Clean Eating: האישה שמתכננת שינוי בתזונה שלכם

לפני כשנה וחצי התדפקה מיכל בנישתי על דלתותיהן של כמה מחברות המזון הגדולות בישראל, והיה לה חלום אחד בראש: להפוך את תעשיית המזון בישראל לנקייה, שקופה, אמיתית ומקיימת. בזכותה, בשנים הקרובות תיחשפו למושג חדש שישלוט בחיינו :קלין איטינג.

קלין איטינג זו דרך חיים, המושתתת על מספר עקרונות, ביניהם אכילת מזון כמה שיותר קרוב לצורתו הטבעית, כמה שיותר קרוב למקור, וצריכת אוכל שחומר הגלם הוא הכוכב הבלעדי בו ללא תוספים מיותרים. הקלין איטינג מעדיפה תמיד צריכה של מזון עונתי ומזון מקומי שלא שונע או הוטס ממרחקים. "זו צריכה של אוכל אמתי, כמו שפעם צרכנו, לפני שהמכונות השתלטו על המטבח שלנו. זו חזרה למקורות המזון שלנו, ואכילה של אוכל שאנחנו יודעים מאיפה הוא הגיע, איפה הוא התחיל, מי גידל אותו, מי דאג לו ומי הביא לנו אותו, נקי ככל שאפשר", אומרת בנישתי ועיניה נוצצות.

לקלין איטינג נחשפה בנישתי במהלך לימודיה באוניברסיטה ללימודי הגסטרונומיה שבכפר  BRA באיטליה. האוניברסיטה הוקמה בשנת 2004 על ידי קרלו פטריני, אבי תנועת המזון האיטי – slow food   שנלחמת בתופעת המזון המהיר. חסידי התנועה דוגלים בשימור התרבות הקולינרית הטבעית, דבקים בתהליכי ייצור ובישול טבעיים, ומאמינים בשימוש נכון ומכבד במזון מן הצומח והחי. "חזרתי לארץ אחרי הלימודים, והבנתי שאני חייבת לעשות את השינוי אצלי, בארץ שלי", היא מספרת.

לעשות טוב גם לצרכנים, וגם לפרה

דרך חברה משותפת הצליחה בנישתי להגיע לפגישה עם אלי איצקין, מנכ"ל מחלבות שטראוס. בפגישה, גילו בנישתי ואיצקין שהם חולקים אג'נדה וחזון משותפים. "אלי אמר לי: 'את העולם החדש שאנחנו מאמינים בו וחותרים לכיוונו'. זה הרגע שבו הבנתי שהגעתי בול למקום הנכון. לשותפים לחזון ולדרך השינוי שאני מחפשת".

 

בין הפרויקטים השאפתניים של בנישתי בשטראוס, נמצאת תכנית "זמן הפרה" לשינוי הרפתות, והדאגה לרווחת בעלי החיים ולחומר הגלם, החלב, מהרגע הראשון. "אני צריכה לוודא שאני מטפלת בחומר הגלם בצורה הכי טובה, עוד מהפרה. החל ממה שהיא אוכלת והאם זה טוב לה. אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו מתנהגים בכבוד ובהומניות אל הפרות, שאנחנו  שומרים על קיימות סביבתית, לא מזיקים לסביבה ומעניקים לחברה ולצרכנים עקיבות ושקיפות. וזה מתחיל מהרפת."

דגש חשוב ומשמעותי שמה בנישתי לעקיבות – או במילותיה "מהשדה לצלחת": "צריך להסתמך כמה שיותר על רכיבים לוקליים. זה אחד העקרונות העיקריים שמלווים אותנו. למשל, אחד היוגורטים החדשים שאנחנו עובדים עליהם כוללים תותים מגידול מקומי, ולא תותים שהוטסו מוקפאים מארצות אחרות", היא מגלה.

 מה רואת חשבון נחמדה כמוך עושה פה??

בנישתי (33)  גדלה בבית ריאלי ושאפתני ובמשך  9 שנים עסקה בראיית חשבון, עד שנסיעה אקראית לאיטליה שינתה את עולמה. בנישתי ובעלה נסעו לטיול קולינרי באיטליה והגיעו במסגרת הסיורים לאיזור פיימונטה. "קראנו על עיירה עם טירה מאוד יפה, וכשהגענו ראינו שבטירה שוכנת ממש אוניברסיטה אמיתית, שמלמדת גסטרונומיה, והדבר הראשון שעבר לי בראש הוא שאיזה כיף לאנשים שלומדים את הדבר המופלא הזה. למקום פשוט היתה אווירה של קודש, בית מקדש של הבנת ואהבת האוכל והמשמעות שלו".

החלום התגשם 5 שנים אחרי אותו טיול משנה חיים – כשבנישתי כבר אמא לשני ילדים,אז החלה את לימודיה באיטליה. "החלום דרש ההתארגנות: כל אחד מבני המשפחה לקח תפקיד. אמא שלי לקחה פיקוד קצת יותר בבית שלי, אבא שלי עזר מהכיוון שלו, ואמיר, בעלי, והילדים, היו מגיעים כל סופ"ש שני אליי, או שאני הייתי טסה חזרה לישראל. ככה עברנו כמעט 10 חודשים של טיסות. כל הזמן הזה אני למדתי, חמישה ימים בשבוע, והחיים נפתחו לי מחדש", היא מספרת.

יחד עם סטודנטים מכל העולם – שפים, חובבי בישול וקולינריה, היא נחשפה לעולם של הסלואו פוד – אוכל טוב, נקי, הוגן טעים ואיכותי, שדוגל במינימום השפעה מזיקה על הסביבה.  "האוניברסיטה הזו בעצם מכשירה את הגסטרונומים הבאים, שזו פונקציה חדשה בעולם האוכל. זה לא טכנולוג מזון או איש שיווק או איש תפעול. זה האיש שמסתכל בצורה הוליסטית על כל השרשרת – מעין חוט מקשר עם אידאולוגיה ברורה לגבי האוכל והמשמעות שלו בחיים שלנו", היא מספרת.

וזו רק ההתחלה

החזרה לארץ אחרי הלימודים, לוותה בידיעה שאת השינוי צריך לעשות פה, בארץ. "הרגשתי שיש לי אוצר בידיים ושאני רוצה לפתוח את כל האנשים בארץ לעולם הזה ולידע הגדול הזה ולשנות את התמונה". היום, אחרי שנה וחצי ופרויקטים שקורמים עור וגידים, בנישתי מבינה את הדרך שעברה. "התמזל מזלי להגיע למקום שהיתה לו הבנה בריאה של עסק. שרואה את התעשייה הזו לטווח רחוק ולא רק את החור בגרוש. התעשייה הזו צומחת כל הזמן וחייבת לענות על צרכים חדשים שלא היו בעבר – דרישה למוצרים בעלי עקיבות שיודעים בדיוק מה עבר עליהם מהרגע שנקטפו בשדה, נקיים ומקיימים. זו השקעה לטווח ארוך וברור לי שהתהליך ייקח כמה שנים טובות. אני מקווה שאת התחלת השינוי כבר רואים. שהצלחתי".