למה חשוב לעלות במשקל במהלך הדיאטה?

דנה עלתה השבוע בחצי ק"ג. זה קרה אחרי מספר חודשים בהם ירדה יפה. "מצוין, זה חלק חשוב בתהליך", הודעתי לה. היא התבוננה בי נדהמת, לא מבינה מדוע אני נראית לה מרוצה בעוד היא עצמה מאוכזבת כל כך מהעלייה.

ובכן, מדוע זה חשוב כל כך להצלחת התהליך?

 

עוד באון לייף:

 

ראשית, בואו נבהיר שמטרת התהליך היא לא רק לרדת במשקל, אלא בעיקר, ללמוד לשמור על ההישג לאורך זמן. המחשבה שרבים מאתנו חוטאים בה היא שלעולם לא נעלה יותר במשקל היא לא מציאותית ורק מובילה לאכזבה ושברון לב. גם אנשים "רזים אמתיים", כאלה שלא מתעסקים בדיאטות, לא נשקלים יום יום, לא חושבים על אוכל כל הזמן – עולים מדי פעם במשקל. ההבדל ביניהם ובינינו ה"מדיאטים" שהם אפילו לא מודעים לכך שעלו (הם לא נשקלים, אמרתי כבר?), הם חוזרים במהירות למסלול ולשגרת חייהם ויורדים מיד את מה שהעלו. ואלו בקבוצה השנייה, העלייה מסמנת כישלון חרוץ ומובילה חזרה לדפוסי החשיבה והאכילה הקודמים. והתוצאה? עלייה חזרה במשקל, בדרך כלל, עם ריבית. וכך, הנקודה הזו של עלייה במשקל היא נקודת המשבר אצל רבים. 

 

לחוות בדיאטה גם עלייה במשקל. צילום: shutterstock

 

רן ירד 32 ק"ג. הוא כמובן, היה  מרוצה מהשינוי. רכש בגדים חדשים וטען שקבל איכות חיים חדשה. "לעולם לא אעלה יותר במשקל", הצהיר בביטחון מוחלט. ניסיתי להסביר לו שזה כמובן לא מציאותי, אולם, ללא הועיל. אני בטוחה שחלק מהקוראים מזדהה עם המחשבה הזו. וכך, אחרי 32 ק"ג פחות, בשבוע אחד אחרי חופשה הסתבר שעלה 1.2 ק"ג. אם נחשוב בהגיון הרי העלייה הזו לא צריכה להוות בעיה. איך אפשר להשוות ירידה של 32 ק"ג לעלייה של 1.2. הרי אם יכול היה לרדת כל כך הרבה, יש לו היכולת לרדת גם את העלייה המינורית הזו. אולם, כמו אצל רבים וטובים, הרגשת האכזבה, התסכול והכישלון גברו. אובדן הפרופורציות הביא לכך שרן שהיה בטוח בכך שלעולם לא יעלה, הרגיש שהפסיד במערכה. וכך, הק"ג ומאתיים גרם עלייה ניצחו את 32 הק"ג. כמה חבל וכמה עצוב.

 

ולכן, חשוב לחוות את העצירה וגם את העלייה במשקל, חשוב ללמוד לשים את הדברים בפרופורציות נכונות, להתמודד עם האכזבה וללמוד לחזור למסגרת בלי שיפוט עצמי מחמיר ובלי מלחמות מיותרות.

תוכנית טובה לירידה במשקל צריכה לספק את התמיכה העידוד ואת המיומנויות החשיבתיות, רגשיות ולבסוף התנהגותיות לחזור למסלול.

"אבל מותר לי להיות עצובה?" שאלה דנה. זה הרי כל כך אנושי להיות מאוכזב, עצוב, כועס ומתוסכל כאשר לא מקבלים את התוצאות המצופות. אבל, העיקר הוא לא לתת לרגשות (עצב ואכזבה, במקרה זה) לנהל אותנו. אנחנו צריכים להיות המנהלים של התנהגותנו. ואני תמיד מתייחסת לירידה במשקל כאל פיקדון. "דע/י מאיפה באת ולאן את/ה עלול/ה לחזור", אני אומרת למטופלים שלי.

תגובות (0)
הוסף תגובה