ארוחת הצהריים בעוד עשור: "תהיה לנו מדפסת בבית וייצא סטייק בטעם של סטייק"

לפני הסגר קיימנו את כנס 'משנות את עולם הבריאות' של און לייף ומאוחדת. הכנס עסק במשבר הקורונה, ההתמודדות איתו, איך יראה עולם הבריאות של כולנו בעוד עשור מהיום ובמנהיגות נשית. את הכנס הנחתה הילה אלרואי, פרשנית הבריאות של חדשות 13. הנה השיחה שקיימה עם הדס יריב יועצת מדע ותזונה לחברות מזון וסטארט אפים שעוסקת שנים בהטמעת מוצרים חדשים לחך הישראלי.

הדס יריב, יועצת תזונה לחברות מזון וסטראטאפים

אנחנו בתקופת הקורונה, השאלה אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כרגע כדי לשפר את המצב הגופני שלנו שיאפשר לנו להתמודד יותר טוב עם המחלה הזאת.

אוכל ומזון זה דבר שיש לנו שליטה עליו ובחירה. תזונה בהחלט מעבר לזה שזאת הנאה וקולינריה ואנחנו חוגגים סביב זה, בהחלט יש לה השפעה על מצבי בריאות וחולי ועל המערכת החיסונית שלנו שזה מה שאנחנו רוצים לחזק עכשיו. אין עדיין מספיק מחקרים לאירוע הנוכחי, אבל יש מחקרים שמראים את ההשפעה של תזונה על מחוללים אחרים כאלו המשפיעים על מחלות נשימתיות כגון שפעת והסרס. מה שאנחנו כן יודעים שכמו במלחמה- וירוס תוקף את דרכי הנשימה, יש לנו תאים מגנים שנלחמים במחלה וכתגובה מייצרים דלקת. במצב בריאותי מאוזן ותקין מתקיים כל העת איזון בין תהליכים שמשחררים חומרים דלקתיים לבין תהליכים שמונעים ועוצרים אותם. במחלה יש הפרה באיזון ויש עודף דלקת.

דיברת איתנו על משהו שנקרא נוגדי חמצון. זה אולי לקוח ממשהו שנשמע מהמספרה, אבל זה לא מסוכן וזה משהו שאנחנו צריכים.

על מה מדובר?

בתזונה שלנו יש רכיבים ביואקטיביים שמסייעים לחיזוק המערכת החיסונית– נוגדי דלקת ונוגדי חימצון. ביו המוכרים ויטמין C, ויטמיןD , אומגה 3 , אבץ ופוליפנולים המצויים בצמחים ובתה הירוק. לפוליפנולים בינהם EGCG שבתה הירוק ואנטוציאנינים בירקות סגולים ויין ישנם מנגנונים מיוחדים המונעים שיכפול של הוירוס ומונעים חדירתו לתאים. אז ההמלצה היא לאכול הרבה ירקות ופירות בצבעים שונים, לשתות הרבה תה ירוק, דגי ים המכילים אומגה 3 ומזונות מותססים המסייעים בחיזוק המערכת החיסונית.

לגבי ויטמין D ואפילו יצא נייר עמדה בישראל שקרא לצרוך יותר ויטמין D גם למבוגרים וגם לילדים בתקופת הקורונה (בזמנים רגילים 15-20 מק"ג ליממה, בקורונה ההמלצה היא 25-50 מק"ג). אנחנו יודעים שלמרות שאנחנו ארץ השמש אבל יש פה מחסור. פטריות, ביצים, דגים, חלב ומוצרים שמועשרים. ויש כמובן את ויטמין C שיש לו קשר לתאים שקשורים למערכת החיסון והוא גם חיוני מאוד.  בגוף שלנו כל הזמן יש מלחמות קטנות, כל העת מתרחשים תהליכי חימצון והזדקנות שנגרמים מקרינה, לחץ נפשי, מחלות, ותזונה לא מזינה. זה אומר שהתאים חשופים להרס וקלקול. את הקלקול הזה גורמים רכיבים הקרויים רדיקלים חופשיים "הרעים". נוגדי החימצון מסייעים בנטרול של הרדיקלים החופשיים – הם בולמים את שרשרת החימצון בגוף שלנו.  אנחנו רוצים להזין את הגוף שלנו באבני בניין, באותם נוגדי חמצון שיסייעו לנו במניעת הזדקנות התאים וימנעו את התהליכים הפחות טובים לגוף. 

אם נאכל רק נוגדי חמצון נישאר צעירים לנצח? 

לא צעירים לנצח, אבל הבריאות שלנו תשתפר. אם נשתה תה ירוק, קוראים לזה פוליפנולים, למה אומרים פירות וירקות ב- 5 צבעים כי לכל נוגד חמצון יש יתרון. אם נעשיר את הגוף שלנו לאורך זמן בדברים האלה, אומגה 3 וויטמין C אז נהיה יותר חזקים יש לנו מערכת חיסונית יותר חזקה ונהיה יותר עמידים. עד כדי כך שיש מחקרים שמראים שספציפית לווירוסים, לא לקורנה כי זה מוקדם מדי לדעת, אבל שפעת וסארס רואים שיש מנגנונים של רכיבים ביו אקטיביים שאם יש לנו אותם, הם מונעים הדבקה או שכפול של הווירוס.

צילום shutterstock

בכל זאת מדברים היום על אנשים שהם בקבוצות סיכון. אדם עם מחלת סרטן ועובר טיפולים כימותרפיים או אדם עם סוכרת טייפ 1. אני לא מדברת על אנשים שסובלים בהכרח מהשמנה. האם שינוי בתזונה יוציא אותם מקבוצת סיכון? אני חושבת שלא

הוא בהחלט יחזק אותם ויכול להפחית שכיחויות לחולי לב, סוכרת טייפ 2 וכן יחזק חולי סרטן בהחלט. לתזונה שלנו יש יכולת ריפוי מאוד גדולה וזו בעצם רפואה מונעת. אנחנו יודעים שמי שנמצא במשקל עודף יש לו נטייה יותר גדולה לחלות בקורונה וההחלמה יותר קשה. עודף שומן זה בעצם עודף דלקתיות בגוף, המערכת החיסונית מבולבלת וחלשה יותר ופחות נלחמת בווירוס. יש כבר נתונים סטטיסטים שגם אנשים בריאים, בלי סכרת, בלי שומן בדם אבל כאלה שסובלים מעודף משקל- נדבקים יותר. למעלה מ60% מהנדבקים היו בעלי עודף משקל. להורים אין כוח להתווכח על מה אוכלים בבית אבל זה הבריאות שלהם ושל הילדים שלהם וזה בהחלט בידיים שלהם. אם מחנכים ילד לאכול בריא , אצלנו אוכל זה לגמרי עניין פה בבית, אבל צריך לאמץ איזה שינוי בתקופה הזו – להוריד חטיפים וממתקים, לעבור לשתיית מים, לשים לב מה אוכלים.  

יש הרבה מאד אנשים שקשה להם לבצע פעילות גופנית, בין אם זה בגלל שהזמן שלנו מאד לחוץ, ילדים, עניינים, אין לך הרבה פעמים זמן. האם גם בן אדם שלא עושה פעילות גופנית, שינוי תזונה יכול לעזור לו לשפר את מצבו הבריאותי?

כל הלייף והוול ביינג שלנו זה הוליסטי אז כמובן שעדיף גם לעשות פעילות גופנית וגם לשלב תזונה. אבל גם אם נשנה רק את התזונה בהחלט, אני חושבת שיש לזה השפעה מאד גדולה על אורח חיינו ועל איך שנרגיש ובהחלט מומלץ. 

לא מעט בתים עברו לצרוך מנות מוכנות של מזון בתקופה הזו פשוט כי כל בני הבית בבית הרבה יותר מהרגיל- יש לך המלצות שקשורות לזה?

יש מגוון מאוד רחב של מנות מוכנות. כדאי להסתכל מה מכילה המנה, חשוב שנכיר את רשימת הרכיבים, נשתדל להפחית בכמוית הסוכר והנתרן. נעדיף אוכל מבושל, אפוי, או מאודה על פני מטוגן, זה ברור שאי אפשר לבשל כל היום. עוד דבר שצריך להזכיר זה קיצורי דרך- יש ירקות חתוכים לסלט או לפשטידה. יצרני המזון הבינו שבישול ביתי זה טרנד. יש רטבים מחומרים טבעיים שהם ממש אחלה.

איך תראה התזונה שלנו בעוד 10 שנים.

אני ארחיב ואומר שתזונה היא רפואה מונעת ו מה שאנחנו אוכלים, כך תראה הבריאות שלנו. אנחנו מבינים בשנים האחרונות שהתזונה קשורה גם לסביבה, לשינויים באקלים, לזה שיש פחות גשם ולכן יש פחות יבולים כמו  חיטה ותירס, פחות אדמה לגדל בקר. זה מוביל לפיתוחים  רבים של חלבונים מהצומח – חלבונים אלטרנטיביים ולשם הולך העתיד. מהמבורגר צמחוני לבשר מודפס (מתערובת קטניות) ועד גידול תאי גזע במפעלי בשר. כמו שיש לנו מיקרו, תהיה לנו מדפסת בבית וייצא סטייק בטעם של סטייק היום כבר יש קפסולות שכמו מיקרו קטן, מוסיפה מים וזה מכין ארוחה שלמה. בעתיד לא נראה רפת ואז בית מטבחיים אלא מפעל שבו מגודלים צלחות פטרי של סטייק ומשם ייצרו את הסטייק עצמו. עובדים על זה עכשיו אבל זה עדיין לא מוצר על המדף. אנחנו כן יכולים כבר עכשיו לרכוש המבורגר מן הצומח. יש הרבה חברות שמבינות את החשיבות של שמירה על החי, והבריאות. יש עוד מגמה של ייבוש בהקפאה- אנחנו רוצים תפוח שלם, אגוז שלם, ואז יש חטיפים שלא נגעת בחומרי גלם- וזו טכנולוגיה שגם אליה עוברים. זו מגמה בעלייה. כשאנחנו שואלים צרכן ישראלי מה חשוב להם – מחיר, בריאות וטעם- הם שלושת הראשונים שחשובים כמעט באותה מידה. בין זה לבין צריכה, זה כבר אישי. אנחנו רואים בכל סקר שאנחנו רואים בפיתוח מזון- שהקטע של הבריאות עולה.

פיתוח סטייק במעבדה . צילום: shutterstock

אני אלך לסופר אראה אותם מוצרים, רק מוצרים בריאים?

לא תראי רק מוצרים בריאים כי עדיין יש את העניין של הנאה והפינוק. אני חושבת שבהרבה מאוד רשתות מזון המוצרים יהיו יותר בריאים. רואים כבר עכשיו תהליכים שמפחיתים סוכר ונתרן ושומן רווי וגם מפתחים יותר מוצרים בריאים. כמו שאמרתי בעוד 10 שנים תהיה מהפכה ויהיו יותר מוצרים מהחי ופחות מהצומח. עוד 15 שנה נדפיס את האוכל שלנו ונתאים בדיוק לצרכים שלנו, נלחץ על איזה מחשב וזו תהיה הארוחה.

אני אקום בבוקר ואדפיס לי חביתה?

לגמרי, והיא תוכל להיות לא מביצה.

הדס יריבמשבר הקורונהמשנות את עולם הבריאותתזונה בזמן קורונה