המנהלות הבכירות חושפות את ההצלחות והכשלונות

המשתתפות:

פיונה דרמון, שותפה בקרן ההון סיכון הירושלמית JVP. אחראית על גיוס הכספים של הקרנות. "בשנים האחרונות נמצאת בעיקר בסין, אבל גם בארה"ב, מביאה הרבה מאוד כסף לתעשיית ההייטק הישראלי. נולדתי בלונדון, גדלתי במונטה קרלו, ועליתי לארץ בגיל צעיר כדי להיות חלק ממה שקורה פה"

 

סיגל בראון, יו?ר ד?ר פישר, דור שני למשפחת תעשיינים בישראל. "אבי הוא ד"ר אלי פישר וביחד עם אמי, דבורה ז"ל, הקימו את המפעל לפני 50 שנה. אנחנו דור שני של בנות במשפחה"

 

אלונה ברקת, אמא לשלושה בנים, המון שנים פעילה חברתית. במשך 9 שנים בארה"ב, עסקתי כדירקטור ב-AIPAC בקהילה היהודית, פה המון פעילויות חברתיות, היום אני בעלים כבר 9  שנים של קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע, מובילים את הטבלה, כן, מקווים לעשות את זה השנה, נהנית מאוד ממה שאני עושה. 

 

ג'ודי ניר מוזס, נשיאת עמותת חום ביחד עם ניסים משעל, "זה הדבר הכי חשוב בעצם והכי משמעותי בפעילות היומיומית שלי, זאת עמותה שאף אחד לא מקבל משכורת. אין מנכ"ל במשכורת, אין משרדים, אין מזכירות, אין כלום. כל אגורה שאנחנו אוספים הולכת לטובת הילדים הרעבים בכל הארץ" בנוסף, אשת תקשורת, אמא לחמישה ילדים, מנחת תכנית רדיו כל יום שישי ב- 11 בבוקר. 

 

מתוך ועידת נשים ועסקים 2016:

 

 

על הצלחות וכשלונות

מתי אדם מבין שאין מה לעשות, היעוד שלו לעמוד בפרונט, לנהל?

"אצלנו בבית", אומרת ג?ודי, ?מהתחלה היה ברור שאח שלי נוני הולך להיות המנהל הבא של ידיעות אחרונות אחרי אבא. במקרה שלי זה אחרת, ברגע שאני נשואה לפוליטיקאי שעסוק 24/7 אני בהחלטה קרה ורציונלית, והחלטתי שאני לא אהיה אשת קריירה במלוא מובן המילה?. אלונה הוסיפה ואמרה ש?אם יש לך איזה תשוקה פנימית ויש לך דרייב מטורף, אז אנשים צריכים ללכת אחרי התשוקה שלהם. אז ברגע שידעתי שזה משהו שאני רוצה, פשוט הלכתי ועשיתי את זה?. 

 

לצד ההצלחות הגדולות, ישנם לא מעט סיפורי כשלונות, או לפחות אי הצלחות:

?הרבה שנים הייתי סגן נשיא ב'כור תעשיות'.? אומרת פיונה, ?והתראיינתי אחרי שכור נמכרה ל- IDB למשרה מאוד מעניינת אצל אחד מהאנשים הבכירים במשק, לא IDB, וישבתי מול המנכ"ל. ביום שלפני, פגשתי את וורן באפט, והייתי מלאה העצמה עצמית. יושב מולי המנכ"ל, מסתכל עלי ואומר לי: למה את חושבת שאת יכולה לעשות את התפקיד? הייתי בת 32. ואני אמרתי לו: כי אני יכולה לעשות מה שאני רוצה. לא קיבלתי את העבודה. כנראה שהנוכחות שלי איימה עליו, ובאמת אני חושבת שזה אחד הכשלונות הגדולים שלי?. בניגוד לעמיתיה, סיגל בכלל לא חושבת שיש כזה דבר ?כישלון?, לטענתה, הכישלון הופך מיד לאתגר. ?מכל נפילה אפשר לקום. בתחילת הדרך שלי גמרתי ללמוד באוניברסיטה העברית וחזרתי לחברה המשפחתית, והקמתי את מועדון לקוחות של ד"ר פישר. יום אחד אמרתי יאללה, בואי נעשה יום האישה. הגיעו מאות נשים, והייתה תכנית מאוד טובה, הבעיה היתה שהדוגמניות של תצוגת האופנה הבריזו. באתי לקהל, ובלי להתבלבל אמרתי: תשמעו, הדוגמניות הבריזו. אני צריכה שלוש מתנדבות אמיצות. אתם חושבות שלא קמו? שש דוגמניות מהקהל עלו?. סיגל מאמינה שאם יש בעיה, צריך להציף אותה באותו רגע ולא לחכות.

 

סיגל בראון ופיונה דרמון (צילום: בני גם זו לטובה)

 

ג?ודי מוזס שלום (צילום: בני גם זו לטובה)

 

 

 

האם חייבים תמיד להגיד את האמת?

ג?ודי טוענת שכן. ?זאת תכונה מעולה להגיד את האמת. אני חושבת שהבעיה של אנשים עם האמת זה שהם נורא מחשבנים כל היום מהבוקר עד הלילה איך הסביבה תגיב, איך הילדים שלי יגיבו, איך הבעל שלי יגיב, איך השכנה תגיב, אם אנחנו היינו פחות מחשבנים כל שניה על כל צעד בחיינו על מה יגידו ומה הדודה וחמתי וזה, אז אנחנו היינו הרבה יותר מאושרות, היינו הרבה יותר פתוחות, והעולם היה הרבה יותר מעניין פשוט. כי כל הזמן אנשים פוחדים להגיד מה יגידו?.

 

?אני אדם מאוד נקמן?

כחלק מהמאונה האובססיבית לא להתחשב במה שאחרים יגידו, מדברת ג?ודי על צד נוסף באישיותה: ?אני אדם מאוד טוטאלי, לשני הכיוונים. אז כחברה, אני חברה מאוד טוטאלית, אבל מי שפוגע בי או באנשים שאני אוהבת ועושה להם רע, אז אני לא מסוגלת לשחרר.?

 

אלונה ברקת (צילום: בני גם זו לטובה)

 

האם מישהי מכן חוותה הטרדה מינית במקום עבודתה? 

סיגל: ?בתור מעסיקה, אנחנו בעלי חוסר סובלנות בכלל לנושא של הטרדות מיניות, אנחנו עושים על זה הרבה מאוד הדרכות, וכן, מגיעות אלי תלונות, לפעמים תלונות אנונימיות, הגיעה תלונה על מנהל מקסים אצלנו של המון שנים, איש מצויין, אז אין ברירה. צריך לבדוק?. פיונה, מהצד שלה, משתפת: ?אני רוצה להתייחס לזה שהמוסכמות והנורמות מאוד מאוד השתנו במהלך ה- 20-30 שנה האחרונות, כשפעם הבדיחות הסקסיסטיות יותר היו חלק מאוד טבעי מהדיון בשנים הראשונות שהייתי בעולם העסקים. בשנים האחרונות יש פה המון הערכה הדדית והבנה שצריך להיות הרבה יותר כבוד אחד לשני ולא לגלוש להערות האלו שבאמת פעם, 20-25 שנה אחורה היו חלק מרכזי כשאנחנו רצינו להתקדם כשלצערנו נאלצנו להיות חלק מזה?. ג?ודי התייחסה לעניין הזה בחשבון הטוויטר שלה: ?אני חושבת שיש פה בעיה. איפה נוצרים רומנים? בדרך כלל זה במקומות עבודה. באו אלי שבוע שעבר בחורה שעושה סטאז' במשרד עורכי דין. הבעלים הוא בחור רווק צעיר בן 35, שהם נורא מצאו חן אחד בעיני השני. ובעולם נורמלי הם היו יכולים להתחתן, אבל הוא העביר לה מסר שכל עוד היא עובדת שם הוא בחיים לא יתחיל איתה ולא יהיה ביניהם שום דבר. אז בעיניי באיזה שהוא מקום יש כאן, קצת שופכים את התינוק עם המים?

 

לפאנל המנהלות המלא והשלם של ועידת נשים ועסקים בשיתוף עיריית ירושלים:

תגובות (0)
הוסף תגובה