מה שרה נתניהו לא הצליחה ללמוד מקייט מידלטון

רבים טוענים כי למדינת ישראל אין ראש ממשלה אלא ראשת ממשלה. כבר שנים ידוע שהאישה שלצדו היא זו שאחראית לבחירת צוות משרד ראש הממשלה, לקידום פוליטיקאים ובד בבד לא מפסיקה לייצר שערוריות.

שרה נתניהו כבר הציעה פיצות בחוסר טקט לסטודנטים שובתי רעב, אחראית (לפחות במידה שווה לאחריותו של ביבי) להוצאות בסך 3.3 מיליון שקלים לשנה מתקציב המדינה שכוללות, בין היתר, תקציב חזירי של 6000 ש"ח בשנה על נרות ריחניים ועוד כ-90,000 שקלים על הוצאות ניקיון ואחזקה. הסתכסכה עם עוזרת הבית שלה, ליליאן פרץ, בסאגת השמצות ותביעות הדדיות. הגיעה לטקס פתיחת משכן הכנסת בשמלת תחרה שרחוקה מלהחמיא לה והשבוע זכינו למהפך תדמיתי שמאחוריו עומדים שורה של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. בקדנציה השלישית שלה כגברת הראשונה של ישראל אפשר לומר כי היא נבחנת לא בזכות פועלה, חוכמתה או רגישותה – אלא בעיקר בגלל שפע הבזבוזים והמראה שלה.

נתניהו כמובן לא היחידה שנמצאת במעמד המלחיץ הזה. הנשים מאחורי הפוליטיקאים הבולטים, כמו גם פוליטיקאיות (ובניגוד גמור לאיך שאנחנו תופסים פוליטיקאים) נבחנות לרוב בזכות המראה שלהן. בסופו של יום "הגברת הראשונה" הינו תפקיד חסר תוכן. אין לנו דרכים לשפוט אותה על תפקודה, אלא אם כן היא עושה לנו בושות באירועים רשמיים. אבל יחד עם זאת, גם בתוך התפקיד שלכאורה לא דורש הרבה, אפשר לעשות שינויים מרחיקי לכת.

קחו את מישל אובמה וקייט מידלטון שמוכיחות שגם דרך המלתחה אפשר לקדם אג'נדה חברתית. מידלטון הפכה לאישה שכל בגד שהיא לובשת הופך לסולד אאוט תוך 24 שעות, בזכות הנטייה שלה לרכוש ברשתות ולמחזר הופעות – ממש כאחת העם. גם אובמה מיטיבה לנצל את הכוח שניתן בידה יחד עם תקציב הבגדים על מנת לייצר אמירה – היא נוהגת לשלב אופנה זולה ויקרה ולעורר דיונים שחוצים את גבולות מדורי הרכילות.

זה לקח קצת זמן, אבל גם הגברת הראשונה שלנו הבינה שהיא חייבת להתחיל לשחק את משחק התדמית אם היא רוצה להפוך מאחת הנשים שאנחנו הכי אוהבים לשנוא ליותר נגישה ופחות מנותקת. לשם כך ציידה את עצמה בסוללת מומחים שמתמקדים במראה החיצוני בלבד- תספורת חדשה, שינוי גוון השיער וגזרה משופרת. פילנטרופית היא לא, לבבית היא לא, נחמדה היא לא ואפילו לא מצטלמת טוב. ואל תקפצו, בפוליטיקה זה חשוב. עובדה. אז כשצריכים שוק חשמלי חזק לשנות תדמית פונים לאופנה, ולא, לא בגלל שהיא אישה, בגלל שזה המשחק. גם מיסטר בוגי יעלון החליף את סנדלי השורש הקיבוצניקיים בנעליים סגורות, כי המעמד מחייב, גם נשים וגם גברים. שימו לב שמרבית הגברים בפוליטיקה המירו את מלבושיהם לרשמי (כולל חולצות מכופתרות, מכנסיים מחויטים, בלייזרים ונעליים סגורות).

כעת מבקשת שרה להמיר את הכותרות של עשרות אלפי שקלים בחודש על גלידה ופרחים בכותרות מחמיאות יותר. כמו, למשל, שבקסטרו אזלו כל הדגמים שלבשה. כן, זו הפוליטיקה החדשה. כשאת אשת איש ואין לך באמת תפקיד, יש לך שתי תבניות שאת יכולה להשתבץ בהן;  המכשפה או האופנתית. שרה הבינה שהגיע הזמן שתחליף את התבנית.

עכשיו נותר לקוות שהמומחים שהיא שכרה באמת ידעו להפוך אותה לנגישה ובגובה העיניים. התחושה היא שבניגוד למהלך המבריק של קייט מידלטון ומישל אובמה, שמקפידות לשלב מעצבים מקומיים צעירים, יבחרו לגברת נתניהו דווקא מעצבי הוט קוטור בינלאומיים שיחזקו עוד יותר את התדמית היוקרתית, המתנשאת והמנותקת מהעם. אז האם באמת יהיה אפשר להכריז על מהפך אמיתי? כנראה שרק ימים יגידו.