החודש המופרע בחיי: ארגון חתונת זהב להוריי

מכירים את השיר “Working 9 to 5”, בה מתלוננת דולי פרטון על שעות העבודה הארוכות והמתישות שלה? אז בכל פעם שאני שומעת אותו מתחשק לי לומר לגברת פרטון – 9 עד 5? הצחקת אותי, נסי לעבוד את שעות העבודה שלי ואז לא יישאר לך כוח אפילו לשיר בסוף היום!

 

כמישהי שעובדת כעו"ד במשרה מלאה, ובשאר הזמן גם מרצה, בודקת מבחנים וכותבת תוכן במספר פלטפורמות, אני עובדת קצת (הרבה) יותר מ-8 השעות ביום של השיר, ואני חושבת שלצערנו הרב בחברה המותשת בישראל – חלק ניכר מהציבור בישראל עובד שעות עבודה מופרזות כאלה.

 

החודש שלי היה מופרע במיוחד מכיוון שבנוסף לכל העומס הרגיל עבדנו במשפחה גם על אירוע חגיגי במיוחד – חתונת הזהב להורים המדהימים שלי שנשואים ואוהבים כבר 50 שנים. אירוע משמח לכל הדיעות, שעל ההכנות לו עבדנו שעות רבות, אבל עם המון הנאה כי ידענו שהתוצאה הסופית תשמח מאוד את הוריי.

 

ביום של האירוע, שהיה גם יום עמוס במיוחד בעבודה, קיבלתי עליי אתגר נוסף – את אתגר המים של מי עדן. מה קורה באתגר? פשוט צריך לשתות לפחות 2 ליטר מים ביום אחד, שזו בערך הצריכה היומית המומלצת לכל אדם (ויש גם מחקרים על כך ששתיית מים במהלך היום, ובמיוחד לפני ארוחות, תורמת מאוד לבריאות ואפילו לירידה במשקל בשל תפקידם של המים בתהליכים החיוניים והבסיסיים של הגוף).

 

זה נשמע ממש קל נכון? אבל עם יד על הלב – כמה מכם באמת זוכרים לשתות 2 ליטר מים ביום? או אפילו ליטר וחצי? אני בטוחה שאם תרשמו מתי שתיתם וכמה ותחשבו בסוף היום בכמה ליטרים מדובר, תגלו ששתיתם פחות מדי בסוף היום. כדי לעקוב אחר האתגר הורדתי אפליקציה בשם “Water Your Body”שבעזרתה קל לעקוב אחרי כמה כוסות מים או בקבוקי מים שתיתי במהלך היום. בנוסף הצמדתי אליי 2 בקבוקי מים מינרליים טבעיים 500 מ"ל של מי עדן, אחד על השולחן בעבודה ואחד בתיק, כדי שתמיד יהיו לי מים בהישג יד ובטווח הראיה.

 

 

וכך הלך היום שלי:

07:00 – פותחת את העיניים ליום הכאוטי ולתחילת המרתון של היום. מתקלחת, מתאפרת, מתלבשת, ובורחת מהבית. קפה אשתה כבר בעבודה.

 

07:45 – נוסעת לעבודה. איזה כיף שבתקופת החופש הגדול יש פחות פקקים. חבל שזה לא כך תמיד.

 

08:15 – מגיעה לעבודה, שותה קפה ולידו מעמידה את בקבוק המים המינרליים הטבעייםשל מי עדן, זה עם ציורי המיניונים שמשעשעים אותי, כדי לא לשכוח לשתות. מתחילה לעבוד על כתב הגנה באחד מהתיקים בהם אני מטפלת. אחרי שעה וחצי נזכרת בקפה שכבר התקרר. שותה אותו קר ומתרצת לעצמי שזה מתאים למזג האוויר החם בחוץ. שותה גם חצי בקבוק כי כבר נזכרתי לשתות. 450 מ"ל, והיום רק התחיל. בינתיים ההספק לא רע.

 

11:15 – יוצאת לפגישת עבודה. בפגישה היו כוסות וקנקן מים על השולחן. מעולה, עליתי ל- 700 מ"ל!

 

13:00 – חוזרת למשרד, ארוחת צהריים בחדר הישיבות עם עובדים נוספים מהמשרד. עוד כוס מים קטנה מעלה אותי ל- 850 מ"ל.

 

עבודה עד שעה 16:00 ובריחה מוקדמת מהעבודה לחצי השני של היום – האירוע הגדול!. בנסיעה הביתה גמרתי עוד חצי בקבוק מים. פקקים זה זמן מצוין לשתות, כך לפחות יוצא מהם משהו טוב. 1,100 מ"ל – יותר מחצי אתגר עבר!

 

בבית – מתקלחת, הופכת חצי ארון ומגלה שאולי יש לי מליון שמלות אבל אין לי מה ללבוש. מחליטה ברגע האחרון על שמלה, עוזרת לבן הזוג להחליט מה הוא לובש גם כן (אצל גברים זה הרבה יותר קל!), מדפיסה את הנאום שכתבתי להוריי, בדיקה אחרונה שהדיסק והדיסק און קי עם המצגת והסרטונים שעבדנו עליהם בחודש האחרון נמצאים בתיק, ואנחנו מסתערים החוצה.

 

פקק ארור של שעה ורבע לנסיעה שאמורה להימשך חצי שעה מספק לי הזדמנות נוספת לרוקן בקבוק שלם, בעצבים על העיכוב בדרך לאירוע. עצבנית, אבל מתקרבת להגשמת האתגר, עם 1,650 מ"ל.

 

20:00 – מגיעים לאולמי הבריאה במודיעין, שם נערך האירוע. העובדים המקסימים במקום מרגיעים אותנו שהאיחור לא נורא ושהכל יהיה בסדר, פשוט נזיז קצת את הלו"ז. שותה כוס יין לבן – לא נחשב בספירה לאתגר אבל בהחלט מרגיע. האורחים מגיעים לאט לאט והאולם מתמלא לגמרי. אפילו פתחנו 2 שולחנות ספייר.

 

 

ההורים שלי זוהרים ומאושרים מהאירוע לכבודם. הדי ג'יי מקבל את פניהם והם נכנסים לרחבה ורוקדים מדהים. הלוואי שארקוד כמותם כשאהיה בגילם. אחרי הריקודים והמנה הראשונה, אני עולה לשאת את הנאום שכתבתי להוריי וזוכה למחיאות כפיים סוערות בסופו. מייד מוקרן גם הסרטון המרגש והמה לעשות, קיטשי בטירוף, על המסכים באולם. תמונות של הוריי מילדותם מוצגות על המסך, המפגש ביניהם כשאמי הייתה בת 19.5 ואבי בן 22, תמונות חתונה יפהפיות, ועוד רגעים נבחרים ונוסטלגיים מחייהם יחדיו ומהבית שבנו והילדים והנכדים שגידלו. בזמן הסרטון אני פוזלת לכיוונם, מגלה את מבטי האושר על פניהם המרותקות למסך ויודעת שהצלחנו.

 

ריקודים, עוד יין, שמפניה וקוקטיילים. האורחים מרוצים, המוזיקה סוערת והאוכל נהדר. לצד המנה העיקרית ולצד הקינוחים הטעימים אני שותה עוד ועוד מים ומשלימה בהצלחה את אתגר השתייה שלי, וגם את האתגר שהיווה כל היום הארוך, המעייף והמדהים הזה. Salute!

תגובות (0)
הוסף תגובה