מה נשים במידות גדולות צריכות לעבור כדי למצוא שמלת כלה?

"אין לנו מה להציע לך", "תרדי 20 קילו ואז תחזרי לפה", "שמנה כמוך לא תמצא שמלת כלה בשום מקום" – אלה רק חלק מהאמירות שנשים מעל מידה 40 בישראל צריכות לשמוע כשהן מגיעות לחפש שמלה עבור יום חתונתן. תמונות אלבום החתונה אולי לא יעידו, אבל נשים רבות מתקשות למצוא שמלת כלה לטעמן ואף זוכות ליחס משפיל בדרך למציאת שמלת הכלה המושלמת עבורן.

אם בוחנים את תפיסת החברה בכלל ותפיסת תעשייה האופנה בפרט, אפשר להבין מדוע נשים רבות כל כך לא מוצאות עצמן בחנויות של מעצבי הכלה המוכרים. הן הרי לא מוצאות עצמן גם במרבית רשתות האופנה המוכרות והמוכרות פחות. נשים מעל מידה 42 נאלצות להתמודד באופן יומיומי עם הלחץ המופעל עליהן לרזות כדי להתאים לסטנדרטים החברתיים המוכרים. ואם חשבנו שזה השיא, מסתבר שהלחץ לרדת במשקל הופך להיות כבד עוד יותר ברגע בו הן מתארסות.

בחיפושיי אחר נשים שיסכימו לדבר איתי על התופעה, נתקלתי בהרבה סירובים מנומסים. כנראה מנומסים הרבה יותר מאלו שהנשים הללו זכו להם בחיפושיהן אחר שמלת כלה. רבות מהן הסבירו שמדובר בסיטואציות לא נעימות שהן מעדיפות להשאיר מאחוריהן, אחרות פשוט לא רצו להיחשף. במקביל, מצאתי לא מעט נשים אחרות ששמחו לחשוף בפניי את הסיפור שמאחורי שמלת הכלה שלהן ואירוע החתונה עצמו.

ליבי ברבי בשמלת חתונתה. צילום: גיא אזולאי

מסיפוריהן של שלוש הנשים המצוטטות בכתבה הזו, עולה תמונת מצב חיובית הרבה יותר ממה שהיה ניתן לצפות בכל הנוגע לחוויה של נשים מלאות בדרך לחופה. העובדה ששלושתן התחתנו בשנתיים האחרונות מעלה שאלות רבות, למשל, האם העשייה המתמדת של נשים מעולם אופנת הפלאס סייז (כמו גאלה רחמילביץ' יקירתנו ואחרות) מצליחה להשפיע על התעשייה יותר ממה שחשבנו ומהקרדיט שניתן להן? או האם באופן כללי עולם האופנה התרכך לאורך השנים בגישתו כלפי נשים מלאות?

לחץ פנימי

באופן מפתיע, נשים רבות שאיתן שוחחתי בנושא טענו שהלחץ לרדת במשקל לפני החתונה הגיע דווקא מתוך עצמן והרבה פחות מהסביבה שלהן. "הרגשתי לחץ, אבל דווקא לא ממש מהחברה", סיפרה לי נעמה כץ-נאגר (34) שהתחתנה לפני כארבעה חודשים. "אף אחד מסביבי לא אמר לי ולא רמז לי או משהו כזה. אני עם עצמי, עם פנטזיית חתונה שהייתה לי, הרגשתי שזה מה שמצופה ממני לעשות. היינו מאורסים שנה ו-3 חודשים לפני שבכלל התחלנו לתכנן את החתונה. מבחינתי זה היה חלקית משום שלא הרגשתי בנוח עם עצמי. לא הצלחתי לדמיין את עצמי כלה…", היא מודה.

ליבי ברבי (29), שהתחתנה בשנה שעברה,  סיפרה שהלחץ לרדת במשקל לפני החתונה הגיע גם מהחברה שסבבה אותה, אבל בעיקר מעצמה. "חששתי שיהיו תמונות שאני לא אוהב. לא אמרו לי כלום, אבל הרגשתי שזו האווירה – יש חתונה וצריך לרדת במשקל".

מור פירגר (31) ירדה במשקל עוד לפני האירוסין, כך שלא הרגישה צורך לרדת עוד במשקל עבור החתונה. "היו אנשים שאמרו לי שאני צריכה לרזות לקראת החתונה, אבל הרגשתי שאני נראית טוב כמו שאני". כשאני שואלת אותה אם היא חושבת שיש לה ביטחון במראה החיצוני שלה, היא מרגישה שהיא צריכה להתנצל. "אני לא רוצה להישמע שחצנית, אבל כן. אני אוהבת את איך שאני נראית. אוהבת את הגוף שלי ואת הקימורים שלי".

לאחר שהצליחו להתגבר על המכשול הפנימי, הופיע מכשול חדש בדמות מוכרות ומעצבות בחנויות שמלות הכלה. כל הנשים איתן שוחחתי העידו בפניי ששמעו מחברות ומכרות סיפורים על התייחסויות מבזות של נשים שחיפשו אחר שמלת כלה למידתן. כדי להתמודד עם חוסר הרגישות של מעצבות ומעצבי שמלות הכלה הידועים יותר בתעשיית החתונות ובכלל, עולה הצורך לחפש את המעצבות הרגישות, שלא נרתעות מהאתגר של לעצב שמלה במידה גדולה ולגוף בעל קימורים.

המעצבת לא נמדדת רק לפי השמלות

"ברוב החנויות שהלכתי אליהן נתקלתי שוב ושוב במוכרות שאמרו לי שאני צריכה לדמיין איך זה יראה בסוף, בגלל שהשמלות, במידת סאמפל, לא ישבו טוב או לא נסגרו עליי". מסבירה פירגר. "זה ממש חזר על עצמו, הקטע של הלדמיין. אני זוכרת גם מקרה שבו עד שכבר הייתה שמלה בדיוק למידה שלי היא לא הייתה לטעמי. אני רציתי שמלות שידגישו את הקימורים שלי, את התחת, אבל זה לא מה שהציעו לי".

ברבי טוענת שהיא סיננה מראש את רשימת המעצבים לפי המלצות שקיבלה מחברות. "הלכתי לרינה בהיר, שחברה עשתה אצלה. אמנם חברה רזה, אבל העידה עליה שהיא סופר רגישה. הלכתי גם למיכל מוטיל בזכות המלצה מחברה אחרת ותמונה באתר שלה שאהבתי. כמובן שבשיחת הטלפון עם שתיהן אמרתי מה המידה ושאלתי אם יש טעם להגיע אליהן. רוב הדגמים למדידה הם במידות קטנות וצריך לדמיין איך זה נראה סגור". ברבי טענה שנאלצה להסב את תשומת ליבה של המעצבת מיכל מוטיל, שעיצבה עבורה את שמלת הכלה, לנושא של הסאמפלים שהיו קטנים למידותיה, והצורך לאלתר עם חלקי שמלות ותחרות. עם זאת הוסיפה כי "מיכל הייתה סופר נעימה, קשובה ולא עשתה שום סיפור מהמידה או המשקל שלי, בשונה ממה שקרה לכמה חברות אחרות שלי".

הבחירה של פירגר במעצבת הכלה שלה הייתה קשורה גם היא ליחס האישי והמחבק שקיבלה ממנה. "כשהגעתי אליה היא ממש אמרה לי כמה היא אוהבת את הגוף שלי וכמה הוא יפה. זה גרם לי להרגיש טוב עם עצמי והרבה יותר בנוח איתה". בסופו של דבר פירגר הייתה שותפה מלאה בתהליך עיצוב השמלה, ונעזרה במעצבת כדי להדגיש את החלקים שיותר אהבה בגופה ולטשטש את אלו שלא.

מור פירגר בשמלת חתונתה. צילום: טליה הצלמת

גם לכץ-נאגר היה סיפור מעניין להוסיף בנוגע לבחירת שמלת הכלה שלה. "בחיים לא דמיינתי את עצמי כלה ולא דמיינתי את עצמי לובשת שמלת כלה. חברה שלי, גם מלאה שהתחתנה כמה חודשים לפניי, נתנה לי למדוד את השמלה שלה וזה הרגיש לי כמו תחפושת של פורים… אמרתי שנעשה יום בחיפה כדי לראות איך זה עובד, אמרו לי שככל שאמדוד יותר אז אדע יותר טוב מה אני רוצה". היא סיפרה שלקח לה זמן להפסיק לראות את שמלת הכלה בתור תחפושת. "בזכות המדידות והניסיונות שעשיתי אצל המעצבת הראשונה אליה הלכתי, הבנתי שאני לא רוצה ללבוש מחוך בחתונה שלי, אני רוצה לנשום, לאכול, לרקוד ולא להיות חנוטה בשמלה שלי".

בסופו של דבר, כץ-נאגר הגיעה לסטודיו של המעצבת אלינור לרמן ושם מצאה את השמלה המושלמת עבורה. "זה היה רגע מוזר. הייתי עם אימא שלי כשראיתי את השמלה. בהתחלה הייתי בשוק, היא לא הייתה נראית לי כמו משהו כלתי. לא ידעתי אם זו שמלה שבכלל לגיטימי להתחתן בה, אבל איך ששמתי אותה עליי – ראיתי את עצמי בתור כלה בפעם הראשונה".

לסיכום, הנה כמה טיפים למציאת שמלת הכלה המושלמת:

לפי מור פירגר, "מומלץ לבחור שמלה שתרגישי איתה בנוח מבחינת מבנה השמלה, וגם בגד שתרגישי בו את, שישקף את האופי והדמות המיוחדת שאת. ועד שתמצאי את האחת, בחירת תופרת או מעצבת שמתאימה לך תעזור להפוך את החוויה לחיובית ומהנה".

נעמה כץ-נאגר ממליצה לבוא פתוחה למדידות. "לפעמים יתנו לך לשים שמלה שהיא לא במידה, רק כדי להרגיש את הדגם או משהו כזה. צריך להיות פתוחות להכל. לשחרר את ההרגשה שאני שמנה ואיך מסתכלים עליי, ובמקום זה לבוא בפתיחות וכיף כדי ליהנות. כמו כן", היא מוסיפה, "חשוב לעשות עם עצמכן תהליך של קבלה עצמית. יש כמה קבוצות בפייסבוק שלדעתי מאוד עוזרות בזה, כמו "אופנה מלאה בישראל",  "השמנמנות של זוריק" או הקבוצה הייעודית לכלות "כלות מלאות מתייעצות" – שבהן נשים אמיתיות ורגילות, מכל המידות, הצורות והצבעים מעלות תמונות של עצמן ומחזקות אחת את השנייה".

ליבי ברבי מציעה טיפ פשוט – "כדאי להתקשר לפני שמגיעים אל המעצבות ולברר האם יש להן שמלות במידה שלך והאם יש להן ניסיון בהתאמת השמלות למידות גדולות יותר". מעבר לזה היא אומרת, "האושר הוא הדבר שהכי מחמיא לנו. זה רק הערב הראשון של חיי הנישואין, יש עוד הרבה זמן לפניכם".

נעמה כץ נאגר בשמלת חתונתה. צילום: רענן טל