מחלת לב היא גורם התמותה מספר 1 בנשים

התקף לב או אוטם בשריר הלבMyocardial Infarction  הוא נזק לשריר לב הנובע מהפסקה באספקת דם. על פי רב זה נגרם בגלל חסימת עורק בלב על ידי קריש דם שנוצר על גבי רובד טרשתי. לפי כך הסיבה העיקרית אבל לא היחידה להתקפי לב היא טרשת עורקים Atherosclerosis.

 

עוד באון לייף:

 

מחלת לב היא גורם התמותה מספר 1 בנשים ושכיחה יותר מאירוע מוחי (גורם תמותה מספר 2), ממחלות ריאה ופי 6 מתמותה מסרטן השד.

 

 

כשליש מהנשים בעולם המערבי כמו גם ישראל יפתחו מחלה טרשתית בעורקי הלב. בעבר התקפי הלב נחשבו למחלות "גבריות". כיום המציאות שונה. בעוד שכיחות המחלה והתמותה ממחלות לב וכלי דם הם בירידה מתמדת בגברים, אצל הנשים נצפתה עליה עד שנת 2000 ורק בעשור האחרון  נסתמן היפוך במגמה זו.

 

באיזה גיל זה קורה ומדוע?

הגיל הממוצע בו גברים הלוקים בהתקף לב הוא 50. בגיל זה היחס בין גברים לנשים הוא 4:1. העלייה בשכיחות התקף לב מאחרת אצל נשים בכ- 10 שנים, דהיינו גיל  60 שנה. פרופיל גורמי הסיכון לטרשת עורקים אצל נשים דומה לזה של גברים וכולל עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם והיסטוריה משפחתית. גורמים נוספים הם אי ספיקת כליות, עודף משקל וחסר פעילות גופנית. נשים צעירות מוגנות מהתקף לב על ידי ההורמונים הנשיים. התקף לב בנשים בגיל הפוריות נדיר ונובע לרב משילוב של גורמי סיכון כמו עישון וסוכרת, מנטייה ליתר קרישיות בדם או מחלה דלקתית רב מערכתית כמו זהבת אדמונית. לאחר גיל המעבר אצל נשים (מנופאוזה) משתנה המאזן, יש עליה בכולסטרול ה-LDL המכונה הכולסטרול ה- "רע”, עליה בלחץ הדם ורמת הסוכר. נשים מושפעות מגורמי סיכון אלה ומעישון אף יותר מהגברים ומדביקות בהדרגה את הפער בשכיחות התקפי הלב.

 

 

האם הביטויים של התקף לב שונים בין המינים?

נשים מרבות לחוש כאבים באזור החזה אבל תעוקת חזה טיפוסית, דהיינו לחץ בחזה המופיע במאמץ וחולף במנוחה, כביטוי להפרעה באספקת הדם עקב סתימה בעורק לבבי, פחות שכיחה מאשר בגברים. גם התלונות בזמן התקף לב פחות ברורות בנשים וכוללות קוצר נשימה, צרבת, כאב בטן, בחילה וכאבי ראש.  מצב זה עלול לבלבל את האישה החולה כמו גם את הצוות המטפל, מה שגורם לפנייה מאוחרת יותר לבית החולים והתחלה מאוחרת יותר של טיפול. זו אחת הסיבות לכך שהתמותה מהתקף לב כמו גם סיבוכי התקף הלב שכיחים בפי 2 בנשים בהשוואה לגברים. סיבות אחרות כוללות את גודלן הממוצע הקטן יותר של הנשים- לב יותר קטן ושכיחות יתר של תחלואה נלווית הקשורה לגיל מאוחר יותר כאמור לעיל.

 

איך מאבחנים?

האבחנה של מחלה כלילית ושל התקף לב בנשים יותר מסובכת בשל התסמינים הלא טיפוסיים ומקרים בהם הא.ק.ג אינו חד משמעי. בדיקות א.ק.ג עוקבות ורמת האנזים טרופונין בחדר מיון מאשרים את האבחנה. כושר הניבוי של מבחן המאמץ לקיום מחלה כלילית בנשים מופחת. יש ריבוי קריאות שווא נוכחות שינויים לא אבחנתיים בא.ק.ג בסיס או א.ק.ג במאמץ (כ 20%). לכן הבדיקות המומלצות באישה לאבחון המחלה הן אקו לב במאמץ, מיפוי טכנציום או CT של עורקי הלב. שתי הבדיקות האחרונות כרוכות בחשיפה לקרינה ולכן אינן מומלצות לצורך בדיקת סקר בנשים בריאות.

 

 

האם הטיפול הוא אותו טיפול?

הטיפול באוטם מבוסס על דילול דם ופתיחה מהירה ככל האפשר של העורק החסום, בעדיפות בצנתור, או באמצעות תרופה ממיסת קרישים Thrombolysis אם הצנתור אינו אפשרי. המשך הטיפול כולל טיפול הגנה על השריר וטיפול מונע באמצעות הורדת שומני דם. חלק מהחולים עם טרשת קשה מופנים לניתוח מעקפים. הטיפול בנשים מבוסס על אותם העקרונות. הצלחת הטיפולים הפולשניים פחותה בנשים כי להן עורקי לב יותר צרים, נטייה למחלה מפושטת ושכיחות יתר של מחלת עורקים קטנים שלא מתאימה לטיפול בצנתור או ניתוח.

 

האם קיים התקף לב עם עורקים פתוחים?

ישנם כמה מנגנונים בהם יכול להיגרם התקף לב ללא חסימה עורקית. שכיחות התופעה כ 10% מכלל ההתקפים והתופעה שכיחה עד פי 3 בנשים. הסיבות יכולות להיות התכווצות של כלי דם spasm, קריש דם או תסחיף (ללא טרשת ברקע) וקרע בעורק. האחרון מהווה סיבה חשובה להתקף לב בקרב נשים בהריון. מצב אחר המדמה התקף לב נקרא Takasubu או פגיעה בשריר על רקע דחק והוא נובע בהפרעה בעצבוב לשריר וכלי הדם הקטנים על רקע גירוי סימפתטי פתאומי. גם Takasubu נפוץ הרבה יותר בנשים.

 

 

כיצד ניתן למנוע התקף לב בנשים?

יש לשים לב לגורמי הסיכון למחלת לב וכלי דם בפרט בנשים בהן נפסק המחזור. התייחסות זו צריכה לכלול הימנעות מעישון, אבחון וטיפול ביתר לחץ דם ויתר שומנים בדם.

 

בעבר הומלץ על אספירין מניעתי לנשים מעל גיל 65 למניעת אירועים מוחיים והתקפי לב. היום מומלץ לשקול טיפול זה רק בנשים בסיכון מוגבר ועל בסיס אישי, נוכח סכנת דמם מוחי בנשים עם יתר לחץ דם ודמם מהקיבה בנשים עם כיב או דלקת בקיבה. כמו כן, ההורמונים יגנו על האישה לאחר גיל המעבר כשם שיגנו מפני גלי חום ובעיות של צפיפות העצם.  לעומת זאת, מחקרים מבוקרים הראו את ההפך! הורמונים הגדילו את מספר התקפי הלב, אירועים מוחיים ותרומבוזות. אומנם היום יש בנמצא תכשירים חדשים, עדינים יותר, אבל בטיחותם לא הוכחה במחקר מבוקר. לפי כך שימוש בהורמונים לאחר גיל המעבר אינו מומלץ, במיוחד בנשים להן גורמי סיכון להתקף לב.    

 

טיפול בסוכרת לכשעצמה מפחית רק במעט את הסיכון להתקף לב. הטיפול הטוב ביותר בסוכרת הוא מניעתה. זה נעשה  ע"י תזונה נכונה ועידוד פעילות גופנית סדירה של כ- 150-300 דקות לשבוע עם דגש על פעילות אירובית.

 

 

הכותב הוא פרופ' מיכאל ארד , קרדיולוג ומומחה בכיר במכון לאי ספיקת לב, במרכז הלב בבית החולים שיבא בשיתוף עם מומחי אתר zap doctors.

תגובות (0)
הוסף תגובה