גילוי עריות: האם הגיע הזמן לשבור את הטאבו?

יותר ויותר מקרים מבהירים שכפי שטבעי לנו לא לרצות לעשות סקס עם אח שלנו או עם אחותנו, יש אחרים שעבורם סקס עם קרוב משפחה מרגיש הכי טבעי בעולם.

תרומת זרע אחת יכולה לייצר עד 25 עוברים. בבגרותם, עשויים 25 ברי המזל ויותר מרבע מיליון ילדים המאומצים מדי שנה מסביב לעולם, לחפש את קרוביהם הביולוגיים. מאז שנות ה-70 הפך תהליך האיתור לקל ונגיש עבור רבבות של אימהות ואבות, אחים ואחיות, שהופרדו בילדותם או מעולם לא הכירו. מסתבר שכמחצית מן המפגשים המרגשים הללו נגמרים במיטה. במחקר האקדמי הראשון על הנושא משנת 1992, הבחין הפסיכולוג מוריס גרינברג מהיוניברסיטי קולג' בלונדון, בין התופעה החדשה, לבין ניצול מיני וגילוי עריות כפי שהוגדר המושג עד כה. המשיכה המינית במקרים אלו, טען גרינברג, מהווה גילוי עריות רק במובן הביולוגי הצר ביותר של המלה. "אין כאן שימוש בכוח או כפייה, ובדרך כלל אין בגידה באמון ואין קורבן. אם יש סקס, הוא נעשה בין שני מבוגרים ובהסכמה".

עוד באון לייף:

את המונח "משיכה מינית גנטית" או (GSA Genetic Sexual Attraction) טבעה ברברה גוניו משיקגו, שבגיל 42 פגשה את הבן שמסרה לאימוץ 26 שנים קודם לכן. "הפעם הראשונה שחיבקתי אותו הכהתה כל רגש אחר שחוויתי בחיי עד אז", ספרה לגארדיאן הבריטי ב2003. "אם הוא היה מרגיש כמוני ומשתף פעולה, אני לא יודעת אם הייתי יכולה לעצור את עצמי". גוניו התגברה על רגשותיה רק כעבור תריסר שנים, כשבנה התחתן. בשנות השמונים המאוחרות היא ייסדה את קבוצת התמיכה הראשונה למאומצים וקרוביהם החדשים. אתר התמיכה Genetic Sexual Attraction נוסד כמה שנים לאחר מכן על ידי ג'ולין דנין, בת ה-31, נשואה ואם לשתיים, שניהלה קשר רומנטי עם אביה, אותו לא ראתה מאז היתה בת שנה.

ניהלה קשר רומנטי עם אביה. ג'ולין דנין

כיום ידוע כי מפגשים בין קרובי משפחה בגירים, מלווים פעמים רבות ברגשות שנעים על הסקאלה שבין משיכה מינית זמנית לאובססיה. במקרים אלו מעורר האיחוד תחושה עוצמתית של חיבור ואינטימיות אינסטינקטיבית עם מי שמצטייר באופן אוטומטי כדמות מראה, גם במקרים שבהם אין דמיון פיזי. מרקם העור, צליל הקול וניחוחו האישי של הקרוב החדש גוררים תגובה פתאומית של התאהבות וכמיהה עזה לקרבה פיזית. אנשים שחוו משיכה מינית או קיימו יחסי מין עם הורה או אח, לא התייחסו לדבר כאל גילוי עריות והתחלחלו כשנשאלו אם ייתכן שיפתחו רגשות דומים כלפי מישהו מהמשפחה המאמצת שלהם. לעתים כלל לא הייתה הקבלה בין נטייה מינית למושא התשוקה הגנטית. תועדו מקרים שבהם נשים שאינן לסביות ישנו בעירום עם אמן או אחותן הביולוגית וכאלו שבהם גברים שאינם הומוסקסואלים, חשו צורך לחוות חוויה מינית עם אחיהם וחלקו אישה.

הסרט הדוקומנטארי של ערוץ 4 הבריטי Sleeping With My Sister משנת 2008, פותח צוהר לחייהם הסבוכים של שני זוגות של אחים למחצה. ניק קמרון ודניאל הייני מסקוטלנד, שנפגשו לראשונה כשהוא היה בן 26 והיא בת 21, נשואה ואם לילד. כשטיב הקשר בין האחים נודע לאמם המשותפת, הם הוסגרו לרשויות והואשמו בגילוי עריות. על אף שדניאל עקרה, השניים הורשו לחיות ביחד רק בתנאי שיתחייבו לא לקיים יחסי מין. "זה כמו לאבד חלק מעצמך" תיאר ניק את עשרת החודשים בהם אולצו השניים לחיות בנפרד. הזוג השני, תום וסטפני ממיניאפוליס הם אחים למחצה. שניהם נשואים והורים ל-3 ילדים. תום נמסר לאימוץ לפני שסטפני נולדה וכשהיה בן 35 איתר את אמו הביולוגית ומיד התאהב באחותו. סטפני שחולקת בית עם בעלה מזה 15 שנים מספרת שהקשר עם תום גרם לה להרגיש שהיא בילתה את רוב חייה הבוגרים עם שותף. סיפור דומה שהכה גלים הוא זה של ג'ניפר גראנט, אם לשניים בת 49, שעזבה את בעלה מזה 29 שנים לטובת אחיה-למחצה ג'ון שאנון, בן ה-47, פעמיים ראש עיר בעיירה ביורקשייר, שעזב את אשתו מזה 23 שנים ואת בנו בן ה-16. השניים התאחדו לראשונה בבריטניה ב-2011, אחרי 46 שנים. בכל המקרים איבדו הזוגות את חבריהם, את בני משפחתם המידית ואת המוניטין.

ילדים לקרובים מדרגה ראשונה נתונים בסיכון גבוה להיוולד עם מומים גנטיים. עד שנות ה-80 כאמור, הניחו חוקרים כי ישנם מנגנונים ביולוגיים שתפקידם למנוע גילוי עריות. אפקט ווסטרמרק, על שם האנתרופולוג הפיני שחקר את היסטוריית הנישואים בקרב בני-אדם, מתאר אינסטינקט אבולוציוני שמונע את היווצרותה של משיכה מינית כלפי אנשים בעלי דמיון משפחתי וכאלו שגדלנו לצדם במהלך שנותינו הראשונות. התופעה זוהתה בתרבויות שונות ברחבי העולם וכן במחקרו של האנתרופולוג הישראלי יוסף שפר משנת 1971, שגילה כי מעט מאוד חתונות התקיימו בין בני קיבוצים שהתרחצו, ישנו והתבגרו יחדיו כילדים וכי בקיבוצים רבים לא דווח על כל מגע מיני כלל. מסקנות אלו הופרכו ב-2007 במחקר ישראלי זוכה פרס המחקר המצטיין של האגודה האמריקנית לסוציולוגיה, בנושא "דחייה ומשיכה מינית בין בני אותה קבוצה בלינה המשותפת". בקרב מדגם מייצג של חברי קיבוץ, הרוב המוחלט לא ראו ביחסים בין בני הקבוצה סוג של גילוי עריות ומחצית אף דיווחו על משיכה מתונה עד חזקה. גם ממחקרם של ר' קריס פרלי מאוניברסיטת אילינוי וזה של דיוויד פרט מאוניברסיטת סיינט אנדרוז בסקוטלנד, עולה כי בניגוד להנחה הראשונית, ככל שאנשים יותר דומים לנו או לקרובי משפחתנו, כך נמצא אותם יותר אטרקטיביים ואמינים. מחקרים אלו מהעשור האחרון תומכים במשנתו המבעיתה של ידידנו פרויד.

הוסגרו לרשויות והואשמו בגילוי עריות. ניק קמרון ודניאל הייני 

במשך יותר ממאה שנה ניסו חוקרים לגלות את מקור הטאבו המוסרי הגורף שמוטל על גילוי עריות, ברוב התרבויות האנושיות. ב-1913 טען פרויד כי כמו הכל, הכל מתחיל ונגמר בתסביך אדיפוס.

בבסיס תורת הפסיכואנליזה עומדת הטענה כי לצד התלות הרגשית שמפתח צאצא באמו, מתפתחת גם משיכה מינית שהופכת את אביו ליריב שיש לחסל כדי לזכות במנעמי האם. האיסור התרבותי על גילוי עריות, מרסן דחפים אדיפליים פרימיטיביים שגורמים לנו להימשך לאנשים בעלי תכונות שמזכירות לנו את עצמנו ואת משפחתנו. עד שאנו מגיעים לשלב הפוסט-אדיפלי, הטאבו על גילוי עריות נחרת בנפשנו, אך מבחינת פרויד, באופן לא מודע, כולנו עדיין רוצים לשכב עם הורינו או עם התחליף הקרוב ביותר. אך חרף ממצאיו של האשמאי הזקן, גם כיום בעידן האינפורמציה, רובנו עדיין מדברים על תופעות פסיכולוגיות במונחים של טבעי/לא טבעי, "תועבה", "חטא" ו"פשע". עולה השאלה, האם אנשים אכן צריכים להירקב בכלא בגלל שמישהו חושב שחיי האהבה שלהם מגעילים באופן נפשע?

גילוי עריות בהסכמה בין בוגרים נחשב לאקט פלילי ברוב המדינות המערביות. בארצות הברית, רק במדינות ניו ג'רזי, רוד-איילנג ואוהיו אין מדיניות הפללה. משכב בהמה לצורך העניין, אינו נחשב לאקט פלילי ביותר מעשרים מדינות. רק בשנת 2003 ביטל בית הדין העליון בארה"ב את החוק האוסר על מעשי סדום בטענה שהוא מפר את הזכות לפרטיות, וכי אין זה מקומה של המדינה לאסור אקטים אינטימיים שמתבצעים בהסכמה בין בגירים. התיקון לחוק לא תפס לגבי גילוי עריות או נישואים הומוסקסואלים שנתפסו כבעלי פוטנציאל לערער את מוסד הנישואין ולקדם את האפוקליפסה באופן כללי. בשני המקרים יתקשו הזוגות להביא ילדים ביולוגיים בריאים באופן קונבנציונלי, ועלולים להיתקל בהתנגדות למה שנתפס מאז ותמיד כטאבו דתי, תרבותי וחברתי. ייתכן כי הסנטימנטים שלנו לקהילה הלהט"בית מטשטשים את יכולתנו לראות את הדמיון בין מקרים שונים של קרימינליזציה של מיעוטים מיניים.

אחים למחצה. תום וסטפני

גילוי עריות בין בגירים הפך חוקי בצרפת ב-1810 בזמן מהפכה הצרפתית, במסגרת ההכרזה על זכויות אדם ואזרח שקבעה כי מותר לאסור רק התנהגויות שפוגעות בחברה. מחקרים מאוחרים יותר אכן מעידים כי משפחות הרוסות הן הגורם ולא התוצאה של גילוי עריות. בתחילת שנות התשעים החלו סוכנויות לאיתור מאומצים בארצות הברית ובריטניה להתריע כי משיכה מינית גנטית אינה תופעה יוצאת דופן או תולדה של הפרעה נפשית. בשנה שעברה הצביעה הועדה הגרמנית הלאומית לאתיקה בעד דה-קרימינליזציה של גילוי עריות בהסכמה בין אחים, בטענה שטאבו חברתי אינו מצדיק איסור פלילי. "זכויות היסוד של זוגות רבים החיים בסתר מופרות כאשר הם נאלצים לחיות בארון, בפחד מגינוי ומאסר. אי אפשר לדבר רק על שלום הילד או על הקונספט המופשט של שמירה על שלום המשפחה".

בעזרת אמצעי מניעה הצלחנו להפריד בין מין לרבייה ואם אנו באמת כל כך חרדים לשלומם של עוברים, מדוע איננו עורכים בדיקות גנטיות לכלל ההורים ושוללים זכויות רבייה, פרטיות רפואית ויחסים בין נשאים של אותו גן רצסיבי, חולי תרשת נפוצה, גמדים, לבקנים, נשים בנות 40 ואחרים בעלי סיכון ללידת ילד עם מחלות תורשתיות? שלום הילדים אינו באמת מה שמפריע לנו. מחקרים מראים כי לרוב האנשים אין בעיה מוסרית עם יחסי מין בין שני אנשים זרים גם אם ידוע שילדם המשותף יהיה חולה במחלה גנטית. מאידך, גם כשמדובר באחים בוגרים שישתמשו בקונדום במשך כל חייהם, בעיני הרוב המוחלט ייחשבו היחסים לפסולים מוסרית וראויים למאסר. אך האם ייתכן שבעידן שלנו הפסודו-מתקדם הגיעה העת לחשוב מחדש על טאבואים ישנים לפני שאנו ממהרים לאמץ את נקודת המבט של תורת הגזע ולתמוך בחוקים המפלילים הורים כי צאצאיהם עלולים להיות "פגומים" או "נחותים", (במיוחד אם לוקחים בחשבון שדארווין התחתן עם בת דודתו מדרגה ראשונה)?

כיוון שאנו הוויקטוריאנים מתיימרים להיות רגישים כל כך, ייתכן והטאבו האמתי בגילוי עריות, הוא דווקא הגילוי שגילוי עריות אינו טאבו כזה גדול. חיפוש גוגל של המונח המטריד מניב טונות רבות של תועבה ותאומות בלונדיניות, פורומים של יותר מ-50 אלף מבקרים ב-,Redditהאשטאג בטוויטר ובטאמבלר, רשימות של סרטים ב-IMDB, הומאז'יםמרגשים לג'יימי וסרסיי לאניסטר, ואין ספור אתרים המוקדשים לסיפורים אירוטיים, וFan Fiction על גילוי עריות. לדוגמה, הקלאסיקה המודרנית Incest Never Bothered Me Anyway מדמה מערכות יחסים בין דמויות מסרט האנימציה התם "לשבור את הקרח". Pottercest הוא ז'אנר שלם המוקדש לרומן האפשרי בין הארי פוטר לאמו. בשנתיים האחרונות נאלצו מיסטר גריי, ערפדים ואופנוענים עגבניים לפנות את מקומם במדף המקונן לטובת ספרים ארוטיים דוגמת "I’m in Love with my Stepbrother"," ו-""My Stepbrother, My Lover, ובשנה שעברה אף כיכב הרומן ""Stepbrother Dearest במקום השישי והמכובד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

כנראה שכמו המעשה עצמו, העיסוק בגילוי עריות היה קיים מאז ומתמיד. זאוס הוא בנם של האחים קרונוס וריאה, צאצאיהם של האחים גאיה ואורנוס. אברהם נישא לאחותו למחצה שרה, לוט נאנס על ידי שתי בנותיו וחם זיין את נח. לוק סקייוו'קר והנסיכה ליה ממלחמת הכוכבים הם למעשה תאומים וגם שייקספיר התייחס למתח מיני מסוג זה, בדרגות שונות של ישירות בלא פחות מעשרים ואחד מחזות, כולל המלט, פריקלס ויצירתו האחרונה, הסערה. חז"לנו אמרו כי במהלך חיינו מוטב שנתנסה בכל החוויות לפחות פעם אחת, מלבד ריקודי סלסה וגילוי עריות. ייתכן שבדורות הבאים יפסיק אחד מהם להיות כזה טאבו.