מי בעד חיסול הטרור? שירים את ידו

תשובה מהביופסיה מגיעה בדרך כלל לאחר 10 ימים, אמרה האחות החביבה שסייעה לרופאה בבחירת המטרות לקרסים הקטנים שנורו מן המזרק הצמוד לעור החלק, הלבנבן, במטרה לדגום מכל חלקי "הגוש" את תוכנו הארור. באמת? שאלתי, 10 ימים?! והיא, בקול ענות חלושה אמרה, חלק מהתשובה יכולה להגיע קודם. זו הסיבה ששלושה וחצי ימים לאחר מכן, כשישבנו בבית הקפה שעל הדק ב"נמל תל אביב", הפרתי את ההסכם הבלתי כתוב ביני לבין בת דודתי האהובה שושי, (בזמן פגישות – הסלולרי כבוי בתוך התיק) ועניתי לשיחה שהגיעה מאסותא, כדי לבשר לי שתוצאות הבדיקה כבר אצל הרופאה.

(מילון מושגים: ביופסיה – ששמה נולד ביוון מהמילים ב?‏?יו?‏ס – חיים, או?‏פ??ס?יס – מבט, ותורגם ל"דגימת רקמה" – בדיקה רפואית של רקמה או תאים, ואף של איבר שלם – המוצאים מן הגוף בטכניקות שונות בין אם לצורך דיאגנוזה (אבחנה), או לצורך פרוגנוזה (צפי הטיפול והסיכוי).

 

ההחלטה לצעוד בנתיב ה"פרטי" לא הצריכה דיון מיוחד. שנים ארוכות אני חולקת את פרנסתי הדלה עם חברות הביטוח, תוך העברה חודשית קבועה של סכומים בלתי ברורים שלא נופלים בהיקפם מגובה השכר הממוצע במשק. בא העת בו כיוון ההזרמה החד צדדי ייחשב מסלול מחדש. מהביטוח אלי. והיי! זה קורה! החשבונות משולמים בלי יותר מדי ביורוקרטיה, ואפילו עם בונוס בדמות הודעה קולית מהפקידה מהבנק, זו שמטעמים מובנים את נוהגת לסנן, והיא נשמעת ממש כמו אראלה האגדית ממפעל הפיס: נכנס לחשבון סכום עם כך וכך אפסים, מה היית רוצה שנעשה אתו? ואני אפילו לא קניתי כרטיס! תובנה בלתי נמנעת: היזהרו במשאלותיכם. לעולם אין לדעת כיצד הן מתגשמות.

 

כתום הפגישה עם הפרופסור לכירורגיה אונקולוגית, נקבע מועד הניתוח. לתקופת 15 הימים שבין התכנון לביצוע, הוקמה לאלתר ואד הוק היחידה למלחמה בטרור הממאיר שהתבצר בשד שמאל. בין אם לשמה או שלא לשמה, מספקת "היחידה" תעסוקה לצוות שלם שאני רק חלק קטן ממנו. רשימת המשימות כוללת ביצוע בדיקת דם וצילום חזה – עלי, ארגון טופס 17 ואת ההשלמה הנדרשת למימון הניתוח – על המתאמת מטעם הכירורג, הפקת האירוע, קרי, קביעת שעה, תיאום ביני לבין הרופא המרדים ושאר אנשי הצוות הרפואי – על מתאמת שד (איך מגיעים לתפקיד הזה? האם במדור "דרושים" מופיע השם המפורש? – למרכז רפואי ידוע דרוש/ה מתאם/ת שד?), שיחת הכנה על הצפוי לי לפני, במהלך ולאחר הניתוח – על אחות שד (?), ריכוז כספים ושינוע – על אדי.

 

אני מבקש להציע לך תכנית אחרת, אמר הפרופסור לאונקולוגיה, לאחר שהדגיש כי בכל הקשור לסרטן, השחקן הראשי הוא האונקולוג ולא הכירורג, הזכיר שוב שתאי גוש השמאל מאוד לא נחמדים, והביע פליאה ש"בגילך הם עדיין מתרבים בכזו מהירות". אני קיבלתי את זה מחמאה. האסטרטגיה שלו מציעה להקדים כימותרפיה לסכין, ולמגר את הטרור באמצעות הרעלים המוכרים כיעילים לכך, בתהליך שיימשך כמה שבועות. כשנגיע לשלב הבלתי נמנע של חיתוך בבשר החי, הבטיח, יהיה זה רק כדי לגלות שכבר אין "מנהרות" ואין טרור.

 

"מי בעד חיסול (עם סמך לכודה) הטרור שירים את ידו!", צעק אריק שרון בכינוס מרכז הליכוד שזכה לשם "ליל המיקרופונים", ה-12 בפברואר 1990, ולא אפשר לראש הממשלה יצחק שמיר לפרוש את תכניתו המדינית. וההד המשולהב ענה, "אריק! אריק! אריק מלך ישראל חי חי וק-י-אם." זה היה 15 שנים לפני שהוא בחר בסכין כדי להרחיק את הגוש, על הטוב ועל הרע שבו, מגופה של המדינה. וואחאד מסטקטומי. (זוכרים? – כריתה מלאה!), שלא זו בלבד שלא חיסל את הטרור, אלא שהוליד גרורה ממארת ומפושטת בדמות ה bds

 

השפלתי עיניי לעבר השמאל שלי, ונדהמתי. במקום בו נח לו עד עתה שד מנומנם ועטוף, נראה שוליית הקוסם במלוא הדרו, וסביבו מקלות המטאטא הרבים והמתרבים, וכמות אינסופית של  דליים שמציפה את המקום בקצב מטורף…. אז מה את אומרת? שאל הפרופסור, ואני אמרתי, אני לא יכולה לחכות. צריך לחתוך אותם החוצה, ומיד. אחר כך נבנה את חומת המגן שתמנע מהם באופן מוחלט את זכות השיבה שהחצופים חושבים שיש להם.

 

לא נותר לי אלא להמתין בהתרגשות-או-לא לניתוח. גילוי נאות: אני מכורה לנרקוטיקה. (מילון מושגים: תרופות נרקוטיות – נגזרות תרופתיות של אופיום). לא עישנתי (למרות שבצעירותי הייתי החברה של "המגלגל הכי טוב המזרח התיכון"), לא הסנפתי, לא שאפתי ולא הזרקתי. אבל כשמגיע – מגיע. ועד שאתאושש פשוט תשכחו ממני. תנו לישון בשקט.  

תגובות (0)
הוסף תגובה