ווילו סמית': אישה חזקה ומעוררת השראה, ורק בת 15

איפה הן הבחורות ההן, עם הקוקו והסרפן. סביר להניח שהן תקועות בים השיבולים איפשהו במכונת הזמן, מחכות לאיזה משב רוח וינטאג'י שישוב להניף להן את החצאיות. מה שבטוח, ועם כמה קלישאתי ובכייני שזה נשמע, הדור ההוא של תמימות הנעורים הטהורה באמת הולך ונעלם. אם פעם לילדים היו כוכבי נוער שדיברו אליהם בגובה העיניים בעיקר כי בסופו של דבר הם היו בדיוק כמותם רק עם חשבון בנק פעיל יותר, היום נדמה שמהרגע שהם מתנתקים מחבל הטבור, הם קופצים ראש לבריכה מלאת כרישים עוד בטרם למדו לטבול את אצבעות הרגליים. איפשהו בין מיילי סיירוס, סלינה גומז וג'סטין ביבר, כוכבי הנוער החלו לקבור את התדמית התמימה של ילדים ששרים ורוקדים מתוך הנאה ילדותית אמיתית עוד בטרם הספקנו למצמץ, ועברו כמעט ישר להיות בני ה-15 וה-16 שמצטלמים בעירום, יורים משפטים שהם לא מבינים את משמעותם, מסתבכים עם עולמות שלא היו אמורים להכיר לפחות לעוד עשור, וגורמים להורים של המקבילים בשנתון שלהם לרצות לכלוא אותם בכלובי זכוכית.

עוד באון לייף:

כוכבי הנוער מובילים מהפכה. צילום מסך: עמוד האינסטגרם של ווילו סמית'

אם חושבים על ווילו סמית' בת ה-15, היא מעולם לא הייתה באמת ילדה. לפחות לא במונחים המקובלים חברתית ותרבותית. לא היה לה סיכוי של ממש. כביתם של וויל סמית' וג'יידה פינקט, השחקנים והזמרים המצליחים ושניים מהדוברים הבולטים בקהילה השחורה של הידוענים בארה"ב (שבין השאר הובילו את החרם על טקס האוסקר השנה), המושכות ניתנו לווילו ולאחיה הבכור ג'יידן כבר מגיל אפס, עם הלגיטימציה לנווט לאן שהקולות הפנימיים שלהם ינחו אותם. עכשיו, כשהיא כבר מתחילה להשמיע יותר ויותר את קולה, הגיע הזמן שנשמע את הסיפור שלה.

תכירו – הפנים של דור ה-Z. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של ווילו סמית'

בגיל 9, בזמן שהחברות שלה עוד הסתובבו עם קוקיות והיו מאוהבות בבובספוג, ווילו כבר פיתחה לעצמה אמירה אופנתית עוצמתית שהיתה הרבה מעבר לשנותיה. יחד עם הסטייל הנועז הגיעה גם תחילתה של הקריירה המוזיקלית שלה. בלהיט אחד, '"Whip My Hair", היא הצליחה לייצר סביבה באזז שידועניות שגילן היה משולש משלה יכלו רק להתפלל לשמינית ממנו. מאז עברו כמה שנים, ווילו הוציאה שירים נסיוניים פה ושם, אך חיכתה לרגע בו הסטייל המוזיקלי שלה ישתכלל באמת כדי להוציא את אלבום הבכורה שלה – עד שלבסוף הוא יצא לפני כמה שבועות.

“אני רק טינאייג'רית אבל אני זועמת יותר מנחיל של צרעות / הם קוראים לנו זונות אבל זה רק כי אנחנו עושות מה שאנחנו רוצות ולא מסתכלות אחורה לרגע" –  כך שרה ווילו בשיר שפותח את האלבום שלה, "Organization & Classification", ומראה עד כמה היא התקדמה מאז הימים בהם שרה על השיער שלה. בהרבה מובנים היא מזכירה את לורד, היוצרת שכנראה סיפקה לה הרבה השראה לווילו, גם ברמה המוזיקלית וגם בנקודת המבט שהיא כותבת ממנה – ראייה של בחורה צעירה אך מיושבת ומגובשת בדעותיה, שמשקיפה על החיים בראייה טרייה ולא תמיד אוהבת את התמונה. ואם מקשיבים טוב, אפילו הקול שלהן די דומה.

צמד האחים לבית סמית' יצר לעצמו את הגבולות. ווילו וג'יידן, שבוגר ממנה בשנתיים, לא היו צריכים לחשוב מעבר לקופסא, כי הם מעולם לא הכניסו את עצמם לתוכה. הם רואים עצמם כיצורים שמימיים, נזילים, גמישים. כאלה ששולטים בזמן, בהוויה ובעצמם כרצונם ולא להיפך. הם לא מפחדים לבעוט בכל מה שמקובל, ולא רואים בזה את היוצא מן הכלל – זה נורמטיבי לחלוטין עבורם.

"אני רוצה ליצור מוזיקה כדי להעלות את רמת המודעות של העולם הזה. בואו נתאחד כולנו באור, אהבה והרמוניה ונהיה אחד עם עצמנו ועם כולם", ווילו כותבת בעמוד הסאונדקלאוד שלה, משל הייתה מנהיגת כת רוחניקית נעלה ולא טינאייג'רית שאמורה להתעסק בשמלת הנשף או בבחור הראשון שישבור לה את הלב.

ג'יידן, מצידו, לא חוסה בצילה של אחותו הצעירה ומציג אג'נדה וסטייל חתרניים לא פחות. בכל הקשור לזהותו, הוא לא חושש לשנייה לשחק עם גבולות המגדר כשהוא לובש תחפושות גיבורי על ובגדי נשים. לאחרונה הוא נבחר לדגמן בקמפיין של ליין הנשים החדש של לואי ויטון, תפקיד אליו נכנס בטבעיות ובנוחות כאילו מדובר בצעד שגרתי ופופולרי לכל דבר.

ילדים בלי גבולות, אבל עם מלא סטייל. צילום: Shutterstock

גם את ווילו לא תתפסו לובשת ג'ינס קרוע וחולצת אובר סייז. היא תבחר בלבוש חתרני, באיפור ובסטייל אדג'י ותצליח תמיד לסובב את הראשים בכל אירוע  אליו תגיע. אבל היא לא עושה את זה בהכרח כדי שתדברו עליה, זו פשוט מי שהיא. גם אם נדמה שהיא עושה את מה שהיא עושה רק כדי להראות שאפילו בגילה הצעיר היא דמות נשית חזקה ומקור להשראה, היא עושה את מה שהיא עושה בעיקר עבור עצמה וכדי להרגיש שלמה עם מי שהיא. היא פשוט רוצה להרגיש בנוח בעור שלה, לא משנה מה זה אומר או איך זה בא לידי ביטוי. לא תראו אותה לובשת שמלות מעצבי קוטור קלאסיות, ווילו תעדיף להסתובב עם אאוטפיטים מסר חזק, פמיניסטי ומרדני. "כשהייתי קטנה, אמא שלי תמיד סיפרה לי על אלות ועל הכוחות הנשיים ששולטים ביקום", היא מעידה. "זה בלבל אותי קצת, כי תמיד מספרים שאלוהים הוא גבר. אני מרגישה שהשיר שלי "Female Energy" מספק לבנות את ההשראה לשאוף להיות אלילות".

היא עוררה גלים של ביקורת כשהצטלמה במיטה עם "ידיד" שמבוגר ממנה ב-7 שנים, אבל לא מצמצה לשנייה מחוסר נוחות ולא הרגישה לחץ להתנצל. "אלברט אינשטיין אמר שהזמן הוא יחסי, אבל ככה גם כל הדברים האחרים בעולם", סיפרה על המוטו המנחה שלה ושל ג'יידן בחיים. התקשורת נהנית ללגלג על המסרים הפילוסופיים שהיא ואחיה מעבירים בראיונות, אבל מבחינתם הזלזול רק מחזק ולא ממוטט. הוא מייחד אותם.

ווילו בתמונה מגיל 13, במיטה עם ידיד בן 20. צילום: עמוד האינסטגרם של סמית'

הביטחון והייחודיות של ווילו הם אלו שזיכו אותה לאחרונה בתואר השגרירה של שאנל (לצד כוכבות כמו קריסטן סטיוארט ולילי רוז דפ). הם בחרו בה בגלל הקול והצבע הייחודי שהיא מוסיפה, והיא הודתה להם שהם מרחיבים את גבולות היופי באמצעותה. ביחד הם מעקמים ולו במעט את השוליים הנוקשים של תבנית היופי הסטנדרטית והנוקשה שקיימת עד היום בעולם האופנה, בעיקר זו העלית. היום זה בסדר להיות אחרת ולא להסתתר במחתרת. "ההורים שלי תמיד אמרו לנו שאם אנחנו לא נסלול לעצמנו את הדרך, מישהו אחר יעשה זאת עבורנו, וזה לא כיף", סיפרה. "לא אכפת לי אם המוזיקה שלי מוכרת או לא. אני לא עושה מה שאומרים לי. אכפת לי ממה שיכול לעזור לאנשים. מה שייתן להם כוח פנימי".

ובאמת, פיה של בת ה-15 לא מפסיק לספק פנינות חוכמה. "בעולם מושלם כולם יחיו בהרמוניה כשבט אחד גדול. אנשים יאכלו מהעצים, ישתו מנהרות ויחיו על אנרגיה חופשית", כך מציירת ווילו את העולם האוטופי מבחינתה.

עם קארל לאגרפלד שליהק אותה כפנים של שאנל. צילום: עמוד האינסטגרם של סמית'

אז כן, נורא קל לצקצק בלשון ולהניף יד מבטלת בכל הקשור לסמית'. להתעקש שהכל קשקשת נעורים מטופשת, שמשעמם לה, שיש לה חיים נוחים מדי ויותר מדי זמן פנוי שמאפשרים לה לשקוע בתוך העולם הדמיוני שלה, עד שתקום בוקר אחד והמציאות באמת תעיף לה את השיער עם כאפה מצלצלת. מצד שני, שווה אולי לעצור לשנייה, רק לשנייה, ולבחון: האם מתחת לכל הפוזות, מתחת לחיי המותרות, מאחורי הכסף והקשרים, אולי ווילו באמת מייצגת את דור ה-Z החדש? כי יתכן שהיא מובילה דור של צעירים שאולי לא יביאו מהפכה משנת סדרי העולם, אבל כן יצאו מתוך הבועה ויתחילו לצעוד לעבר העולם האוטופי שהיא מתארת.