דפנה ארמוני אמנים מתייבשים לדבר על המצב שהם נמצאים בו

לפני יומיים הייתי בת 59, אבל מאתמול אני כבר בת 60. זה לא משנה, כי בסופו של דבר אני לא מרגישה ככה. אני מרגישה שאני הולכת ברוורס, אני מתחילה להיות צעירה יותר כל הזמן. משהו עובר עלי. אני לא מצליחה להבין למה זה כך אבל זה כך.

 

עוד באון לייף:

ירדנה ארזי

ג?ודי

מיכל שלם

 

אני שואלת את עצמי כל הזמן:  מה זה להיות זמרת בכלל? אנשים עוצרים אותי כל הזמן ברחוב. אני שומעת בלי הפסקה ?איך אנחנו אוהבים אותך, איפה את? בואי נשמע אותך. ופתאום התחלתי לשמוע את הדבר הזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב. לאחרונה חשפתי בפעם הראשונה, ששברתי את עצם הירך ואת האגן,  שעד לפני כמה חודשים עוד הייתי עם קביים, משהו שאף פעם לא העזתי לדבר עליו. לקח ל ארבע שנים לחזור. זה שאני עולה את המדרגות ככה, ואף אחד לא רואה עלי, אז מבחינתי זה ניצחון מאוד מאוד גדול, כי נורא התביישתי וגם עברתי המון מחלות, ואני מרגישה כמו חתול שנופל וקם על הרגליים, כי אני לא מוכנה ששום דבר יפיל אותי.

 

אני רק מתחילה את החיים שלי

עכשיו בגיל 60, אני נמצאת במקום שאני מרגישה שאני רק מתחילה את החיים שלי. לפני שנתיים ביקשו ממני לשלם את הכסף של אמ"י, ואני אמרתי ?אין שום בעיה, אבל חבל שלא עושים כך וכך?. הצעתי שיקחו את כל האנשים המבוגרים יותר שנמצאים באמ"י, שנמצאים בקשיים כלכליים, וישימו בקהל את ניצולי השואה ואנשים מבוגרים יותר, שאותם לא מעניין הזמרים הצעירים, הם ממילא אוהבים את המוסיקה של ארץ ישראל של פעם, ונעזור לכולם. זה יהיה win win situation וכולם יהיו מבסוטים.

?לימור לבנת הרימה את הכפפה הזו, וכל שנה יש הופעות לאמנים שנמצאים במצב שהם נזקקים, וכולם נהנים ויוצאים נשכרים. אז הציעו לי להיות יו"ר בוועד המנהל של אמ"י. נעתרתי לבקשה, ואני כבר כמעט שנתיים פעילה מאוד, והייתי יו"ר אמ"י וכרגע אני יו"ר קרן אמ"י והמטרה שלי היא לגייס כספים בשביל לעזור לאמנים שנמצאים במצב קשה. והאמנים המבוגרים נמצאים במצב קשה. כולם מתביישים לדבר על המצב שהם נמצאים בו אבל זאת האמת.

 

 

באה ממשפחה של ווינרים

אני רוצה לשיר לכם שיר שמתחבר לאותה נקודה שעליה דיברתי. שכשבאים מתוך מקום של אינטואיציה ושל רגש, אז קורים דברים טובים. ומה שקרה לי באאחת הסדנאות שעשיתי, שזכיתי בגביע. בחיים שלי לא זכיתי לפני זה בגביע, ולא הבנתי למה זכיתי בו. ולמה קיבלתי מדליה. ואז נתנו לנו לראות סרט, ובסרט היה ספורטאי שרצה נורא להצליח במשהו והוא נפל והתרסק לחלוטין. והיה שמה תמונה שזכורה לי, שהוא כזה הולך עם הקביים, וכולם הולכים בכיוון הנגדי. וככה אני מרגישה את המלחמה הזו. עכשיו כשראיתי את זה, ואיך הוא עשה את הדרך שלו חזרה, וכמובן הצליח וזה נגמר happy end, פתאום נזכרתי שאח של סבא שלי היה אלוף העולם בעמידה על טבעות. אלוף העולם! ואז אמרתי: רגע, אם הוא היה אלוף העולם וזה אח של סבא שלי, אז בעצם אני משפחה של ווינרים! אני בכלל משפחה של כאלה שהם מנצחים, אלופי עולם, ואז פשוט הלכתי לישון מחובקת עם הגביע והמדליה, ישנתי ככה, חיבקתי את זה, הלכתי לישון, ועכשיו השיר שאני אשיר לכם מדבר על הדבר הזה של לקחת משהו ולעלות איתו קדימה. הלאה.

תגובות (0)
הוסף תגובה