פרשת סילבן שלום: דרושה חקירה פלילית

אמש (א') הודיע שר הפנים סילבן שלום כי הוא פורש מהחיים הציבוריים בעקבות ההאשמות שצצו נגדו (בשנית) לגבי הטרדות מיניות. הבחירה שלו מהדהדת כמובן את פרשת ינון מגל. שני המקרים עירבו תלונות אמיצות ופומביות של הנשים שהוטרדו ובאקלש מיידי נגדן; בשני המקרים הודעת הפרישה הגיעה מהר למדי, מעין נסיון להכתיב בעצמם את מהלך השיחה הציבורית; בשני המקרים הוצעה לקהל הרחב התנצלות רפה ועקומה. "קצתי בדרך הייסורים שהייתה מנת חלקי ומנת חלקה של משפחתי, רעייתי, ילדיי ואימי המבוגרת," מסר שלום. "משפחתי תומכת בי באופן מלא, אך אין כל הצדקה למחיר הנדרש ממנה."

 

עוד באון לייף:

 

כמו בפרשת מגל, גם כאן נשארו רבים ורבות עם תחושות מעורבות. מצד אחד, אלו בוודאי חדשות משמחות. אדם שמרשה לעצמו להתייחס בצורה כזאת לסביבתו אין לו מקום בחיים הציבוריים, ובטח שלא כנציג ציבור בעל כוח רב. מצד שני, לא כך זה צריך היה לקרות: מגל, לדוגמא, לא צריך היה לפרוש באצילות כדי "להתמסר למשפחתו", אלא ראוי היה שיפוטר ברגע שהודה באשמה. בדומה, גם פרשת שלום אסור שתגמר בפרישה חצי-מכובדת ומעבר לספין הבא.

 

ההבדל בין שתי הפרשות הוא במידת החומרה של המעשים, וזו בדיוק ההזדמנות של המדינה, אותו ממסד שאמור להגן על כל תושביו, גברים ונשים כאחד, לקחת אחריות ולפעול. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין המליץ בעקבות הודעתו של שלום לבדוק את הטענות נגדו (בשנית). אבל כאן נדרשת לא בדיקה אלא חקירה פלילית, ולא כדי לסמן וי ולרצות את התקשורת אלא במטרה למצות את הדין. כאן כבר אין מקום לדיון פייסבוקי מתפלפל בזכויות הדיבור והחיזור: העדויות המחרידות צריכות להשמע בבית משפט.

 

העובדה שרף המוסריות שנדרש מנציגי ציבור גבוה יותר מאשר זה שנדרש מהאזרח הפשוט עושה רושם שבלבלה קצת את השיח. האמירות והנגיעות שמיוחסות כרגע לשלום היו עוברות בהרבה את גבול הפלילי גם אם היה מדובר בבעל מכולת או באיש הייטק. אם נרשה לעצמנו להסתפק בפרישה שלו מהכנסת, כאילו אמרנו שלכל מי שאינו מחזיק בתיק ממשלתי המעשים הללו מותרים.

 

למעשה, ההגיון אומר שחקירה ממצה של המקרה תיטיב עם כל הצדדים. הרי תוצאה אפשרית אחת היא שיתברר, כפי שחלק מהציבור אוהב להגיד, שאלו עלילות דם מונעות מקנאה ובצע פרסום (עוד לא לגמרי הבנתי מי זו בדיוק האשה התיאורטית הזאת שחפצה שחצי מדינה תשנא אותה, אבל זה כבר דיון אחר). במקרה כזה ינוקה שמו של שלום, הוא יזכה להתנצלות רבתי, ואפילו יתלכלך שמו של הפמיניזם שישר קופץ להאשים סתם. אם, לעומת זאת, תגמר החקירה בהאשמה ובענישה, יהיה זה עוד צעד בדרך הארוכה להחזיר לציבור אמון במשטרה, בשלטון החוק ובממשלה שלוקחת ברצינות את בטחונו האישי ולא מגלה סבלנות לאלימות מינית. win-win.

תגובות (0)
הוסף תגובה