ליאת אשורי ודורין אטיאס מפחדות משמנות

דברים חדשים הם תמיד מפחידים, גם ילדים וגם מבוגרים, ולצערי אני חשה את הפחד הרב של עולם האופנה מאנשים במידה 40 ומעלה. נכון, תמיד היו אנשים מעל מידה 40, אבל אחרי עשורים של שטיפת מוח אינטנסיבית שההרואין שיק הוא השולט, החזק והיפה, כולם התרגלו לראות רק סקיני וסקיני, ולהחביא בארון את העודפים- כלומר אותנו, האנשים שלובשים בגד עם טיקט שכתוב עליו 40+.

עוד באון לייף: 

לצערם של רבים בתעשייה, למעלה מעשור שאנחנו מנהלות מאבק ולשמחתי בשנים האחרונות אנחנו מצליחות להידחס להם לפריים בכל הכוח, אבל אז גם אנשים התחילו פתאום להיבהל. זאת אומרת, אנשי התעשייה ועולם האופנה פתאום נבהלו. הם לא מכירים אותנו, מבחינתם אנחנו תבנית אחת, אנחנו שמנות, ושמנות – כך חינכו אותם, זה מצורע. מפלצת נוראית שיש לשמור ממנה מרחק. וכשיש פחד וחוסר היכרות, יוצאות פנינים קסומות מפי "נשות מקצוע"; זה התחיל בראיון עם ליאת אשורי לערוץ 2, בו טענה שיש להוציא מחוץ לחוק בגדים לבנים ומבריקים לנשים מעל מידה 46, והמשיך עם דורין אטיאס, שהתראיינה על שיתוף הפעולה שלה עם המעצב ששון קדם ב"לאישה", והצהירה שקשה לה עם נשים גדולות כי זה לא נעים למראה. אצלנו בשגרירות פולנייה אומרים על השתיים "גוואעלד!".

אני, כמו שכולם יודעים, שמנה. אני מידה 48. בעבודה שלי המספר הוא רק על הטיקט, הוא לא משנה דבר ולא חצי דבר. הרי כסטייליסטית הוכשרתי להבין מבני גוף לא אחוזי שומן, לכן אני מצפה ודורשת מסטייליסטים כאלה ואחרים, להבין גם הם שתפקידם לעבוד עם מבני גוף ולא עם מספרים על טיקט.

לצערי הרב, מדי יום אני נתקלת בחוסר ההבנה והידע. סטייליסטים רבים פונים אליי בכל מיני בקשות כגון "הצילו, יש לי לקוחה גדולה, לאן אני לוקחת אותה לקנות בגדים?", או "ממי, אני צריכה לצלם אתX  והיא ענקית, אפשר לקחת ממך בגדים?". וזה מרתיח את דמי! למה? כי מרבית העם שלנו נחשב לפי ההגדרה של עולם האופנה שמן, ואם אתם אנשי מקצוע, אתם אמורים להיות מקצועיים ושיהיו לכם את הכלים והידע להלביש ולסגנן את הרוב. ורק מלדמיין איך נראה מפגש הסטיילינג בין אלו שמסמסים לי לבין הלקוחות שלהם נקרע לי הלב.

כמה בורות, כמה חוסר מקצועיות, כמה חוסר ידע. למה? אנחנו מצורעות? וההגדרות הנוראיות האלה – 'ענקית', 'גדולה', 'מה לעשות איתה?'. למה? "זה" קודם כל בן אדם, וכאיש מקצוע אתה צריך לדעת לאבחן את גופה לפי הפרופורציות שלה ומתפקידך גם להכיר היטב את ההיצע בשוק, אחרת מה הכוח שלך? איפה המקצועיות שלך?

והפנינים בתקשורת – בשביל מה? בשביל להראות שאת שבויה בעולם הזוי שמקדש רזון וחושב שרק למישהי במידה 32 מגיע ללבוש אופנה ושכל השאר יסתתרו בבית וירעיבו את עצמן?

גם העובדה שכולנו מקשה אחת משגעת אותי. הרי מה זה שמנה? מבחינת עולם האופנה מסתבר שמדובר בתבנית אחת ויחידה שהגדרתה היא כל מי שמעל מידה 38. אבל אם נוציא רגע את הראש מהישבן וננתח את העניין, נבין שמידה 40 שונה לחלוטין ממידה 44 או 48 או 58. אז איך אפשר להתייחס לכל המידות האלה כתבנית אחת? כגוש אחד?

הלוואי ויגיע כבר היום שאנשים שמובילים דעת קהל יפסיקו לפחד משמנות, יבינו שהם לא רופאים (כי הרי לטענתם "זה נורא לא בריא להיות שמנה") ופשוט ילמדו להיות מקצועיים, להבין בתחומם ופשוט יעבדו בצורה ראויה. נדמה שבשנים האחרונות הבקשה הזו הפכה למוגזמת, כל אחד מרשה לעצמו לפלוט שטויות ולפגוע בנערות ונשים, כאילו הם ואלוהים יושבות על אותו ענן. אז עם כל הכבוד לספרי הלימוד שקראתם ב-1973, שמנות ב-2015 יכולות ללבוש לבן ומבריק, מותר להן אפילו לצאת מהבית וגוואעלד, מותר להן להפסיק לטשטש ופשוט לדפוק הופעה. ותפנימו, משפט קטן כמו זה שאשורי או אטיאס אמרו, יכול לשלוח כמה אלפי נערות ונשים להרעיב את עצמן- וזה עליכם!

מתביישת בהצהרות שלכן, מתביישת במה שגרמתן ובעיקר מתביישת שאתן מקלקלות את המקצוע הכי מהמם רק בגלל פליטות פה שיביאו לכן כותרות.

ובפינת ההמלצה:

סטייליסטיות וסטייליסטים יקרים, הנה, למשל, רשת בוטיקי Noemi אליה תוכלו ללכת עם הלקוחות שלכן, כמעט בכל מידה. בוטיק Noemi  ובוטיק Noemi Plus הם שני בוטיקים השוכנים זה מול זה ברחוב בזל בתל אביב, ומציעים קולקציה צעירה, שיקית ומדליקה לנערות ונשים במידות 36-52. בקמפיין הקיץ של הבוטיקים מוביל הסלוגן 'לא מתביישת- מתלבשת' ונדמה כי הוא בהחלט משב רוח מרענן שמזכיר לכולן, שלכל אישה מגיע להתלבש וליהנות מאופנה, ללא כל קשר למידה שלה.

מי ייתן והשפיות תחזור לעולמנו, ואנשים יפסיקו לפחד מהשונה מהם ולשחרר הצהרות דביליות כדי לחזק את האגו הקטן שלהן.