האתגר: תזונה בריאה, כושר ופרידה מפחמימות

אם הייתי צריכה להציג את עצמי, ככה זה היה הולך:

נעים מאוד, אני מיכל שם טוב, בת 38, אימא לרום, ניב, ותינוק בשם חסוי (ילד אומנה בן שנתיים). אני מכורה לעבודה, לפחמימות וסוכרים, ובאופן כללי אוהבת לחיות את החיים כמו סוכריות קופצות, משוגעות, מתוקות וחמוצות כאלה, שעושות שמח בלשון.

אם הפנים שלי מוכרות לכם, זה כנראה מהסטנדאפ או ההקשר עם בר רפאלי. אין צורך להתאמץ להיזכר – הסרטון מצורף:

 

 

 

מכירים את זה שיש לכם שיחה "ממספר חסום" ואתם יודעים שנפל עליכם תיק והיה עדיף לא לענות? אז בדיוק כזה קיבלתי לפני שבועיים.

תוך דקה וחצי הבנתי שזו לא שיחה פשוטה, אלא חתיכת שיחה שאני, ממש אני, לא הייתי כל כך מוכנה לה. לא בגלגול הזה, לפחות. אם אני צריכה לתקצר אותה – חוץ מ"מה העניינים" והקשקושים הרגילים – השורה התחתונה הייתה "בא לך להתנסות בפרויקט מעניין?". תוך כדי השיחה גיליתי שמה שהולך לקרות הוא שבחודשיים הקרובים אני הולכת לשנות כמה דברים עיקריים באורח החיים שלי, בעיקר בתזונה. כשהמטרה היא לנסות לראות אם אפשר לעשות שינויים (בריאים, חיוביים, כן?) ומה אפשר ללמוד מהם.

"מההההההההה?" היה אוצר המילים העיקרי שהצלחתי להוציא בדקות הראשונות.

מפה לשם הסכמתי.

אין לי מושג למה.

לא ברור לי איך.

לא זוכרת שהייתי תחת השפעות מיוחדות, לא זוכרת שהייתי חולה או מיובשת או הוזה, פשוט הסכמתי.

מה זה אומר בעצם?

שאני, שמתה על פחמימות (מה זה מתה, אחיות תאומות אנחנו), שעובדת כמו מטורפת, שלא אוכלת  ירקות בכלל, שיש לי מינוס בסיבולת לב ריאה (בכלל, המילה "סיבולת" לא מופיעה אצלי בלקסיקון) הולכת לאתגר הזה.

בראש שלי אני כבר בפרידה מהפחמימות (למרות שיהיה מותר, פחמימות זה לא השטן), ופרידה ממתוקים, והרבה יותר ירקות והרבה יותר מוצרי חלב, וואו – גם ספורט. בחיי.

אז הדבר הראשון שעולה לי לראש זה "אמאל'ה". אני חיה חיים מלאים (תרתי משמע), בקצב מהיר ותוך ניהול העולם שלי בכמה חזיתות בו זמנית, איך אני מכניסה לתוך זה גם מודעות חדשה למה שאני מכניסה לפה ולאיך אני מקפידה על איזונים? אבל כאדם חובב אתגרים והתנסויות אני מוכנה לנסות "להידבק" במחלת הבריאות הזו. יש לי אפילו חלום סמוי ליצור מערכת יחסים אמתית עם ברוקולי וגבינות רזות. מי יודע, אולי אני באמת אקח מהניסיון הזה צידה להמשך הדרך.

אז למה בעצם אני עושה את זה?

בגלל שתוך כדי השיחה חשבתי על ניב, הבת שלי, בת 9, דעתנית, מהממת ועגלגלה, שמאוד אוהבת לשתף את תפיסת עולמה, במיוחד בנושא דימוי גוף. והתחשק לי לעשות את זה אתה. ובשבילה. ובשביל כל אחת שרוצה ללמוד כמה דברים שישפרו את איכות החיים שלה.

אני יודעת שאני הולכת להגיד לכם, ובעיקר לכן, משהו שיפיל אתכם (ובעיקר אתכן) מהרגליים – אני סבבה עם עצמי, לרוב שלמה עם עצמי ובאמת מאמינה מעומק הלב שכל אישה בכל גודל, צורה ואריזה יכולה לחיות עם עצמה בשלמות ובאהבה. למצוא את נקודות החזקה שלך ולתת להן לגדול ולהתרחב ולעבוד על החלקים הפחות חזקים ולעשות בהם שינוי. שינוי לטובה. זה אומר לשייף את הקצוות קצת, לעגל את השפיצים, לא להפוך למישהו אחר. אין לי שום תכניות להפוך לדוגמנית רזה וגבוהה, אני יותר בעניין של להישאר מיכל שם טוב (כבר אמרתי שאני די מחבבת את עצמי?), אבל עם שדרוג. לתקוע שווארמה בעשר בלילה אני תמיד יכולה, מעניין איך זה יהיה לסיים את היום עם יוגורט וגרנולה. שווה לבדוק.

וכמובן שמעדכנת.

גבינותגבינות קשותגבינות רכותחלבחלבון