להתלבש בבוקר זו לא עוד מטלה, זו שליחות עבורי

אחד הנושאים שעולים הרבה בכל מה שקשור לאופנת פלאס סייז הוא הצורך להתחבא ולטשטש. הרבה נשים במידות גדולות מרגישות שהן גם כך "תופסות יותר מדי מקום במרחב", ולכן מעדיפות שהלבוש שלהן יהיה כמה שיותר שקט, סולידי, לא מתבלט. אני, כפי שאתן יכולות לתאר לעצמכן, לא מאמינה בזה. אני מאמינה שאף אישה לא צריכה להחביא את עצמה ולא משנה מה גודלה, ושלכולנו מגיע לתפוס את המקום שלנו במרחב. לכן שמחתי מאוד להכיר ולראיין את אפרת קייאט, שבוחרת בסטיילינג שלא מחביא אותה אלא ההפך – מציג אותה בגאווה.

עוד באון לייף: 

היי אפרת! ספרי לנו קצת על עצמך

אני בת 30, רווקה, פולניה במסווה תוניסאית, דרומית במסווה תל אביבית, הבחורה לא שגרתית שעובדת בעבודה שגרתית.חולמת חלומות מקצועית ואופטימית מספיק להאמין שיום יבוא וגם אצליח להגשים. אותם, ואת עצמי.

מהי אופנה בשבילך?

אופנה בשבילי היא צורת ביטוי, אני מאמינה שלא סתם בחרו במילה "אופנה", היא מכילה (בעיקר) כל כך הרבה "אופי". היא מה שאני בוחרת להציג לעולם כל יום מחדש, היא האהבות שלי, השנאות שלי, היא מצב הרוח שלי, המרומם או הירוד, היא התרופה שלי, היא עונות השנה שלי, היא התרפיה שלי, היא מי שאני. אומרים שעיניים הן החלון לנשמה, אני מאמינה שהתבלבלו, מדובר באופנה.

איך היית מגדירה את הסגנון שלך?

משתנה, תמיד מהוקצע, מגוהץ, מדוייק, מותאם אקססוריז ואיפור, החל מלוק של ילדת בית ספר חסודה עם טוויסט של חצאית קטיפה ופייאטים וכלה בשמלת מיני שחורה עם מחשוף רשת נדיב עם טוויסט של גרביון עטור פלמינגו ורדרדים.

חצאית, בורדו רמת גן; חולצה, עונות

האם האהבה ללבוש ואופנה היתה קיימת אצלך מגיל צעיר או שזה התפתח בשנים האחרונות?

האהבה לאופנה היתה קיימת מלידה אבל לצערי בצעירותי היא לא היתה ברת מימוש. גדלתי בפריפריה בשנות התשעים בהן לא היתה מודעות למידות גדולות, אבל למרות הקושי להביע את עצמי דרך הבגדים, תמיד הייתי מטופחת, תמיד מאופרת, תמיד מאובזרת, עטוית ציפורניים משוכות בלק ובעיקר עם חלומות גדולים לאאטופיטים שיביעו את מי שאני. אני מודה על האפשרויות וההיצע הבלתי נדלים שקיימים היום בשוק.

איפה את אוהבת לקנות? רשתות, מעצבים, אינטרנט?

ראשית, אני מודה ומתוודה שאני עדיין סולדת מרכישה באינטרנט באתרים מחו"ל. מבחינת רשתות וקניונים אני קונה בעיקר בעונות, שם באמת ניתן להרגיש את השינוי בתפיסה, שאשה גדולה לא אמורה לעטות על קימוריה שקים שחורים ולא מחמיאים, אך מנגד אני מוחה על הקטנת טווח המידות. לאחרונה התחלתי לרכוש גם בסו סימפל של דפנה לוינסון וב-H&M. מבחינת בגדי מעצבים, הבולטות שלי הן המעצבות הישראליות המדהימות – מותג "טליה" של טלי שרף חזן, "נומה" של דנה מליק, "האני בי" של ענבל מימרן ו"תפור עליך" של צילה מיכאלי, שנתנו לי מענה של ייחודיות שכל כך חיפשתי, עם עיצובים שלפעמים מרגיש לי שנתפרו במיוחד בשבילי. יצא לי לרכוש המון באתר meedot שמציע מגוון רחב של עיצובים ומידות אבל בעיקר שירות מדהים מבחינת התאמה לפני הרכישה, שליחות מהירה עד בית הלקוחה, החלפות והחזרות ללא בעיה. בנוסף רכשתי באתר של PIPA, שם אפילו אופשרה רכישה טלפונית ושליח מהיום למחר. רכשתי גם לא מעט בחנות בורדו ברמת גן, S-WEAR, דיסקרט, מעט בקסטרו (למרות שאני עדיין כועסת) חנויות רחוב כמו סאלי ברמת גן. כמו שאמרתי, גם בלי אתרים בינלאומיים, ההיצע פשוט בלתי מוגבל.

שמלה, האני בי; שרשרת, שלי דהרי

מיהי אייקון האופנה החביב עלייך?

לאחרונה התחלתי לעקוב אחרי Audrey, בעלת בלוג Big or not to big, אני אמנם לא מבינה מילה ממה שהיא כותבת, אך בשפת הסטיילינג אנחנו לגמרי דוברות אותה שפה. יש לה טעם מושלם בעיני וביצוע מדוייק. היא לגמרי מודל לחיקוי עבורי.

מה לא תלבשי לעולם? ומצד שני – מה חשבת שלא תלבשי והיום את ממש אוהבת?

לעולם לא אלבש טייץ לבן, אני בכללי לא חסידת טייצים. מעולם לא חשבתי שאלבש חולצת בטן והאמת שמעולם לא לבשתי, לאחרונה אני רואה אותן צצות כמו פטריות אחרי הגשם, התאהבתי בהן עד כלות ואני ממש חייבת לנסות.

האם את מושפעת מטרנדים או מעדיפה מלתחה קלאסית?

מעדיפה מלתחה שמכילה הכל מהכל אבל שתהיה שונה. גם הפריטים הטרנדיים וגם הקלאסיים שלי חייבים להיות "אחרים". אם כבר בטרנד של חולצת בטן עסקינן, אז שתהיה עם פייטים (כמו בליין הערב החדש של טליה) ואם כבר להיסחף לסטייל הקלאסי האלמותי, אז עם נעלי לקה צהובות.

חולצה, סו סימפל; חצאית, אתר meedot; שרשרת, שלי דהרי

מה העדפות הקניות שלך: זול והרבה או יקר ומעט?

גם וגם, אני אוהבת כמות ולא פחות אוהבת איכות, יש לי בארון הכל מהכל, אך מעולם לא הוצאתי ולא אוציא יותר מאלף שקל  לפריט.

האם האופנה והלבוש השפיעו על דימוי הגוף שלך לאורך השנים וכיצד?

בוודאי, ברור, כל כך. עצם העובדה שאני יכולה להיכנס היום כמעט לכל חנות בקניון ולמצוא בה משהו, עצם העובדה שיש ג'ינס סקיני בסיסי במידה שלי, גרביון שעולה עלי, מעיל שאני יכולה לסגור, גרמה לי להאמין שגם אני יכולה, שגם אני ראויה, שגם לי מותר. להתלבש בבוקר זה לא עוד מטלה, זו שליחות עבורי, קלישאתי ככל שישמע. המחמאות שההופעות שלי גורפות גורמות לי לאהוב את עצמי 20 קילו יותר או פחות.

ולסיכום – מהו טיפ האופנה הכי חשוב שאת יכולה לתת לקוראות?

תחשבי כל בוקר כמה הרמות גבה תגרוף ההופעה שלך הפעם. אני מכורה למבטים הבוחנים האלו, ככל שיותר אנשים בוהים בי כך אני מרגישה שהצלחתי להביע את עצמי בדיוק כמו שרציתי.

חולצת בסיס וג'ינס קרעים, עונות. סוודר, אוסף פרטי