דוגמניות העל מספרות על הצד האפל של עולם הזוהר, ההטרדות המיניות וההשפלות

"אם אין לך את האנשים הנכונים סביבך, שישמרו עלייך, את בקלות יכולה לסיים על יאכטה עם איזה בחור עשיר, עושה כמויות של סמים, סובלת מהפרעות אכילה. העולם הזה לוקח מנשים את התמימות".

בין שלל טוטוריאלס של איך להתאפר, כתבות על הטרנדים האחרונים באופנה ושאלות ותשובות עם אנה ווינטור העורכת המיתולוגית, עלו לערוץ היוטיוב של מגזין "ווג" Vogue, סרטונים קצרים בני 6-11 דקות כל אחד, במסגרת סדרת רשת חדשה של המגזין הנקראת "הדוגמניות".

בסרטונים, המצולמים בשחור-לבן, נראות דוגמניות על מצליחות לאורך השנים, המספרות בכנות ובפתיחות על חייהן בעולם הזוהר. הן מדברות על להרגיש כמו אובייקט, על הסכנות הרבות האורבות לנשים צעירות שנמצאות שם בלי מי ששומר עליהן, על הסמים, ההטרדות המיניות, מכירת הגוף המתבצעת על-ידי הסוכנויות ועל הרצון לרצות ולעשות מה שמבקשים, כי ככה צריך. כי זו התעשייה. כי זו העבודה.

אפשר לחשוב בציניות – מה יש להן להתלונן? כל-כך יפות ונטולות פגמים, יש להן מה שכל אחת מאיתנו הייתה רוצה – נתונים מושלמים, כסף גדול ויוקרה חברתית, אבל הגיע הזמן שנפנים באמת שדוגמניות הן בנות אדם בדיוק כמונו, ויש בינינו יותר נקודות דמיון ממה שאפשר לשער.

"אין דבר נוח בעבודה הזו. רוב היום אנשים נוגעים לך בפנים ובשיער ללא הפסקה", "כשצלם מזיז אותך כאילו את בובה, מזיז לך את היד והסנטר, אני מוצאת את זה מעליב בצורה קיצונית, במיוחד אם את עירומה. פשוט אל תיגע בי", "תמיד הייתי צריכה להיות סקסית. אני זוכרת שהלכתי לסט צילומים פעם אחת והצלם אמר "זה בסדר אם משהו נופל". הכוונה הייתה לבגד. ולא, זה לא היה בסדר, הייתי בת 13", הם חלק מהציטוטים של הדוגמניות שפרושים על פני שלושה סרטונים ששוחררו עד כה ביוטיוב, והצפייה בהם לא יכולה שלא לעורר הזדהות, למרות סגנון החיים השונה של רובנו, משל זה של דוגמניות על.

בפרק הראשון מספרות הדוגמניות על הדרך בה נכנסו לעולם הזוהר. לא כולן גדלו כילדות יפות, יש מי שמתארות סיפור סינדרלה ואת התגובות של המשפחה, החברים ובני הזוג. כבר בשלב מוקדם נאלצו הנשים להפגין עצמאות ומציאות חיים מתוחה. זה לא עבר חלק לאף אחת. ההבטחות שהופרכו לאוויר היו אדירות, כך גם הכסף, וקשה לסרב להצעות מפתות – המבקשות מנשים צעירות לשנות את כל מהלך חייהן, עבור חלום נוצץ שמרגיש כמו אגדה. 

"אף אחת לא נראתה שמחה, וזה הרגיש כמו עולם חדש", מספרת אחת. "דיברתי עם אמא שלי רק ארבע פעמים במשך ארבעה חודשים, הייתי ילדה", אמרת אחרת. חוויות הניתוק והניכור מהבית מאפיינות את רובן, כשנאלצות לעבור למדינה חדשה, לעיר חדשה, לסביבה שונה לחלוטין. 

מרתק לשמוע על מסלולי החיים השונים של הדוגמניות, שבסופו של דבר נשמעים דומים. כסף גדול ודירות דוגמניות, חוסר ביטחון בעבודות הראשונות וחוסר אמונה שזה באמת קורה. חוסר היציבות הוא דבר נוסף המאפיין את המקצוע, והדוגמניות מתארות מאות סירובים לעבודות, הרגשה שכל פעם הכל מתחיל מהתחלה והרצון התמידי להביא משהו חדש בכל פעם. לעמוד בקצב ברצחני של התחרות הקשה. יש מי שסיפרו בדמעות, מוטיב חוזר לאורך כל הסרטונים – שיש להן חברות, נשמות אבודות, שעשו הכל כדי להשיג את חלום הזוהר. חלקן איבדו את חייהן בדרך. 

בסרטון השני הן מתארות את חיי היוקרה בדירות המשותפות, אך את חוסר הנוחות המתלווה לכך. אבל הדבר המרכזי בסרטון היה התיאור של ההטרדות המיניות והמיניות הנוכחת, שלא לצורך, במהלך העבודה. "היה צלם שממש רציתי לעבוד איתו והוא ערך צילומים לספר עירום. הגעתי לצילומים ואז כשהתקרבתי אליו הוא פשוט ניסה לנשק אותי. לקחתי את הדברים שלי והלכתי אבל את לא יכולה שלא לחשוב עם עצמך, האם אני עשיתי משהו לא נכון? האם העברתי מסרים שיכולים להתפרש כאילו פלרטטתי?". כן, האשמת הקורבן, האשמת עצמינו – מתוך המסרים החברתיים ההרסניים שטופלים אחריות לנשים המותקפות והמוטרדות, מחלחלים גם אלינו. גם לדוגמניות הכי יפות ומוצלחות.

הפרק השלישי מתאר הפרעות אכילה ודימוי גוף. קשה ומצמרר לשמוע על משטרי ההרעבה, על הביקורות הפוגעניות והשיפוט הבלתי פוסק. לא, זה לא חלק מהמקצוע – לעלוב ולהשפיל. לא צריכות להיות פרקטיקות התנהגות מקובלות. הן לא תורמות במאום. כואב לצפות בדוגמניות שמתארות איך הגוף הצטמק, איך דווקא במקומות הכי נמוכים וחולים שלהן, הן נחשבו להכי אטרקטיביות ועל התחרות להיות הכי רזה. לא כולן התעסקו במשקל שלהן לפני שנכנסו לתחום, אבל ברגע שכבר היו שם, היה קשה שלא להיות מודעות. הפרעות האכילה התפתחו בגילן הצעיר של רוב הדוגמניות, שהחלו לעבוד בגילי 15-17 בממוצע. "הגוף שלי פשוט לא היה בסדר", סיפרה אחת, וסיכמה את הסיפור כולו. את פשוט לא בסדר, לא משנה מה. השנאה העצמית נוכחת שם כל הזמן ורק הולכת ומתעצמת.

ובמבט להיום – אולי ב-2019 להיות דוגמנית על זה לא החלום המתוק של כל ילדה ונערה, אבל למרות זאת נראה שאותן השאיפות – להתפרסם, לעשות כסף ולהשפיע, נותרו כשהיו. וכמובן, להיות מושלמת. היום להיות כוכבת אינסטגרם עם כמה שיותר עוקבים, זה האתגר החדש. זו פסגת השאיפות. מי שהיו בעבר נחטפות להיות דוגמניות על של המותגים הנחשבים, פותחות ומנהלות היום עמודי אינסטגרם עצמאיים ורווחיים. במובן זה, זה מעודד לראות כיצד לקחנו אנחנו, הנשים, את השליטה לידיים שלנו. נשים עושות את הכסף שלהן בעצמן, מצטלמות בעצמן ולא צריכות לעבור שורת צלמים מטרידנים ופלרטטניים בדרך. יש סלפי.

יחד עם זאת התמונה עדיין לא וורודה. נשים ממשיכות לקבל הצעות מיניות שלא קשורות לעבודה ומאבדות את זהותן העצמית בדרך. רק עכשיו סיפרה הדוגמנית יעל שלביה על ההצעות המגונות והמזעזעות שהיא מקבלת מגברים עשירים. אולי אין מקום לאופטימיות אמיתית, כי אנחנו רחוקות שנות אור ממקום בו יפסיקו להתייחס לנשים יפות ולנשים בכלל כאל מוצר שאפשר לקנות, ויתחילו להתייחס אלינו כמו את בנות אדם. 

דוגמניותהטרדות מיניותזנותכסףניצולסלבסתקיפה מינית