המקומות הכי שווים לארוחת בוקר תל אביבית

מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת ימי הולדת, ובעיקר את שלי. בדרך כלל "יום" ההולדת שלי מתפרס על כל חודש אוגוסט.

כשהייתי בגן ובבית ספר תמיד התעצבני מזה שנולדתי בקיץ, בגלל שכולם בחופש או בחו"ל, ולא מביאים לי עוגה ובלונים לחגוג עם כולם בכיתה, אז החלטתי לפצות את עצמי ב"פסטיבל שיר". אז כל שנה בערך חודשיים מראש כל החברים מקבלים תזכורות: "אל תשכחו לשריין את ה-8.8 יש לי יום הולדת!!" ואף תירוץ ללא להגיע לא יתקבל.

 

וכל שנה אני מתכננת אטרקציה חדשה: ים המלח, כנרת, אילת, ירושלים ועוד ועוד. השנה חגגתי יום הולדת 24, והחלטתי לשנות קצת את התוכניות, החלטתי לעשות יום הולדת סולידית ורגועה. אולי זה בגלל שהתבגרתי (למרות שזה מאוד לא סביר) ואולי זה בגלל שהשנה קיבלתי את המתנה שלי קצת מוקדם מהרגיל- הבושם noir premier,  fruits du movement. הרחתי אותו לפני הטיסה האחרונה שלי בדיוטי פרי –  ומיד הכנסתי אותו לרשימת המתנות.

אז השנה החגיגות כללו רק: יום כיף עם הבן הזוג, ערב עם החברות מהלימודים, ערב עם החברות מהתיכון, ארוחת בוקר עם המשפחה ועוד ערב עם החברות מהעבודה (בשבילי מדובר בחגיגה צנועה). עם כל החברים הלכתי למקומות שאני מכירה ואוהבת, אבל עם המשפחה החלטנו ללכת לארוחת בוקר קצת אחרת, ארוחת בוקר בסוזאן דלאל שבנווה צדק.

 

אני לא יודעת מה איתכן, אבל תמיד לפני שאני יוצאת לאכול במקום חדש אני בודקת את התפריט באינטרנט, ואת האמת שמקריאה ראשונית לא התלהבתי במיוחד, לא הצלחתי להבין למה אין שם ארוחת בוקר אחת נורמלית שכוללת- סלטים גבינות וחביתה.

 

אבל כבר הזמנו מקום, אז החלטתי לזרום (דבר שבדרך כלל נוגד את האישיות שלי).  לבשתי את הבגדים הכי קצרים שיש לי (בהתאם לעונה החמה), שמתי את ה-noir premier, הבושם הפירותי החדש שלי, ויצאנו.

 

כשהגענו הבנתי שאולי התפריט המוזר הוא דווקא היתרון. במקום ללכת למקום הבטוח והרגיל של סלסלת הלחם עם החמאה והריבה לצד יוגורט חמוץ עם כמה חתיכות גרנולה הם מפתיעים עם בורקס ממולא בכל טוב, סלט עם תמרים, שקדים ואשכוליות, פריטטה קממבר ודלעת צלויה. לשם שינוי אכלנו ארוחת בוקר שהיא ממש מחוץ לקומפורט זון שלנו, האמת? היה טעים.

 

האווירה במקום היא מאוד תל אביב שיקית כזאת, כולם כבר עם כוסות קאמפרי או איזה קוקטייל צבעוני ב10 בבוקר, לבושים בבגדי יד שניה ווינטאג', ובתאכלס, די עפים על עצמם. הרגשתי קצת אנדר דראס למקום, אבל לפחות ריח של ה-noir premier התאים. מדובר בריח פירותי עדין כמו אשכוליות ותפוזים, ריח קיצי שמתאים לאירועי יום.

 

אז כמו בכל ארוחת יום הולדת (ובארוחה רגילה) החלק האהוב עלי הוא קצת לפני הסוף, הקינוח!. בדרך כלל אני בן אדם של שוקולד ומתוק והרבה ממנו. אבל גם כאן במבט ראשון על התפריט אין הרבה מגוון לאוהבי השוקולד הטהור, אז התפשרתי ולקחנו קינוח "בוגר" יותר: "תות שדה ועוגת פיסטוק מסקרפונה וניל, קדאיף, קרם פיסטוק ושוקולד לבן וסורבה פירות יער" (את זה כמובן הייתי חייבת להעתיק מהתפריט, כי זה ממש תיאור מוגזם). בתאכלס מדובר בשני ביסקוויטים וביניהם קרם מסקרפונה עם פירות יער ופיסטוק מעל. ושוב הם הצליחו להפתיע- זה היה טעים ובמתיקות מעודנת (כזאת שמשאירה מקום גם למתוק של עוגות היום הולדת שלי שמחכות לי בבית).

 

 

אחרי שסיימנו לאכול הלכנו לטייל קצת בנווה צדק, ואיך אפשר שלא להיכנס מיד אחרי למאפייה של דלאל. מהרגע שכף רגלך דורכת במקום את מקבלת פלאשבקים לאירופה. העובדים שלבושים בחולצות לבנות מדוגמות, המאפים שמסודרים בוויטרינה בצורה כל כך יפה והריח המדהים שמקיף אותך.

 

 

במשך 5 דקות פשוט עמדתי ובהיתי בכל המאפים מנסה לבחור ומתלבטת, וכל הזמן מתרצת לעצמי "יש לך יום הולדת- תיקני מהכל". בסוף הצלחתי לבחור עוגת קרם קטנה עם פירות מעל שממש קרצה לי.

 

ולמרות שחודש אוגוסט כבר נגמר, ואיתו גם הפסטיבל הצנוע שלי, בכל פעם שאני שמה את ה-noir premier החדש שלי, אני מיד נזכרת בחגיגות האירוע, ומתחילה לספור את הימים ליום ההולדת הבאה. 

 

______________________________________________________

לקולקציית הבשמים החדשה של  LALIQUE – NOIR PREMIER לחצו כאן >>

תגובות (0)
הוסף תגובה