האושיה: גלית דיסטל אטבריאן

 

איפה את עובדת באמת? בשתי רשתות בטלוויזיה, ברדיו, בשני עיתונים, כסופרת זוכת פרסים ואהדה ובכל זאת מה שמפרנס אותי זאת העובדה שאני מוכרת בגדים פרסיה.

 

כמה זמן ביום את בפייסבוק? או שאני נכנסת להציץ כל עשר דקות, או שאני שוכחת מהפייסבוק יומיים. אין מישנה סדורה בעניין הזה.

 

האישה שלדעתך הכי שווה לעקוב אחריה? עירית לינור כמובן, ולא רק בגלל שהיא חברתי הטובה.

 

הפנייה/תגובה שהכי רגשה אותך? כל מי שקרא את אחד הספרים שלי והחליט לכתוב לי מה זה עשה לו מרגש אותי כמעט עד דמעות.

 

הפנייה/תגובה שהכי עצבנה אותך? אנשים ששואלים אותי בכעס – ולמה על הא ודא את לא כותבת? ולמה את העניין ההוא את לא מזכירה? הא? הא??

 

אם יחסמו את הפרופיל שלך בפייסבוק לצמיתות, מהי תכנית המגירה שלך? הפייסבוק עצמו הוא תכנית המגירה, הכתיבה האמיתית שלי לא נמצאת שם.

 

הדבר הכי טוב שרשתות חברתיות הביאו לעולם? אנשים קוראים ומתחילים להכיר גם את מי שבכלל לא דומה להם.

 

הדבר הכי רע שרשתות חברתיות הביאו לעולם? אנשים קוראים ומתחילים להכיר את מי שבכלל לא דומה להם.

 

בעיניי פייסבוק הוא: הייד פארק בגירסת שוק הכרמל עם כל החן והצער שבדבר.

רוב הסטטוסים שלי עוסקים ב: בהכל, הדבר הכולל היחיד שאני יכולה לומר על הסטטוסים שלי הוא שהם חשופים אבל לא חושפניים.

 

הסטטוס הכי מצליח שלי: למעלה משישים אלף לייקים ואלפי שיתופים על סטטוס שכתבתי על הערביה הישראלית הכי לוהטת בארץ – לוסי אהריש. כתבתי אותו אחרי שכתבו עליה שהיא "ערביית מחמד שמנסה למצוא חן בעיני הציבור בישראל". ביקשתי מעם ישראל שיחזק אותה והוא אכן חיזק כהוגן.

 

אני אעשה לך אנפרנד אם: יש לי סיבולת אינסופית לאנשים שחושבים הפוך ממני. כמו כן יש לי סף סיבולת אפס לאנשים לא נעימים שמוציאים תסכולים וכותבים תגובות גסות ולא נעימות. אני חוסמת אותם בלי לחשוב פעמיים ואני עושה זאת בהנאה רבה. 

תגובות (0)
הוסף תגובה