חומת הנרתיק הגדולה: המיצג האמנותי שמשנה את חייהן של נשים

סקר שבוצע לאחרונה מצא ש-23% מהנשים מודאגות שבן זוגן ישפוט את מראה איבר המין שלהן. אחת מכל שש נשים חשבה על ניתוח כדי לשנות את שפתי הנרתיק שלה. כמה עצוב זה שכל כך הרבה נשים תופסות את ערוותן כמכוערת, משפילה או פגומה בדרך כלשהי. אני נחוש בדעתי לשנות את זה", אומר קיי הויל, מייסד ומנהל SH!, חנות סקס לנשים הממוקמת בכיכר הוקסטון לונדון.

עוד באון לייף:

כבר 14 שנים שהחנות שמה לעצמה למטרה ללמד נערות ונשים לאהוב את גופן, בדגש על איברי המין שלהן. החנות מעניקה סביבה בטוחה, נעימה ולא מאיימת עם מוצרים שנועדו לספק נשים מכל הסוגים. על מנת להסיר את מעטה הבושה בכל הנוגע לואגינה, החליטו לאחרונה לשתף פעולה עם האמן ג'יימי מקרטני, שידוע בעיקר בזכות יצירת "חומת הנרתיק הגדולה"- פסל באורך 8 מטרים המציג למעלה מ-400 יציקות גבס של ואגינות שונות של נשים בגילאי 18-76 שהתנדבו עבור הפרויקט.

"חומת הנרתיק הגדולה" נוצרה בשנת 2008 ומטרתה להעביר מסר לפיו אין דבר כזה "ואגינה נורמאלית"- פות מגיע במגוון צורה וגדלים וכל הפותים נהדרים כפי שהם – עם שיער, בלי שיער, סימטרי, א-סימטרי, שפתיים גדולות וקטנות, עם פירסינג או בלי וכו' וכו'. הנשים שהסכימו "לתרום" את איבר המין שלהן עבור המיזם שונות זו מזו לחלוטין – מאם לתאומים מיד אחרי הלידה ועד אישה בת 50 שעברה ניתוח לעיצוב הנרתיק.

גרסאות מוקטנות של חומת הוואגינות יוצגו בחינם בחנות הלונדונית במהלך חודש אפריל הקרוב. מקרטני גם יעניק הרצאה ויחתום על עותקים מספרו החדש.

המחשבה על אמן גבר עושה שימוש באיבר אינטימי בגוף של נשים לצורך מיצג אומנותי עשויה להיות לא נעימה עבור חלקנו אבל מקרטני עצמו מספר שהוא דווקא מוצף בבקשות ממתנדבות חדשות.

"בקושי עובר שבוע בלי שמישהי תשאל האם יש מצב לקחת חלק", הוא אומר. "הן כולן מתנדבות. היה לי ממש חשוב לא לשלם לאף אחת כדי שתדגמן לי את הפות שלה. זה אולי נשמע ממש לא הוגן אבל גבר שמשלם ל-400 נשים כדי שיחשפו בפניו את הנרתיק שלהן זה לא מעניין כמו 400 נשים שנכנסות מרצונן החופשי לפרויקט הזה כי הן מאמינות במסר שלו".

מקרטני אומר שהוא קיבל השראה להמשיך את הפרויקט בשל עלייה חדה בהליכים הקוסמטיים בנרתיק, מה שהוא מכנה "פאשיזם גוף" המכתיב את האופן שבו נשים צריכות להיראות. "הנרתיק הפך למשהו להתבייש בו כי יש אנשים בעולם שצריכים להרוויח עוד קצת כסף. אני מאמין שניתוח קוסמטי לרוב הוא הליך מיותר למדי, זו בעיה פסיכולוגית. יש תעשייה שלמה ומשגשגת שמה בחוץ שמשכנעת נשים שיש להן בעיה ומיד מציעה להן את הפתרון".

מקרטני זכה לתמיכה רבה מנשים מתחילת דרכו והוא קיבל מכתבים רבים מנשים שכתבו לו שהאמנות שלו שינתה את חייהן בכל הנוגע לגופן ולמיניותן.

התגובה ל"חומת הנרתיק הגדולה" הייתה כה חיובית ואוהדת ומקרטני עובד כעת על שני פרויקטים נוספים הקשורים לאיבר המין הנשי, כולל קטע מוסיקלי בשם "Mondcivitano", (אזרח העולם באספרנטו) בו הוא שואף ללהק נרתיק של אישה אחת מכל מדינה בעולם.

מקרטני מקווה לקבל מגוון אנטומי גדול עוד יותר של ואגינות עבור "Mondcivitano", וכיום הוא מחפש מתנדבת שעברה מילת נשים למרות שהוא מודה שהוא מתקשה למצוא אחת כזו בעולם המערבי שגם עברה את האקט המחריד הזה וגם מעוניינת לשתף אדם זר בתוצאות שלו. "אני מתעניין בליהוק נשים, כמה שיותר נדירות כי אני חושב שאחת הדרכים של להראות מהו נורמאלי הוא דווקא להראות את הקצוות. כל דור עובר את אותן חרדות. כל אישה חושבת "אוי ואבוי, מה לא בסדר איתי", "הוא אומר.

"החומה הגדולה של הנרתיק" הוצגה ברחבי העולם, ומשמשת גם כמשאב חינוכי בספרי לימוד על מין ומיניות. למרות שמקרטני עצמו מודה שהוא לא בדיוק הלך ללמוד אמנות כדי להתעסק באיברים המוצנעים של אנשים, זה בדיוק מה שפרסם אותו בסופו של דבר.

מקרטני נמנית עם מספר אמנים עכשוויים שרואים בנרתיק השראה, אולם האמנות שלהם לא תמיד מתקבלת בהבנה כמו החומה. הפסל של אניש קאפור המבוסס על איבר מין נשי הושחת בגני ורסאי ביוני, אמנית היפנית מיגומי ויגאראשי הועמדה לדין באפריל באשמת תועבה כיון שיצרה דגם קייאק על פי הנרתיק שלה. "אני רואה הרבה יותר יצירות אמנות ששואבות השראה מנרתיק בימים אלה, ואני כן חושב שלפסל שלי הייתה השפעה", הוא אומר, ומוסיף שהוא תומך לגמרי באמנות של ויגארשי.

מקרטני מקווה ש"חומת הנרתיק הגדולה" תקבל את ההכרה שהוא חש שהיא ראויה לו באוסף הקבע בגלריה לאמנות עכשווית. "אני מקווה שאלה שם בגלריות מבינים כמה זה חשוב וכמה זה משנה את החיים של נשים. לא אכפת לי מציורים שצוירו לפני 400 שנה אם הם לא מתייחסים לחיינו כיום".

אומנותוגינהנרתיק