חומרים טבעיים במזון מעובד: יש דבר כזה?

אתם מקפידים לקרוא את התוויות של מוצרי המזון שאתם רוכשים, ומקפידים לשלם יותר על מוצרים שבהם יש חומרי טעם טבעיים – הרי טבעי זה בריא, לא? אז זהו, שהאמת הרבה יותר מורכבת. "טבעי" הוא אחד המושגים הכי מבלבלים שיש, לפחות בכל הקשור למוצרי המזון שנחנו רוכשים. בתעשיית המזון, כך נראה, יש אינפלציה של המושג טבעי, ויצרנים רבים מוסיפים את המילה הזו לאריזות המוצרים שהם מוכרים – כי טבעי זה מוכר.

הבלבול הזה בולט במיוחד בכל מה שנוגע לחומרי טעם טבעיים. חומרי הטעם הם אותם חומרים שמוסיפים למזונות ולמשקאות במטרה לשפר ולחזק את טעמם. ולא תאמינו למה מוסיפים חומרי טעם – דגני בוקר, משקאות, שניצלים קפואים, נקניקים, גבינות, יוגורטים והרשימה עוד ארוכה. אפילו למזונות שנראים תמימים לחלוטין, כמו פירות יבשים (שאינם אורגניים), מוסיפים חומרי טעם וצבע על מנת לשפר את טעמם ולהפוך אותם לאטרקטיביים יותר, כך על פי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, קופת חולים כללית דן, פ"ת. אפשר להבחין בזה די בקלות כשמניחים זה ליד זה משמש מיובש אורגני וכזה שאינו אורגני – צבעו של המשמש האורגני יהיה יותר כהה ופחות זרחני, וטעמו פחות חזק.

חומרי הטעם שמוסיפים למזון עשויים להיות טבעיים או מלאכותיים. חומרי טעם טבעיים הם חומרים שהופקו ממשהו טבעי, למשל פירות, וניל, קינמון, כורכום או פפריקה. חומרי הטעם המלאכותיים, לעומת זאת, הם חומרים סינתטיים שמופקים בשיטות כימיות במעבדה, תהליך שאמור להקנות להם בסופו של דבר טעם שדומה לטעם הטבעי. "בשנים האחרונות יש נטייה להשתמש בחומרים טבעיים כי זה מוכר יותר. יותר קל לשווק מזונות שכתוב עליהם שהם מכילים חומרי טעם וריח טבעיים", אומרת אורבך. יש פה פרדוקס, כי הוספת חומרי הטעם הטבעיים אמנם מוכרת יותר אבל פחות כלכלית. "כשמוסיפים משהו מהחומרים הטבעיים זה יותר קצר מועד, הריח והטעם נעלמים מהר יותר והעצמה פחות חזקה. מצד אחד זה כלכלי כי אנשים מעדיפים טבעי, מצד שני יקר יותר, כי הטבעי יותר יקר, וחיי המדף שלו קצרים יותר", היא מוסיפה. אורבך נותנת כדוגמה טעמים של פירות כמו אפרסק או משמש שמוסיפים ליוגורטים או למשקאות שונים. "צריך המון חומר כדי להפיק את הטעם, וזה גם נשמר פחות לאורך זמן".


לקרוא גם את מה שלא כתוב על התוויות. תמונה: Shutterstock

חברות רבות מתהדרות בכך שהמזונות שלהן מכילים חומרי טעם טבעיים ומדובר בדרך מצוינת למשוך לקוחות, שמודעים היום יותר ויותר לקריאת תוויות המזון ולחומרים בעייתיים. הבעיה היא שחברות רבות כותבות על המוצרים שהן מוכרות "מכיל חומרי טעם טבעיים", כשראוי יותר היה לכתוב "המוצר מכיל גם חומרי טעם טבעיים". כלומר, כמות מסוימת, לעתים מזערית, מחומרי הטעם, היא אכן של חומרים טבעיים, אך להם הוסיפו חומרים מלאכותיים וכימיקלים שונים. החברה לא משקרת, המוצר אכן מכיל חומרי טעם טבעיים, אנשים קונים את המוצר מתוך מחשבה שהוא בריא יותר, והחברה עדיין נהנית מכל היתרונות הכלכליים של שימוש בחומרי טעם מלאכותיים, כמו טעם חזק יותר וחיי מדף ארוכים יותר. לפי אורבך, "לפעמים נותנים טעם של תות על ידי  טיפה תות מהטבע, כשהשאר סינטטי". או שמשתמשים בווניל טבעי, שהטעם שלו מאוד חזק ואפשר להסתפק בכמות קטנה שלו, ושאר חומרי הטעם הם לא טבעיים.

נשאלת השאלה, האם חומרי הטעם המלאכותיים הם באמת גרועים כל כך? האם שווה לשלם הרבה יותר על מוצר שמכיל חומרי טעם טבעיים בהשוואה למוצר שמכיל חומר טעם מלאכותי שנותן טעם דומה? התשובה אינה חד משמעית. אורבך מדגישה, ש"אף אחד לא רוצה להרעיל אותנו. כמות חומרי הטעם המלאכותיים במזון היא מאוד קטנה. וכל מה שאושר לשימוש לא אמור לעשות נזק". עוד היא מוסיפה, ש"קשה לקבוע חד משמעית את הנזקים מחומר כזה או אחר, מכיוון שרוב המחקרים נערכים על חיות מעבדה". עם זאת, על אף שסביר להניח שלא ייגרם נזק מצריכה חד פעמית של מוצר מסוים, עלול להיגרם נזק מצריכה מצטברת. "הנזק תלוי בסוג חומרי הטעם שמשתמשים בהם, בכמות ובתדירות השימוש". חשוב לדעת שגם חומרי טעם טבעיים לא חפים לחלוטין מנזקים. "חלק מהחומרים הטבעיים עלולים לגרום, למשל, לאלרגיות", אומרת אורבך.

הכל שאלה של מידה. תמונה: Shutterstock

אז מה עושים? איך נדע באיזה מוצרים לבחור ואיך נפחית את הנזק מחומרי הטעם למינימום? אורבך מספקת כמה טיפים:

* שימו לב לכיתוב שעל המוצר. אם מצוין על המוצר שהוא "מכיל חומרי טעם טבעיים", ולא "מכיל חומרי טעם טבעיים בלבד"- הוא עשוי להכיל גם חומרי טעם מלאכותיים.

* קראו בקפידה את רשימת הרכיבים שעל המוצר. התוספים השונים שמוסיפים למזון מסומנים תחת האות E. משפרי הטעם, למשל, מסומנים במספרים E600-699, החומרים המשמרים ב-E-200-399, וצבעי המאכל ב-E-100-199. יחד זאת, מדגישה אורבך, לא צריך להיבהל מכל E וגם חומרי טעם וריח טבעיים מסומנים באות E.

* אם אתם לא בטוחים מה המשמעות של הרכיבים שבמוצר, בדקו זאת מול מקור מוסמך ואמין, למשל, אתר משרד הבריאות או אתר איגוד הבריאות העולמי.

* אל תתפתו לקנות מוצר מזון מסוים רק בגלל שהוא נראה טוב יותר. יש מוצרים שמוסיפים להם חומרי צבע שמעניקים להם מראה מפתה יותר, כמו גבינות או נקניקים. "אם כולם ירכשו גם את המוצרים שלא מוסיפים להם חומרי צבע, למרות שהם נראים פחות טוב, יותר ויותר יצרני מזון יפסיקו להשתמש בחומרים כאלה".

* לפני כל רכישה, צריך לחשוב באיזו כמות ותדירות אנחנו צורכים את הרכיבים הבעייתיים, ולהפעיל שיקול דעת בהתאם. אם, למשל, אתם צורכים פסטרמה או גבינות קשות על בסיס יומיומי, כדאי להפחית בכמויות ולמצוא חלופות בריאות יותר. אם הצריכה של המזונות מהסוג הזה נעשית בתדירות נמוכה, הנזק לרוב, מזערי.

* ולסיום, הדרך הטובה ביותר להבטיח שהמזון שאתם אוכלים הוא טבעי, היא פשוט להפחית ככל האפשר בצריכת מזון מעובד.