איך העלמתי לעצמי את השחורים מהפנים

עור הפנים שלי סופר מפונק. גם החברות כבר יודעות שזה עניין אבוד לקנות לי מסכה או קרם לפנים. יש לו רגישות נוראית לחרטות מהסוג שמנסים למכור בפרסומות יפות. וזה לא שהוא לא מנסה, הוא משתדל, ואפילו מוצא לו מדי פעם איזשהו רומן קצרצר עם קרם כזה או אחר שנהנה בעיקר מהעצלות של השכן הפנימי, המוח, שלא מזכיר לי ללכת ולקנות משהו אחר. כי בסוף כולם מבטיחים הרבה ומקיימים מעט, ואם הפנים שלי הן די סבבה בלי קרם, למה לי להשקיע במשהו שאפילו לא מנקה לי את הנקבוביות הארורות?!

 

ואז הגיע הקרם של ניוטרוג'ינה. כלומר הקרם-מסכה, לא פחות. לקנות 2 מוצרים במחיר אחד מרגיש לי קצת כמו לקנות במבה באריזת חסכון – מה שאת מקבלת זה בעיקר אוויר. אני בדר"כ מתרחקת מדברים כאלה, אבל זו מתנה, ולמתנות אני נוטה דווקא להתקרב. אז ניסיתי. ואם לקפוץ רגע לסוף? אני חושבת לרדת לסופר ולחפש לעצמי במבה באריזת חסכון. זה אשכרה עובד!

 

אני חוזרת אחורה: העור המפונק שלי הוא עור שמנוני. תמיד סבלתי מזה, תמיד שנאתי את זה. תמיד חיפשתי דרכים להעלים את זה או להתכחש לזה. עם השנים למדתי איך עושים את זה, ולזכותי יאמר – תמיד מצאתי דרך להוציא את המקסימום ממה שאמא סופר-פארם הציעה לי: כל מיני קרמים, מסכות, תחליבים ותרחיצים – פתחתי מכבסה על המצח והלחיים. אני יודעת לזהות מרקמים שונים מתוך שינה ותוך שנייה כבר יודעת אם זה יעבוד עלי או לא. על פניו (תרתי משמע) – אין לי בעיות. אבל, והוא תמיד מגיע בסיפורים כאלה, תמיד רציתי "לגמול" את עצמי מכל הטקסים האלו. להרגיש יותר חופשייה עם העור שלי. שנאתי את ה"שחורים" שהיו שורצים לי בפנים ואני עודני לא סובלת אותם, אם למישהו הייתה מחשבה שהתרגלתי למושבה שנבנתה לי על האף.

 

עוד דבר שכדאי שתדעו עלי: אני אף פעם לא בתוך לחשושיית הבנות הידועה לשמצה. לא מעודכנת בחתיך החדש מהאח הגדול או בפרידה המתוקשרת של הברמנית מהחתול. כמובן שגם המלצות הטיפוח מדלגות מעלי, ואני, במקריות של ממש, הצלחתי לתפוס בחצי אוזן המלצה על מסכה שהופכת את הפנים שלך לחרסינה. או-קי…. אני על זה! כמובן שביררתי בתמימות ובדליית מידע פשוטה גיליתי שמדובר בקרם-מסכה מבית ניוטרוג'ינה של ג'ונסון&ג'ונסון. 2 ב-1 כזה. כמו במבה באריזת חסכון. שניים במחיר אחד זה כמו לקנות מוצר ולקבל שניים, או כמו לקנות מוצר ב-50% הנחה. כשהגעתי לסופר-פארם גיליתי שיש על המסכה 50% הנחה, מה שעוד יותר שימח את ליבי, ארנקי ובן זוגי. ואם כבר אנחנו מדברים כאן על חסכון, אז השוס הגדול הוא כמובן עניין המקום בתיק! אני מכניסה מסכה וקרם בגודל של מסכה. או קרם. מה זה משנה בעצם??

 

התיישבתי על המיטה כמו ילדה קטנה, הוצאתי את הקרמסכה שלי מהשקית והתחלתי לקרוא בגב המוצר: מכיל אלוורה, חימר וקמומיל. איזה יופי, אני הולכת להריח כמו תה מתחת למים הרותחים במקלחת. את הוראות השימוש ככל הנראה נאס"ה הרכיבו, או לפחות רס"ר צבאי. הכל מדוד בזמן – אם תעסו ותשטפו – תקבלו תרחיץ פנים, ואם תשרו אותו כ-5 דקות על העור – תקבלו מסכה. איך זה עובד? קסם! סתם, אין לי באמת מושג. מה שכן? כשמרחתי את הקרמסכה על הפנים, הרגשתי בתוך העור שמשהו באמת קורה, לא כמו סוכריות קופצות מתחת ללשון, אבל יש תחושה שהעור מרפא את עצמו, (או שראיתי יותר מדי פרקים של Heroes Reborn).

 

 

בחזרה להווה: אני משתמשת בקרמסכה שלי כבר שבועיים. מדי יום הוא משמש לי כתרחיץ לזמן המקלחת ופעם בשבוע בתור מסכה. תאכלס? מי שמצפה שתוך לילה או אפילו תוך חודש, העור שלה יהפוך להיות משי וחרסינה – חיה בפרסומות – אבל המוצר הזה נותן משהו ממש קרוב לכך. מושבת ה-"שחורים" על האף כמעט שנכחדה, הנקבוביות בעור שלי ממש נקיות, והעור… הוא לגמרי מבסוט על הבחירה. כזה מפונק.. כמו אמא שלו.

תגובות (0)
הוסף תגובה