יום רע: איך נוכל לשפר את מצב הרוח ברגע?

אומרים שכשעצובים צריך לעשות פעולות שישחררו  אנדורפינים בגוף ויגרמו למצב רוח טוב. צודקים. אנדורפינים משתחררים בכמה מקרים- בחיבוק, בליטוף בעלי חיים (גם סוג של חיבה), בטיול בשמש, וגם… בספורט. אז כשאני מצוברחת או עצובה אני יודעת שאם אעשה אימון טוב ומועיל אני ארגיש יותר טוב. אבל יש עם זה קצת בעיה, כי כשאני עצובה או מבואסת אין לי חשק לכלום וזה כולל גם ספורט… אני עייפה, יושבת וחושבת – ממש, אבל ממש לא בא לי ספורט… אבל אני יודעת שזה יעזור, ולכן אני סוג של מכריחה את עצמי – כי אפילו אימון קצר של רבע שעה עד חצי שעה יעשה פלאים למצב הרוח שלי.

 

זה קורה לרוב בבקרים – כשאני עייפה למדי וממש אין לי כוח, או כשאני טרודה מכל המשימות של אותו יום – ומה? אני אנעל עכשיו נעליים ואצא לרוץ? בינינו, אני יודעת שזה פשוט לא יקרה… אז דבר ראשון שאני עושה זה מכינה לעצמי כוס קפה טורקי חזק, בשביל להזרים את הדם ולפמפם קצת קפאין בגוף. זה מספק לי אנרגיה מיידית  ואז אני מקבלת את ההחלטה להתעמל – הרי אני יודעת שזה יעזור ויעשה לי טוב – אז מה זה כבר אימון של כמה דקות בשביל חיוך למשך כל היום? לגמרי שווה את זה!

 

למזלי אני לא צריכה לשכנע את עצמי לצאת לריצה או להתעמל מול איזה וידיאו שמצאתי ברשת, ולהרגיש מטופשת במחשבה שהשכנים רואים אותי דרך החלון וצוחקים על חשבוני. אני פשוט נכנסת לאפליקציית ZUZUומנצלת את האנרגיות של הקפה ואת ההחלטה שלי (שהרי לא אחזור בה ואאכזב את עצמי) כדי להתחיל  אימון של רבע שעה או חצי שעה – בהתאם לכוח ולזמן שיש לי.. זה יכול להיות אפילו בישיבה על הספה תוך כדי תרגילים לחיזוק שרירי הרגליים או הידיים. באפליקציה אני תמיד מוצאת בדיוק את מה שמתאים לי באותו רגע, ומשחרר לי את כמות האנדורפינים שהגוף שלי זקוק לה.

 

ומה קורה כשאני שמחה? זה אמור להיות יותר קל לשכנע את עצמי להתעמל… אבל זה לא… כי כשאני שמחה ובאנרגיות טובות, אני לא רואה את הצורך, ואז אני חושבת לעצמי – לא נורא אם לא אתעמל, גם ככה אני במצב רוח טוב, הג'ינס נראה עליי מעולה, אני מרגישה נהדר, אז בשביל מה להתעמל עכשיו? כי אני יודעת שזה יעזור לי לשמר את מצב הרוח!!! ואני יודעת שאני לא סתם ארגיש טוב אחר כך – אני ארגיש נהדר!!!

 

זה באמת עובד ככה.

 

ההבדל היחיד הוא שכשאני שמחה אני יכולה ורוצה להתאמן יותר מחצי שעה, וגם פה יש לי לא מעט אופציות באפליקציה – אפילו סוג של מדריך כושר אישי שייקח אותי איתו לריצה או הליכה ארוכה, כזו שתשחרר את הראש ואת הגוף, וכמובן את האנדורפינים הנהדרים האלה שאני כל כך אוהבת.

 

אז עצובה או שמחה, לחוצה או רגועה, לכל רגע יש את האימון שלו, וכמובן את כוס הקפה שמתלווה אליו. העיקר לא לוותר לעצמי – כי ספורט גורם לי לא רק להיראות טוב, אלא גם להרגיש טוב! וכל עוד המחשבה הזו בראשי, אני יודעת שלא אוותר לעצמי (ועל הקפה בטח שלא!)

תגובות (0)
הוסף תגובה