אורטל עמר: 'הוכחתי לעצמי שאני לא צריכה עזרה כלכלית מאף גבר'

החודש נערך כנס 'מדברים להורים' של און לייף ונורופן לילדים, אירוע ZOOM מיוחד להורים טריים ולהורים שבדרך, שעסק בכל הדברים החשובים שהורים צריכים לדעת. בפאנל המרכזי של הערב ראיינה לינוי בר גפן את ההורים הטריים אורטל עמר, מאיה ורטהיימר, ועברי לידר,  שנחשפו ושיתפו באתגרים שהם חוו בשנה הראשונה שלהם כהורים. בימים הקרובים נביא לכם את דבריהם של כל אחד מההורים המפורסמים בסדרת כתבות מיוחדת, והפעם: לינוי בר גפן מראיינת את מנחת הטלוויזיה אורטל עמר, אחת הכוכבות הכי בולטות בביצה ואימא של תו תבורי, הפעוט עם השם הכי מחייב בסביבה.

אני רוצה להתמקד באמת ובפייק ניוז בחיי ההורות. סגרת לא מזמן שנתיים של אימהות, אם תיקחי את כל הדברים שאמרו לך לפני שהפכת לאמא, מה הפייק הכי גדול שנתקלת בו?

"הפייק של חיי היה שנכנסתי קודם כל להיריון בלי תכנון מוקדם. אני לא קוראת לזה 'בטעות', אבל גיליתי יום אחד שאני בהיריון וזה היה בחודש שני. הייתי בטוחה שהחיים שלי ייראו אותו דבר, אני אקח עזרה, תהיה לי מטפלת, יש לי את היכולת הכלכלית הזאת ויהיה בסדר, שאני אמשיך לצאת כמה שאני רוצה ואמשיך לחיות איך שאני רוצה, ושזה לא יפריע לחיי הזוגיים ולא האישיים".

לא היו אנשים שאמרו לך שזה ממש לא הולך להיות ככה?

"לא, אף לא אחד לא הזהיר אותי. כולם אמרו לי איזה יופי, בשעה טובה, הולך להיות לך מדהים. כשתו המהמם נולד אז ממש על השבועות הראשונים נלחמתי עם עצמי, לא אפשרתי לעצמי להבין שאני צריכה להישאר שנייה בבית, ליהנות ממה שקורה, רציתי נורא לצאת. מצאתי את עצמי, אימא לתינוק בן שלושה שבועות, מבלה באיזה מועדון, שותה ומפזזת, רק כדי להרגיש שאני יכולה לחיות את החיים שלי. זו הייתה מלחמה נוראית עם עצמי ולא הבנתי שזה גם בסדר שהחיים לא יהיו אותו דבר, שיותר אני לא יכולה לצאת מהבית מתי שבא לי כי אני צריכה לדאוג לבייביסיטר או לבקש מאבא או מאימא או מבן הזוג שלי לשעבר שישמור על הילד, וזה היה הפייק ניוז הכי גדול שלי".

זה פייק ניוז עצמי כי זו איזושהי אשליה שאת טיפחת לעצמך והסביבה עזרה לך לטפח אותה.

"כן, חשבתי שילד הוא תוספת מדהימה ושהחיים שלי ימשיכו להיות כמו שהם היו, חיי רווקות ספונטניים וחופשיים. פתאום מצאתי את עצמי גם לא יכולה לטוס לחו"ל מתי שאני רוצה, והכול הופך להיות מחושב והחיים שלך כבר לא נראים אותו דבר. אני מדברת כמובן על ההתחלה לפני שנה וחצי בערך".

הצלחת להתאהב בו מהרגע הראשון?

"לא התאהבתי מהרגע הראשון אבל בגיל שלושה חודשים הייתי מאוהבת בו לגמרי. עכשיו אני כבר מאוהבת בו קשות, אני מדמיינת את הרגע שתהיה לו חברה ואיך אני רבה איתה.

אז אולי לא כדאי שתהיה לו חברה.

"אני בסוף אצטרך להתמודד, אבל יהיה ריב קל. יש משהו בקשר בין אימא לבן, תהיה לו חברה ואני אתמוטט, זאת לא אהבה?"

אחד הדברים שחשוב לדבר עליהם הוא עד כמה השנה הראשונה של זוג עם תינוק חדש היא קריטית ומסוכנת לזוגיות, מה דעתך בנושא הזה?

"במקרה שלי, כשתו נולד אף אחד לא דיבר איתי בכלל על בן הזוג שלי. לא הייתה לי מספיק הכוונה, גם בפן האישי וגם מבחינת האופן בו התמודדתי עם ההיריון. הייתי צעירה, אפילו אם לא בגיל במחשבה, בתחושה שלי. לא חלמתי על זה, לא ציפיתי להיות אימא ולא ידעתי לאן אני הולכת".

אולי הזוגיות שלך ושל בן אל לא הייתה מספיק ארוכה.

"שלוש שנים עם מגורים משותפים זה מספיק. לא שרדנו, הגיע ילד לעולם והוא לא אשם, אבל בן אל ואני לא ידענו להתמודד כהורים יחד. ניסינו קצת, אפילו לקחנו מטפלת זוגית שתכווין אותנו בעניין הזה, אבל הכל היה חדש לשנינו וחוויתי דיכאון נורא קשה אחרי לידה. אני חושבת שגם הוא חווה משהו קטן, לא יודעת אם דיכאון, אבל גם לו היה לא פשוט ולא צלחנו את זה, פשוט ויתרנו, החלטנו שיחד אנחנו לא יכולים להתמודד כהורים משותפים, הכול היה לנו לחוץ מידי".

אם היית יכולה לחזור אחורה ואת עדיין בהיריון, מה היית עושה?

"אני חושבת שזוגיות טובה נמדדת ברגעים קשים ואם לא צלחנו את זה, אז כנראה שלא נועדנו. אני לא יכולה לדעת בדיעבד".

אם היית יודעת אז את מה שאת יודעת היום.

"אם אני מביאה היום עוד ילד זה קטן עליי, אני יודעת למה אני נכנסת וזה לא יהיה בחיים אותו דבר. גם אם אחווה תחושות הורמונליות כאלה ואחרות, אדע לקחת את איש המקצוע הנכון ולהתמודד עם זה. בוודאות היום הייתי עוברת את הדבר הזה מדהים ולא הייתי לוקחת כל כך קשה כל דבר שקורה עם הבן זוג, אם הוא כן עוזר או לא עוזר ואם הוא כן שומר או לא שומר".

נסי לחשוב על רגע כזה בו אמרת לעצמך 'אוקיי הכנסתי את עצמי למקום שבאמת לא היה לי מושג איך יוצאים ממנו, לא בטוחה שזה מה שהייתי צריכה לעשות'.

"הרגשתי תמיד שהייתי צריכה את זה אבל לא הרגשתי שאני טובה, כל הזמן הענשתי את עצמי, חשבתי שאני לא מספיק טובה, שהבעיה היא אצלי, שאני לא בסדר. הבנתי שיש בעיה כשיום אחד בן פשוט הלך לעבודה ונשארתי עם תו לבד בלי עזרה. בלי אימא, בלי מטפלת ובלי כלום. הרעש של הדלת שנטרקה, הבום הזה של 'אני עכשיו לבד', הפחיד אותי. הרגשתי שמשהו לא בסדר עומד לקרות, שאני לא ארים אותו טוב, לא אחזיק טוב את הראש. הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד עם הבן שלי לבד ואז הבנתי שאני בבעיה, כי אני לא אמורה להרגיש ככה, זה בסך הכל תינוק".

אני לא חושבת שיש הורה שלא הרגיש ככה.

"זו הייתה תחושה קיצונית שאתה לא אמור להרגיש, הרגשתי שאני לא מסוגלת לטפל בו. היום אני מבינה שזה היה טבעי. באותו רגע בנקודת הזמן חשבתי שזה סוף העולם וזו הייתה הבעיה שלי שחשבתי שזה סוף העולם ולא ידעתי להתמודד ולא היה מי שיעזור לי עם זה".

העובדה שאת חשופה גורמת לך להצניע יותר את ההורות ולא להעלות הרבה תמונות של תו לרשתות החברתיות?

"אותי כל הזמן שופטים אגב על זה שאני לא מעלה תמונות של תו. אני מעלה הרבה תמונות שלו לאינסטגרם אבל לא חושפת את הפנים שלו, רואים אותו באופן די ברור מאחורה, ובכל יום שאני מעלה את התמונות האלה אני מקבלת הודעות של 'מי את חושבת שאת? הילד לא שונה מאף אחד אחר', 'את צריכה להעלות את הפנים שלו'. יש לו גם אבא וההחלטה הזאת היא החלטה משותפת והוא לא רוצה, יכול להיות שעם הזמן זה ישתנה. זה בדיוק העניין של השיפוטיות שלפעמים הדברים האלה שאומרים לך על החלטות עם הילד שלך זה מציק, אל תכתבו לי דברים כאלה".

אנשים תמיד יהיו שיפוטיים. הבעיה היא שאצל הורים הכל מגיע עם הלקאה עצמית, אנחנו תמיד נמצאים בתחושה שאנחנו לא פועלים טוב בכל מה שקשור בילדים.

"הסוד הוא לשחרר. זה בסדר לנסות ולטעות. לא לטעות טעות מרה, אבל לטעות ולנסות ולזרום עם זה".

יש לך טעויות כאלו, שאת מלקה את עצמך עליהן?

"איזה טעות עשיתי, אלוהים יעזור לי. קילחתי אותו, שמתי אותו באמבטיה ואמרתי שנייה אני אלך להביא מגבת, רגע אחד, בום נפילה, שפה פתוחה. רציתי למות, אמרתי 'אין אימא זבל, רעה, איך עשיתי את זה'".

באיזה גיל זה קרה לו?

"עכשיו לפני חודש. עשיתי טעות ואימא שלי אמרה לי 'את השארת אותו במים, הוא יכל לטבוע, שניות זה ייקח'. היום אני לא זזה מהאמבטיה, למדתי".

מה הדבר הכי מפתיע שגילית על עצמך מאז שהפכת להיות אמא?

"כל חיי עבדתי וממש הייתי בסדר היה לי אוטו משלי, דאגתי לעצמי והכל. כשהייתי בתוך זוגיות והיה לי בן זוג שהרוויח טוב לפעמים הרגשתי שאני קצת נשענת, תפנק אותי וזה. פתאום כשנתקעתי עם ילד לבד, היו בהתחלה ריבים קטנים של מזונות והיו הרבה חודשים שהייתי צריכה להתמודד כלכלית לבד ושאלתי את עצמי איך אני אעשה את זה. הייתי צריכה לממן דירה, אוטו, ילד, מטפלת כשהוא היה קטן כי הייתי צריכה לצאת לעבודה, והופתעתי שאני מסוגלת לבד ויכולה כלכלית לבד ואני לא צריכה שום עזרה כלכלית. הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי 'אורטל יופי, אחלה, כל הכבוד לך, את יכולה ואת לא צריכה אף גבר, זה בסדר'".

 

אורטל עמראימהותהורות