מגש הכסף: סדרה של גברים על גברים

בשבוע שעבר שודרה כאן אחת הסדרות הכי חשובות ששודרו בטלוויזיה הישראלית, ?מגש הכסף?. עוד כשהתחיל הבאז סביבה, לפני מספר שבועות, פחות או יותר הבנתי לאן פני הדברים מועדות. היה ברור שזאת הולכת להיות תכנית מעניינת וחשובה, כזאת שלא רואים הרבה בטלוויזיה הישראלית. יחד עם זאת, לכל אורך הציפייה שליוותה אותי לקראת שידורה, ליוותה אותי יחד איתה גם תחושת מועקה. הסיבה הברורה למועקה נבעה מהעובדה שידעתי שהצפייה בסדרה לא הולכת להיות נוחה או מהנה. זו איננה סדרה שמבקשת לבדר את הקהל, אלא לטלטל את הצופים והצופות ולהטיח בפניהם את האמת המרה והעגומה על קשרי הון-שלטון ועל המציאות הכלכלית בישראל.

 

עוד באון לייף:

לאן נעלמו הנשים בתמונה? 

שרית חדד לא תופיע בפני נשים: מה אתם בהלם?

ויקי קנפו: הממשלה מייצרת חברה סגורה ועייפה

 

הסיבה האחרת למועקה קשורה גם היא למציאות זו. מהי בעצם אותה מציאות כלכלית בישראל? מלבד היותה מלאת חולי וקשה, היא כזו שגם עדיין נשלטת ברובה על ידי גברים. כידוע, רובן הכמעט מוחלט של החברות הגדולות במשק מנוהל על ידי גברים, וגם השלטון שמחוקק חוקים בעניינים כלכליים הוא גברי ברובו. מתווספת לכך העובדה כי נושאי כלכלה לרוב נתפסים בחברה כנושאים "גבריים", והרי לכם סדרה שהעלתה בי את החשש כי היא הולכת להיות סדרה שלא רק שנוצרה על ידי גברים ושמציגה שלוש דמויות גבריות במרכזה, אלא גם כזו שתדבר על האסון הכלכלי שהמיטו ושעדיין ממיטים השלטון והטייקונים, שרובם כאמור גברים. כלומר, בהנחה גסה: זאת הולכת להיות סדרה שנוצרה על ידי גברים (דורון צברי ואמיר בן-דוד) ושתציג גברים (גיא רולניק, ירון זליכה ודני גוטוויין) שידברו על הבעיות הכלכליות שיצרו גברים אחרים. לכן המועקה שעלתה בי הגיעה מתוך התחושה שהייצוג הנשי בה הולך להיות מועט מאד, אם בכלל.

 

כמובן שקיוויתי מאד להתבדות. לצערי זה לא קרה. לאורך כל שלושת הפרקים צפיתי במסך שלי הופך למצעד של ראשי גברים מדברים אשר מתחלפים בזה אחר זה. אינני טוענת שנשים כלל לא הופיעו על המסך, הן אכן הופיעו, אך לא בתור מרואיינות. לא היתה אישה, ולו אחת, שרואיינה על ידי שלושת גיבורי הסדרה. נשים אמנם הוצגו לעתים רחוקות כחלק מחבורת הטייקונים או כחלק מהקהל שנכח בהרצאות ולעתים בקטעי ארכיון כאלו או אחרים. אך בפועל, לא היתה ולו אישה אחת שזכתה להביע דעה, עמדה, פרשנות, תובנה.

לכן קשה שלא לתהות – האם יוצרי הסדרה לא יכלו למצוא ולראיין מומחית אחת, לתחום כלכלי או חברתי, שתביע את דעתה בעניין? האם אין בנמצא נשים חריפות שיכולות להציג תובנות על המצב בישראל? כמדומני, לא חסרות חוקרות או עיתונאיות ותיקות שיכולות לדבר על נושאים אלו. מדוע לא ראיינו את חברת הכנסת שלי יחימוביץ', למשל? הרי מי אם לא היא, שמזוהה כל כך עם המאבק בבעלי ההון, יכולה לדבר על נושאים כמו אלו. נצבט הלב לראות את דמותה רק למספר שניות באחד הפרקים, בקטע מתוך דיון בכנסת בנושא מתווה הגז.

 

הדבר חורה עד מאד ולו בגלל העובדה שברור לכל שיוצרי הסדרה הם אנשים בעלי מודעות חברתית גבוהה וראייה ביקורתית נרחבת. הרי שאם לא כך, הם לא היו יוצרים תוכנית כמו זו. אז מדוע המודעות הזו לא באה לידי ביטוי גם בתחום המגדרי? האם לא היה ליוצרי הסדרה (הן לגברים והן לנשים) מוזר, או אף מביש, לשבת בחדר העריכה ולראות איך לאורך שלוש שעות אין ולו אישה אחת שמדברת? והאם העובדה שלא מצאו לנכון לשלב אפילו אישה אחת בתכנית מעידה כי לדידם לנשים אין מה לתרום לשיח החברתי-כלכלי בישראל?

קשה שלא לשים לב לאירוניה העצובה בסדרה ביקורתית כל כך, המבקשת לצאת נגד חוסר שוויון חברתי-כלכלי, שמבטאת חוסר שוויון בעצמה, בייצוג המגדרי שלה. כאשר דווקא סדרה שמעלה לדיון באופן אמיץ כל כך נושאים הנוגעים לעוולות כלכליות שנעשו לנו מידי השלטון ובעלי ההון, לא רואה את העוול שהיא בעצמה עושה בהדרה הבוטה הזאת.

 

לא הייתי רוצה לרדד את הסדרה "מגש הכסף" ולהציג אותה כעוד אחת מהיצירות השוביניסטיות שקיימות בטלוויזיה המכחידות נראות של נשים, בהן אנו הצופות נתקלות לא פעם. זאת תהיה ראייה צרה מדי, כי "מגש הכסף" היא לא עוד יצירה טלוויזיונית רגילה. זוהי יצירה חשובה, מרתקת, פוקחת עיניים, משנת תודעה וכלל לא רגילה בנוף הטלוויזיה הישראלי. על כן חבל אף יותר שהייצוג הנשי נמחק ממנה באופן בוטה כל כך.

 

** הטור פורסם לראשונה באתר "העוקץ"

תגובות (0)
הוסף תגובה