האם עולם האופנה רואה בנשים מלאות רק כגימיק?

היום (שלישי 4.7) יצעדו על מסלול הביוטי סיטי 'נשים אמיתיות' בבגד ים. למה אני כותבת 'נשים אמיתיות' במרכאות? כי מדובר בקבוצה של נשים יפהפיות שאינן במידות ובגבהים של דוגמניות שהורגלנו אליהן, שלא עומדות בקריטריונים של עולם האופנה. לכן בואו נקפוץ על ההזדמנות לקצץ בהוצאות על דוגמנית בשכר מלא, נשחרר אייטם יחצני שימשוך את התקשורת, נעשה על גבן פרובוקציה בשקל ונעטוף את הכל באג'נדה מזוייפת של 'הגשמת חלום וצעידה על המסלול'.

 

רשת עונות איבדה קשר עם הלקוחות שלה

הסיבה היחידה שעדי שילון לובשת מידה 42 היא הגובה שלה. כמו מיכאלה ברקו היא פשוט גבוהה, ואין שום קשר בינה לבין בטן משתפכת או ירכיים שלא מפסיקות להתנשק שאני ושכמותי חושבות עליהם כשאנחנו רואות בגד

לטור המלא

כמישהי שחייה מוקדשים לשינוי תפיסת מודל היופי המעוות בעולם האופנה, אני אמורה לשמוח. הנה, חברה גדולה כמו סופר פארם לוקחת 'נשים אמיתיות' בכל מיני משקלים וגדלים לדגמן בלב המיינסטרים. החלום התגשם? לא. המהלך של חברה כה גדולה ומרובת תקציבים לנצל את אותן נשים לטובת מהלך יחצני שיגרור חשיפה תקשורתית עבורם (כי באיזה עוד דרך יש להם יכולת להיכנס לתקשורת אם לא דרך שמנות בבגד ים? הרי כבר עשור שהם מנסים להמציא עצמם מחדש), ממש לא מחליק לי בנחת בגרון. השימוש באותן נשים יפהפיות כגימיק תקשורתי מרתיח את דמי. באמת ובתמים.

גם בחו"ל רואים בנשים מלאות כאייטם יחצני. אשלי גרהאם על שער ספורטס אילוסטרייטד

מדוע עולם האופנה מסרב לקבל אל שורותיו דוגמניות פלאס סייז, אבל כשצריך לקדם ביחסי ציבור אירוע כלשהו אז הולכים על הגימיק הכי זול וזמין? ועוד מוכרים לדוגמניות, אה סליחה, ל'נשים האמיתיות' שיצעדו על המסלול, לוקש בצורת 'אנחנו איתכן וביחד נשנה את עולם האופנה'. אם הייתם באמת חושבים שהן מהממות ומתאימות לייצג את המותג שלכם, לא הייתם משתמשים בהן רק כגימיק יחצני. הייתם משלבים נשים בגדלים שונים גם בפרסומות שלכם, מביאים גם דמות עבת משקל, ראויה ומכובדת להעביר הרצאה או סדנה בכל ימי האירוע, ובכלל מיישמים את האג'נדה.

אבל מה המסר שלכם? נשים שמנות, או עסיסיות, או מקומרות או איך שלא תקראו לזה, לא יכולות להעביר הרצאות על ביוטי באירוע ביוטי – כי מה? כי הן לא יפות? כי הן לא ראויות להיות חלק מהתעשייה והעשייה שלכם? איזה מסר אתם מעבירים, פרט לעובדה שאתם מנצלים אותן כגימיק תקשורתי? נמאס שכל פעם מביאים מישהי 'כשמנת המחמד' כדי להגיד ש'הנה היתה' או שמשתמשים בנו כתעלול יחצני.

אפשר גם אחרת

לצד כל זה, אנחנו עדים להתפתחות קטנטנה ומזערית בעולם האופנה העולמי שחודר אט אט לעולם האופנה המקומי. יותר ויותר קמפיינים של מעצבים ומותגים פונים לדוגמניות לא קונבנציונאליות, כאלה ש'חריגותן' בעולם האופנה באה לידי ביטוי בגיל, במשקל ובמיניות שלהם.

כך למשל אפשר לראות שהמעצבת אליאן סטולרו כנראה הבינה את מה שהפנימו בתי האופנה העולמיים לנוון ודולצ'ה & גאבנה, ובחרה בפרזנטורית בוגרת העונה לשם אורנית בסן, שהפכה ליום אחד לדוגמנית.

אורנית בסן לאליאן סטולרו. צילום: דנה קרן

גם מותג הנעליים הישראלי Couple Of בחר בספורטאית קרן זיבנר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה כפרזנטורית שלו. למעשה זה אינו הקמפיין הראשון של המותג שאינו מציג ידוענית או דוגמנית. חנה קנייזבה-מיננקו (אלופת ישראל וסגנית אלופת העולם בקפיצה משולשת), אביגיל אלפטוב (אלופת ישראל לנוער בסיף וסגנית אלופת ישראל) ווויי ווי (רקדנית בכירה מלהקת בת שבע).

כמובן שאף אחת מהנ"ל לא ויתרו על ריטוש פוטושופ אכזרי כדי לגרום לגוף ה'נשים האמיתיות' להיראות בול כמו דוגמניות סטנדרטיות, אבל ניתן להן נקודת קרדיט על ההתקדמות ונזכיר שיש עוד לאן לשאוף (ואגב, אפשר לרטש בעדינות ועדיין להשאיר את עובי הזרוע או את צורת שוק הרגל המקורית).

קרן זיבנר ל-Couple Of. צילום: תום מרשק

לגבי מעצבות ישראליות קטנות הדוגמאות יחסית רבות (טליה, נומה, נעמי פלוס ועוד), בעוד שרשתות ומותגים גדולים יותר נופלים היישר לקלישאת 'אידיאל היופי' ובוחרים בפרזנטוריות מוכרות או דוגמניות. מהלך חכם, שברור שהינו תרגיל יחצני אבל לפחות מכבד ומציג קו אחיד למשך תקופה ושם בגאון 'אנשים אמיתיים' בקמפיין המלא, ולא רק כשטיק באיזו תצוגת אופנה בעוד שהקמפיין מלא בדוגמניות סטנדרטיות, הוא המהלך של H&M, שהשיקה קולקציית ספורט 'For Every Victory' בכיכובה של קייטלין ג'נר, שזכתה באולימפיאדת מונטריאול בשנת 1976 כברוס ג'נר.

לצד ג'נר מככבת בקמפיין של H&M גם צ'לסי וורנר – מתעמלת שלא נותנת לתסמונת הדאון לעצור אותה, הגולש מייק קוטס שאיבד את רגלו בתקיפת כריש והמתאגרפת נמיביה פלורס, שהיא על תקן, כמה לא פוליטקלי קורקט לומר, השחורה. כי פוליטקלי קורקט זה הכי ארה"ב, אז אספו שם מכל המינים והצבעים: הטרנסג'אנדרית, בעלת תסמונת הדאון, הנכה והאפרו-אמריקאית שנלחמת בגזענות. אז אפשר לצקצק על המהלך, אבל כשחברה כזו גדולה באה ועושה מהלך כזה, זה בהחלט יכול לזרז את שינוי חוקי המשחק.

צ'לסי וורנר וקייטלין ג'נר לקמפיין For Every Victory של H&M. צילום: הנס מוריץ

מי ייתן ובקמפיינים ובאירועי האופנה הבאים נראה באמת מגוון. לא ניצול, לא גימיק תקשורתי – אלא הבנה שקהל הלקוחות מגוון ומחפש דמויות להזדהות. אה כן , ורגע לפני שאתם צועקים שנשים אמיתיות וללא פוטושופ זה לא ריווחי, כדאי שתרוצו לבדוק את מחזור ההכסנות של חברת הלנז'רי של אמריקאן איגל, AERIE שרשמה הגדלה של 30% בהכנסות מרגע עליית הקמפיין של דוגמניות לא כחושות ולא מרוטשות. מניסיון אישי גם של אירועי אופנה וגם של מגזין האופנה והלייף סטייל היחיד בארץ שלא מצר היקפים, אני יכולה להוכיח שנשים אמיתיות שמוצגות כראוי ובאהבה עושות בהחלט את העבודה וממש לא פוגעות בהכנסות. אנחנו לא גימיק ולא זקוקות לפוטושופ.

למגזין שהוא הוכחה שאין סיבה להצר היקפים ואפשר ליצור אופנה ולהציגה גם בעזרת דוגמניות שאינן כחושות, היכנסו לאתר Gala's Style