שרה נתניהו היא לא הרעה היחידה בפרשת מני נפתלי

אז מני נפתלי זכה במשפט ושרה נתניהו היא זו שיצאה רע מכל הסיפור. פרשנים רבים תוהים שוב למה פרשיות מהסוג הזה על הזוג נתניהו לא משפיעות על האהדה לביבי, ומחליקות ממנו כמו חמאה על מחבת לוהטת. ובכן, יכול להיות שהסיבה לכך היא ששרה אינה אמצעי לנגח את נתניהו, כפי שטוען ראש הממשלה, אלא דווקא מעין כרית אוויר הסופגת את כל ההדף התקשורתי שמכוון אל שני בני הזוג.  

 

עוד באון לייף: 

 

יש לא מעט אנשים שמכל סיפורי הזוועה על אשת ראש הממשלה, פתאום מפתחים סוג של אמפתיה לביבי וטוענים שהוא מסכן שחייב לחיות עם אישה כל כך נוראית מבלי שתהיה לו  ברירה או יכולת לעזוב אותה. כל מיני "יודעי דבר" רומזים שהסיפור מורכב מהנראה לעין ושהיא לופתת אותו בלפיתה אימתנית כך שלא יוכל לעזוב לעולם. מספרים על דרך קבלת ההחלטות קלוקלת בבית ראש הממשלה ועל כך שהיא זו שלמעשה מושכת בחוטים. מייחסים לה יכולות דמוניות ממש.

 

אני לא מתיימרת לדעת מה קורה בבית ראש הממשלה, מה יחסי הכוחות ומי אחראי לכך שכל העובדים יוצאים משם מצולקים נפשית. יכול להיות שכל סיפורי הזוועה נכונים בהחלט. מה שאני טוענת הוא שקל לציבור להאמין לסיפורים על שרה, בגלל ריטואל קבוע בו בכל פרשייה ציבורית שנחשפת ברעש גדול, הנשים תמיד סופגות הכי הרבה אש. הן תמיד נתפסות כרעות, מניפולטיביות, מכשפות, ממורמרות, טיפשות או קלות דעת. והדימוי הציבורי שלהן מוכתם לעולם.  

 

תמונה: רויטרס

 

קחו למשל את חנין זועבי, אולי מהנשים השנואות בישראל, שסופגת את האש על כל בל"ד. אם לא יצא לכם, תוכלו למשל לבקר בעמוד הפייסבוק "חנין זועבי, תעופי מהמדינה שלי" בעל אלפי הלייקים, שם השקיעו וציירו ציור של חברת הכנסת בעירום מלא. לא אפרט בדיוק מה הסיטואציה המוצגת בו, אך בואו נאמר שרפרנסים מיניים אלימים כאלה הם דוגמא למנת חלקן של נשים שנואות. רק של נשים.

 

דוגמה נוספת היא פרשת מוניקה לוינסקי. הבחורה למעשה נוצלה על ידי המעסיק שלה, שבמקרה הוא אחד מהאנשים האוהובים בעולם, ביל קלינטון. היא יצאה מכל הסיפור עם תדמית גרוטסקית, כשבכל העולם היא נחשבת לשרמוטה קלת דעת לנצח נצחים. היא תמיד תהיה חקוקה בזיכרון שלנו ככתם על שמלה וסיגר. וביל? טפלון.

 

ככה זה גם בכל פרשיית הטרדה/תקיפה/ניצול מיני של אישי ציבור שנחשפה אי פעם. מעולם לא יצאה האישה מהסיפור עם תדמית צחה ונקיה. אחד מהשיאים היה הספין המביש בנוגע לא' מבית הנשיא, כאשר כלי תקשורת מכובדים פירסמו "עדויות" המוכיחות שהיתה זונה.

 

וזה קל להציג את הנשים כך. אלה תבניות ידועות ומוכרות לנו מאז ששמענו לראשונה את "שלגיה" או "עמי ותמי". הכל נובע ממיתוסים שיושבים חזק בתודעה הקולקטיבית. לא פעם ולא פעמיים שמעתי אמירות כמו "כל הבוסיות שלי היו ביצ'יות", "אני רוצה רק שותפים גברים כי עם נשים קשה להסתדר", או "כבר מגיל אפס בגן אני רואה את ההבדל בין הבנים לבנות. הבנות הרבה יותר מניפולטיביות".

 

פרשייה אחת שהגיעה לסוג של סיום לאחרונה, הכוללת רק גברים מזן הגבר-גבר, היא פרשת הרפז, שהציגה תככים ומזימות בצמרת הגברית. אבל כמובן שכאן יעדיפו למסגר את האירועים כ"מאבקי כוח" ולא בכינוי המשפיל "קאט פייט". במקרה הזה אף אחד לא יצא בהכרזות שגברים אף פעם לא מסתדרים, או שהם פשוט נולדו מניפולטיביים.

 

אז אם לצטט את שר הביטחון שלנו, משה יעלון: "כששאלו אותי למה אני נועל נעליים גבוהות בקרייה, אמרתי שזה בגלל הנחשים שם" – תככנות, מניפולטיביות ורוע הן לא תכונות השמורות לנשים בלבד, אלא הן תכונות של סוגים מסויימים של בני אדם, בדרך כלל בעמדות כוח. וכולנו יודעים מי לרוב נמצא בעמדות האלה.

תגובות (0)
הוסף תגובה