האושיה: תמר בלומנפלד

איפה את עובדת באמת? אני מאיירת ואנימטורית עצמאית ועובדת מהסטודיו הביתי שלי. אני כותבת ויוצרת את הקומיקסים "קשקושי רחוב" בהארץ ואת "באיור חוקר" במאקו, יוצרת קליפים וסרטוני אנימציה, מאיירת ספרי ילדים, קומיקסים לפרינט ולרשת ומשקיעה גם בפרויקטים ומיזמים אישיים שלי בכתיבה, איור ואנימציה.

 

כמה זמן ביום את בפייסבוק? סדר גודל של 16-24 שעות, תלוי כמה שעות שינה היו באותה היממה. בהמשך לשאלה הקודמת, על הפרויקטים שלי אני עובדת כשהפייסבוק פתוח במסך השמאלי של המחשב והפרויקט שאני עובדת עליו במסך הימני. לפעמים, כשאני מרגישה פרועה ורוצה להשתובב אני ומחליפה בין הצדדים. כזאת אני, חיה על הקצה.

 

האישה שלדעתך הכי שווה לעקוב אחריה? אני אבחר שלוש נשים מצחיקות במיוחד: מרינה קיגל, בעלת הפה המטונף וכמויות של הומור עצמי רוסי, איריס בוקר הדיווה של המשוררות ונועה אנג'ל הקורעת.

 

הפנייה/תגובה שהכי רגשה אותך? כשמישהו כותב לי שהוא עוקב אחרי הקומיקס שלי, אין מחמאה גדולה מזאת ואני מתמלאת בשמחה וביטחון עצמי לרגע או שניים.

 

הפנייה/תגובה שהכי עצבנה אותך? פעם כתבתי סטטוס מתבכיין על כך שגררו לי את האוטו, אחד החברים כתב הערה לא קשורה בעליל על גודל החזה שלי. ולא, לא מדובר בחזה גדול. (ואם כבר בדיחות על שטוחות אז זאת פריווילגיה ששמורה לי בלבד).

 

אם יחסמו את הפרופיל שלך בפייסבוק לצמיתות, מהי תכנית המגירה שלך? במגירה שלי יש רעל. אני חושבת שאלגום ממנו ואחכה לראות מה יקרה. אם זה לא יעבוד אני כנראה אפתח פרופיל חדש או אמשיך לכתוב ולפרסם בפלטפורמה אחרת.

 

הדבר הכי טוב שרשתות חברתיות הביאו לעולם? קירוב לבבות בין קטבים שונים של החברה. לדוגמא, הופתעתי להכיר דרך הפייס דתיים שיש להם הומור מלוכלך לא פחות משלי.

 

הדבר הכי רע שרשתות חברתיות הביאו לעולם? שיימינג

 

בעיניי פייסבוק הוא: התחנה המרכזית של החברה שלנו

 

רוב הסטטוסים שלי עוסקים ב: בנושא שאני הכי מתעניינת לגביו. אני.

רוב הסטטוסים שלי קלילים וקצרים, לפעמים אני מפנקת בסלפי, אבל רק כשיצאתי ממש טוב בתמונה. לפחות פעם בשבוע אני מפרסמת קישור לקומיקס חדש או פרויקט שיצא לאוויר. יש לי חוק שאני מקפידה עליו והוא לא להשמיץ או לבייש אחר בסטטוס. כתבתי פעם דאחקה על ניק קרטר מהבאקסטריט בויז והמצפון ייסר אותי אז מחקתי את הסטטוס הזה אחרי כמה שעות.

 

הסטטוס הכי מצליח שלי: סטטוס יציאה מארון התרופות הפסיכיאטריות. החלטתי לשתף בניסיון האישי שלי בנושא והתגובות היו מדהימות ומחזקות. הופתעתי לגלות שיש המון פחד ודעות קדומות סביב הנושא והבנתי בדיעבד כמה חשוב לדבר יותר עליו יותר, כדי להקל על סבלם של רבים שלא יודעים שיש להם בעיה רפואית שקל מאוד לטפל בה.

 

אני אעשה לך אנפרנד אם:

תכתוב בקומנט לסטוטס שלי: "חלששששששש".

תגובות (0)
הוסף תגובה