זנדאיה תהיה כוכבת העל הבאה? כל הסיבות לקוות שכן

לעיתים נדמה כי האבולוציה של כוכבי הוליווד הצעירים כמו נלקחה מתוך אליס בארץ הפלאות: אחרי שנים בהן החוטים שלהם נמשכו על ידי יודעי דבר וכוח שהובילו אותם לאן שרצו, הם ניצבים בפני צומת המחייבת אותם לקבל החלטה לאיזה כיוון יפנו: האם ימשיכו להיות מודל לחיקוי או שמא יגרמו להורים לרצות להפוך אותם למודל לחיטוי, יחתכו את החוטים שהחזיקו אותם וישחררו כל רסן בדרכם להפוך ממריונטות לסוג של מפלצות תהילה.

השם זנדאיה קולמן כנראה עוד לא אומר הרבה למי שגיל הנעורים כבר מאחוריו, אך אם להסתמך על השנה האחרונה שעברה עליה, לא יעבור זמן רב עד ששמה יתגלגל על לשונם של רבים וטובים.

לו היה זה תלוי בקולמן בת ה-19, הזינוק שלה לתודעה הציבורית לא היה מצטייר כסיפור רפונזל מודרני, שכן כוחה של כוכבת הנוער הזו הוא יותר מסך השערות על קרקפתה. אך רצה הגורל והסיפור שהזניק אותה ממעמד של עוד כוכבת נוער (שחקנית, זמרת ומשתתפת בריאליטי "רוקדים עם כוכבים") לכזו שכל העולם מדבר עליה, הגיע דווקא מהפריזורה שלה. זנדאיה, בת להורים מעורבים, הצליחה לייצר כותרות בטקס האוסקר בשנה שעברה כשהציגה ראסטות על השטיח האדום, וזכתה לתגובה מלגלגת מג'וליאנה רנסיק, מנחת משטרת האופנה. "השיער שלה בטח מריח משמן פצ'ולי ומריחואנה" פלטה רנסיק והצליחה לעורר סערה גזענית.

זנדאיה היטיבה למנף את התקרית לטובתה, ובמקום להתנגח ברנסיק העדיפה להעלות ציוץ מעצים לחשבון הטוויטר שלה: "יש גבול דק בין מה שנחשב מצחיק ומזלזל. מישהי אמרה משהו בנוגע לשיער שלי בטקס האוסקר שהשאיר אותי המומה. לא משום שהם התענגו כל כך על הביקורת לאאוטפיט שלי, אלא משום שנתקלתי בהערות שנובעות מבורות וחוסר כבוד טהור. להגיד שבחורה צעירה בת 18 עם ראסטות כנראה מריחה כמו שמן פצ'ולי או מריחואנה לא רק מנציח את הסטריאוטיפ, זה פשוט מעליב. גם ככה יש ביקורת קשה בחברה בנוגע לשיער של אפרו-אמריקאים, גם בלי עזרה של אנשים בורים שבוחרים לשפוט אחרים על פי התלתלים שלהם. כשעשיתי ראסטות לכבוד השטיח האדום בטקס האוסקר, המטרה שלי הייתה להאיר אותן באור חיובי, כדי להזכיר לאנשים בכל צבעי העור שהשיער שלנו הוא טוב מספיק. עבורי צמות הן סמל לחוזקה וליופי, כמעט כמו רעמה של אריה. אני ממליצה לאנשים מסויימים להקשיב לשיר "I'm not my hair" של אינדיה ארי ולחשוב עוד רגע לפני שפותחים את הפה ושופטים אחרים כל כך מהר".

ראסטות על השטיח האדום. מתוך האינסטגרם של זנדאיה

זו לא היתה הפעם הראשונה בה זנדאיה נאלצה להתמודד עם בריונים. היא סיפרה שכמו רבים, גם עליה צחקו בתיכון. "זה לא ממש הפריע לי כי הרגשתי מאוד בנוח עם מי שאני. מגיל צעיר המשפחה שלי חינכה אותי לאהוב את עצמי", היא אמרה, "והיום זה אותו הדבר – דברים מסוימים לא מפריעים לי".

למרות גילה הצעיר, זנדאיה מעידה על עצמה שיש לה נפש בוגרת, וכך היא מתנהלת. בניגוד לרבות מהקולגות המענטזות שלה, שאחרי שנים בהן נאלצו לשמר תדמית מתוקה וחסודה יעדיפו לשרבב לשון ולענטז חצי עירומות (מישהו אמר מיילי סיירוס?), קולמן מעדיפה להמשיך בקו שהלכה בו תמיד: תדמית בוגרת, חזקה, דעתנית ובטוחה בעצמה. "אני לא מודל לחיקוי" אמרה לא פעם בראיונות, כשנשאלה האם היא רואה בעצמה דוגמא לבני הנוער הנושאים אליה עיניים ומעריצים אותה, "אני הדבר האמיתי". זנדאיה דוגלת באותנטיות, והדבר בא לידי ביטוי בכל הלכות חייה, בבחירות הקריירה שלה ובעיקר בבחירות הלבוש והפריזורה שלה, שפעמים רבות הן נועזות ולא קונבנציוליות. אם יש לה אג'נדה או מסר שהיא רוצה לקדם, היא לא תחשוש להשמיע את קולה גם אם הוא אינו מקובל או קל לעיכול ויגרור אחריו תגובות לא מפרגנות.

גם על השטיח האדום של טקס הגראמי האחרון זנדאיה הצליחה להפתיע. תמונה: רויטרס

"אני לא מתיימרת להיות מישהי שאני לא, כי אני יודעת שאנשים יהיו מאוכזבים כשיגלו בסופו של דבר שאת לא מי שהם חשבו שתהיי, בגלל מה שהצגת", אמרה בראיון למגזין קומפלקס. "אני לא אמצא את עצמי ברגע כזה של מיילי", הוסיפה. "אהיה מי שאני מההתחלה ולא אתן לאחרים להכתיב את דרכי".

בראיונות זנדאיה מקפידה להצביע על ביונסה כמקור ההשראה עבורה, ולא בכדי: ביונסה מייצגת את הדור החדש של הכוכבות הנשיות החזקות בביצה, גירל פאוור במיטבו, וזו התדמית שהיא שואפת לשדר – אישה המוכיחה כי ניתן להיות מוכשרת ובעלת יכולת השפעה מבלי לוותר על הכוח שלך ועל האמרה האישית שלך. "היו אנשים רבים שניסו להגיד לי מה לעשות", סיפרה בראיון למגזין פלייר, "אבל באופן אישי אני מעדיפה לחיות ולמות לפי הדרך שלי. אם זה אומר שזה ייכשל, אז לפחות זה יהיה כישלון שאני יצרתי לעצמי. אני לא רוצה להיות חד מימדית, אני רוצה שנשים מכל מיני חתכים באוכלוסייה יוכלו להזדהות איתי. אני לא רוצה סתם לצאת לשטיח האדום ולהיות יפה כל הזמן עם אותו המראה, זה ידבר רק אל חלק מצומצם מהנשים. ומה עם השאר? מה עם כל סוגי היופי האחרים?".

תזכרו את השם – זנדאיה. תמונה: Shutterstock

בין מיילי סיירוס הפרובקטיבית שתתנער משאריות הנעורים המתוקות שהיו מזוהות איתה בכל דרך אפשרית, לטיילור סוויפט שתעדיף להתנהל באופן בוגר ומחושב יותר למרות שהפרובוקציה והאנטגוניזם לא זרים גם לה, זנדאיה בוחרת ללכת בדרך המלך. היא מציעה סוג של מודל חדש, בין נערה לאישה. כזו שמודעת לכוח העצום שיש בידיה ובוחרת לעשות בו שימוש מחושב. במקום להעלות תמונות עירום לרשתות החברתיות, היא תעדיף לצייץ על חשיבות הצדקה והפעילות למען האחר, ולחזק נשים עם מסרים של העצמה, ביטחון וכוח. ולא פעם היא מהווה הרוח הגבית של עצמה. היא תעמוד איתנה גם אם ינסו להסית ולהסיט אותה לכיוונים אחרים. מכאן נובע כוחה של זנדאיה הפוך לשם נשי חזק ומוביל בתעשייה בשנים הקרובות, הרבה אחרי שרבות מהקולגות שלה ימצאו עצמן מחוץ למשחק.