לאכול בריא: פתרונות שיהפכו את הרצון ליכולת

קצת נתונים על השמנה

בישראל, כמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהשמנה ומעודף משקל, אחד מתוך שלושה ילדים סובל מהשמנה, ובמהלך שלושת העשורים האחרונים מספר המתגייסים הסובלים מעודף משקל עלה פי 3! השמנה זה לא רק מראה ודימוי עצמי נמוך. השמנה גוררת איתה מחלות כרוניות, בעיות אורתופדיות וגם בעיות פסיכולוגיות מגיל צעיר.

 

איך זה קרה לנו? איך קרה שבמהלך שלושת העשורים האחרונים כל כך השמנו?

לא רק המזון – גם הסביבה יכולה לגרום להשמנה. לא תמיד מספיקים ידע, כישורים ומוטיבציה, שכן לסביבה שבה אנו חיים יש השפעה מכרעת על הרגלי האכילה שלנו.

 

ההשפעה על בחירת המזון שלנו מתחילה בבית וממשיכה בבית הספר, בצהרון ובמקום העבודה שלנו, וזה עוד לא הכול. גם לחנות או למרכול שבו אנו עושים קניות וגם למסעדה שבה אנחנו מבלים יש השפעה על הבחירות שלנו.

 

אז מה השתנה?

המנות שאנחנו אוכלים בבית ובמסעדות נעשו גדולות פי כמה – אנחנו אוכלים הרבה קלוריות. ולרוב אלו לא קלוריות טובות ומזינות אלא קלוריות "ריקות". מזון מעובד ודל תזונתית זמין ומוגש לילדינו ולנו בצהרונים, במקומות העבודה ואף במסעדות. הסידור במרכולים, המבצעים וההנחות מכוונים אותנו לרוב לרכוש מוצרים פחות מזינים. לכל הגורמים הללו השפעה גדולה על בחירת המזונות שלנו, ובהמשך על משקל גופנו ועל בריאותנו. לכן בחירות תזונתיות בריאות יכולות להתקיים רק כאשר יש לנו סביבה תומכת לאורך כל היום.

 

מה עושים? איך מתחילים?

בבית:  כדאי לשמור על שני כללים חשובים. כלל ראשון: "דוגמא אישית של ההורים". בבתים שבהם ההורים אוכלים אוכל בריא, נוכחים בארוחות ערב ו/או צהריים (מוסד הארוחה המשפחתית הוא מוסד שהולך ונעלם באמצע השבוע), אנו רואים שצריכת המזונות הבריאים המכילים ויטמינים ומינרלים חיוניים גדלה בקרב ילדים ומתבגרים. כלל שני: "זמינות". כאשר יש בבית מזון בריא, המוגש בצורה יפה ומגרה – דוגמת ירקות ופירות חתוכים, לחם מקמח מלא וקטניות, וגם אין בנמצא מזון לא בריא – דוגמת משקאות ממותקים, אנחנו רואים שיפור ניכר בתזונה בריאה.

 

גנים, בתי ספר וצהרונים: אלפי ילדים בישראל ניזונים במוסדות חינוך. לא תמיד איכות המזון שהם מקבלים טובה ומזינה. ארוחת הצהריים היא הארוחה העיקרית במהלך היום, וחשוב שתהיה טעימה, מוגשת בצורה מגרה, ולא פחות חשוב – מזינה. האם יש לנו, ההורים, יכולת להשפיע מחוץ לביתנו? מעורבות הורים חשובה מאוד ואפשרית! בררו את ערכם התזונתי והתברואתי של המנות שילדיכם מקבלים, ודרשו פיקוח של אנשי מקצוע על הנושא התזונתי והתברואתי.

 

מקומות עבודה: בעצם אצל מרביתנו מקום העבודה הוא הבית השני שלנו. אנו נמצאים בו שעות רבות, ומה לעשות – זקוקים גם למזון במהלך שעות אלו. לסביבת עבודה תומכת יש השפעה מכרעת על הבחירות התזונתיות שלנו ועל ההצלחה לנהל אורח חיים בריא גם מחוץ לבית. אז מה אפשר לדרוש?

 

הצבת מכונות מזון שמוכרות אך ורק מאכלים מזינים ובריאים, ללא משקאות ממותקים, ללא חטיפים עתירי שומן וסוכר. במקומות שבהם יש קפטריה – לאפשר רכישה של ירקות ופירות טריים. מומלץ להוריד מחירים של מאכלים בעלי ערך תזונתי גבוה, ולעודד שתייה של מים ושל תה ירוק. בחדרי אוכל – מומלץ להציע במקום בולט מנות בריאות, עשירות בירקות ובקטניות. אפשר גם לצרף למנות שלט עם הסבר על הערך התזונתי שלהן.

 

בארגונים שבהם יש מטבחים קומתיים, מומלץ להוציא מהתפריט את הערגליות ושאר העוגיות עתירות השומן והסוכר, ובמקומן להציע פירות, ירקות, חטיפים אפויים, מעדנים עד 5% שומן וחלבה.

 

גם למחלקת משאבי אנוש יכולה להיות תרומה לסביבה בריאה – החל מעידוד העובדים באמצעות מיילים פנים-ארגוניים עם מסרים בריאותיים, ועד שילובם בתוכנית אחריות תאגידית של הארגון בנושאי בריאות.

 

כל אלו יכולים להוביל לשינוי ולתמוך בעובדים שרוצים לקיים אורח חיים בריא.

 

מרכולים וחנויות: לחנויות ולמרכולים השפעה רבה על התזונה שלנו ועל האיכות התזונתית של המזונות שאנו קונים. מחקרים מלמדים שככל שנבקר מספר רב יותר של פעמים במרכול, כך נרכוש יותר ירקות ופירות. ככל שמגוון המוצרים הבריאים במרכול יהיה גדול יותר, כך הבחירות שלנו יהיו בריאות יותר.

 

איך יכולים המרכולים לסייע לנו לבחור נכון יותר? באמצעות הצבת מוצרים עם אוריינטציה בריאותית בצורה בולטת על המדפים, סימון והדגשה של אזורים עם מוצרים בריאים, הענקת מבצעים והנחות על מוצרים בעלי ערך תזונתי רב. ובנוסף, עדכון קבוע והסברים על התועלות התזונתיות של המוצרים במרכול עצמו וגם באתר החברה ובכל אמצעי ההתקשרות עם הלקוחות.

 

הצגת הפן התזונתי של המוצרים וחינוך לאורח חיים בריא דרך נקודות המכירה יכולים להעניק ערך מוסף רב ללקוח ובידול למרכול.

 

מסעדות ואכילה מחוץ לבית: חשבתם פעם למה מנות ילדים במסעדות מסתכמות בפסטה (מקמח לבן, כמובן), נקניקיות ופיצה? למה דווקא ילדים אמורים להסתפק במזונות נחותים מבחינה תזונתית? האם אפשרי שהמנות יהיו גם מזינות וגם טעימות? ולמה אנחנו, ההורים, משתפים פעולה ברכישה של המזונות אלו? ומה מכילות המנות שלנו, הבוגרים? נכון, לא כל יום אוכלים במסעדה, וכשזה קורה אנחנו רוצים ליהנות, והכי חשוב לנו שיהיה טעים! אבל אם נדרוש גיוון גם במנות ילדים, מסעדות יכולות גם להשפיע לטובה על הפתיחו?ת לטעמים חדשים ומזינים.

 

יש מקומות בעולם שבהם נדרש סימון תזונתי של מנות בתפריטי מסעדות (בניו יורק למשל). שום מודל אמנם לא הוכח עדיין כמשפיע בצורה משמעותית, אבל בכל מקרה אני מצפה דווקא ממסעדות שיובילו שינוי, יהיו יצירתיות ויעניקו מנות טעימות ובריאות!

 

זכרו, תזונה היא רפואה מונעת

מ?עבר לאורח חיים בריא כשגרת חיים לאורך היום מחייב סביבה תומכת. ולכל אחד ואחת מאיתנו יש וראוי שתהיה יכולת להשפיע בנושא החשוב הזה. הורים, בעלי מרכולים, מנהלים בחברות ובעלי מסעדות – ס?ייעו ות?מכו בתזונה נבונה ובאורח חיים בריא!

הגדלת הצריכה של פירות וירקות, דגנים מלאים, מזונות עשירים בסידן ומופחתים בשומן רווי; הפחתת סוכרים, הפחתת נתרן וקלוריות ריקות – כל אלה יצמצמו בצורה משמעותית את ממדי ההשמנה ואת התחלואה הכרוניות הנלוות אליה.

תגובות (0)
הוסף תגובה