיפוטיות של הורים, זה משהו שיצא לך לחוות?

"אני חושב שאנשים הם דבר מאד שיפוטי כמעט בכל נושא. ואת יודעת, אנחנו רגילים, חצי מהאנשים במלא לא חושבים שאנחנו צריכים להיות הורים.

זה באמת דרבי תחתית שאנשים עם מעט מושג מטיפים לאנשים שנדמה להם שיש להם פחות מושג. העובדה שאתם חשופים יותר מאחרים גורמת לכם להצניע יותר את ההורות ולא להעלות הרבה תמונות של אלבי לרשתות החברתיות?

"זה דבר שדיברתי עליו הרבה גם עם יונתן בן הזוג שלי וגם עם חברים ועם אימא שלי, על עניין החשיפה של אלבי, כי יש פה איזשהו אישיו. מצד אחד אתה כן רוצה לשמור על הפרטיות שלו כי זאת לא בחירה שלו, אתה כרגע בוחר בשבילו אם לחשוף אותו או לא, מצד שני אתה לא רוצה להתנהל סביב הילד שלך כאילו יש סוד, ואני נורא לא מאמין בסודות".

ויש בזה גם משהו פוליטי, כשאתה מעלה תמונה אתה מנכיח את ההורות של אדם גיי ויש בזה משהו מעצים.

"את צודקת במאה אחוז. אני מצלם בימים אלה את התוכנית 'מחוברים' ואחת מהסיבות שהסכמתי לעשות את זה היא בשביל שתהיה נראות של שני גברים שמגדלים ילד חמוד ביחד והרצון להפוך את זה למשהו פשוט ונורא יומיומי. אנחנו הולכים לגן, אנחנו חוזרים מהגן, אנחנו משחקים איתו, אנחנו מחליפים טיטול. זה בסוף החומר של החיים, זה נורא יומיומי וזה מאוד פשוט. היה לנו חשוב להראות את זה ואנחנו מאמינים בזה. אני חושב שזה מה שמנחה אותי לא להתנהל סביב אלבי כאילו שזה סוד גדול, כי אני לא חושב שזה טוב, אני חושב שזה מייצר מתח לא טוב סביבו. מצד שני זה טריקי, הוא נולד לאבא מוכר ואני לא רוצה להפוך אותו לאושיית אינסטגרם".

מה שם המשפחה שלו?

"לידר. אצלנו יש איזה עניין מורכב. אני הכרתי את יונתן רק אחרי שהתחלתי את התהליך של אלבי, אז כרגע הוא עדיין לא רשום כאבא של אלבי, זה בטח גם דבר שישתנה ונצטרך לעבור תהליך כדי לשנות אותו".

כנשים, בכל זאת גם אם הזוגיות נגמרה בעקבות הילד, עדיין ברגע שנולד הילד, לא משנה כמה שוויונית הייתה הזוגיות קודם, את מבינה שאין שוויון. איך זה אצלכם, כששניכם מתחילים מנקודה שווה?

"אצלנו זה קצת אחרת. כמו שאני רואה את העולם, אני רוצה לחשוב שאם הייתי עושה ילד עם אישה אז הסיטואציה בינינו הייתה מאד שוויונית, ככה אני רואה את עצמי וככה אני רואה את המחשבות שלי על העולם. בן הזוג שלי הוא שוודי, בשוודיה חופשת הלידה היא אותו חופשת לידה בשביל גברים ונשים ואפשר להחליט מי מבני הזוג לוקח את החופשה הארוכה ואם הגבר מחליט לקחת אותה אז הוא גם כן יקבל שנה".

רק 0.3% מהגברים לקחו חופשת לידה בישראל, הייתה להם אופציה והם לא לקחו אותה. אתה כגבר גם לא עובר ראיונות עבודה שבהם שואלים אותך "מה תעשה עם הילדים".

"זה נכון. אני לא עבדתי בעבודה כזאת אף פעם אבל אני יודע שכשבן זוג שלי הולך לראיון עבודה לא מסתכלים עליו ואומרים 'הוא עוד מעט יהיה בהיריון. ברור שגברים לא מתמודדים עם הדבר הזה".

הכנסתם את אלבי לא מזמן לגן, איך הייתה הכניסה?

"לא נעים לי להודות, הייתה כניסה חלומית. אלבי חולה על הגן ומבסוט מהגן מאוד. אני מודה שפחדנו בהתחלה כי בגלל הקורונה לא יכולנו להיכנס ולא הייתה הסתגלות. אני כן אגיד לך על זה משהו, בסוף בני האדם תמיד מחפשים בעיות. באנו איתו לגן שנינו ביום הראשון, הוא נכנס בהתלהבות, הלך לאופירה הגננת והייתה שמחה גדולה. אנחנו עמדנו שנינו ליד הגדר של הגן והסתכלנו, לא רצינו שהוא יבכה, אבל היינו שם איזה 5 דקות ואז ראינו שהוא שמח ומשחק והלכנו. אני הייתי מבסוט, אמרתי טוב לו בגן, אני שמח, אחלה, בוא נראה מתי יתקשרו שנבוא לקחת. יונתן התחיל קצת יותר להיכנס לסרט, 'רגע, אז זה אולי אומר שבעצם הוא לא קשור אלינו, עשינו משהו לא בסדר', אגב מחשבה טבעית. הייתה שיחה עם פסיכולוג שהסביר כמובן שזה להפך, שככל שהקשר יותר חזק ויש לו ביטחון הילד מתמודד טוב יותר, אבל היינו צריכים את השיחה. אני חושב שמה שלא קורה לך בהורות אתה לא בטוח אם זה בסדר או לא. אם הוא כן בוכה, אז אתה נלחץ מזה שהוא בוכה, אם הוא לא בוכה אתה נלחץ מזה שהוא לא בוכה".

אנחנו צריכים כדור כזה שבכל פעם ששואלים אותו אם עשינו משהו בסדר או לא, לא משנה מה, הוא תמיד עונה 'את בסדר'.

"הסוד הוא מראש להבין שגם נעשה דברים לא בסדר".

מה הדבר הכי מפתיע שגילית על עצמך מהרגע שהפכת להיות הורה?

"יש לי סיפור מצחיק. אלבי נולד באלבמה ויונתן בדיוק עבד באירופה. הוא הגיע שישה ימים אחרי שאלבי נולד לדירה ששכרנו. הוא נכנס לשם באחת בלילה וראה אותי עומד במטבח, שוטף כלים, מנקה בקבוקים ועושה כביסות, והכל בבת אחת, ומי שמכיר אותי יודע שכל פעולה אחת כזאת בפני עצמה אני צריך להתרכז בה. עכשיו באופן כללי, זה לא שאני בן אדם כזה שאומר 'אני לא שוטף כלים' או 'לא עושה כביסה', אבל אני עושה את זה ללא חדווה יתרה כי זה משהו שחייבים לעשות. ובכל התקופה הזאת של ההתחלה פתאום הדברים האלה היו נראים לי כיפיים, מגניבים, 'ואוו איזה כיף, אני שוטף את הכלים באמצע הלילה ואני עושה את הכביסה'. הייתה לי מין תחושה שהכל עכשיו שלם".

אבהותהורותעברי לידר