מחקר: פרידה עלולה לגרום להתקף לב

נסו להיזכר ברגע בו נפרדתן מבן/בת זוג. רובנו מכירות את התחושה: המחנק בגרון, תחושת העצב שמשתלטת, המיטה הריקה וחבילות הטישו שלא יכולות להכיל את כל הדמעות. בין אם אתן יזמתן את הפרידה ובין אם קיבלתן על עצמכן את רוע הגזירה, פרידה זה תמיד קשה.

 

עוד באון לייף:

 

מחקר חדש שנערך בדנמרק, מגלה קשר ישיר בין חוויית פרידה לבין מחלות והתקפי לב. נתון מעניין במיוחד במחקר מצביע על כך שדווקא אנשים מתחת לגיל 60 נמצאים בסיכון מוגבר לחוות אירועים כאלה.

 

"יכול להיות שזה קשור לעובדה שאנשים מבוגרים נחשבים לבעלי ניסיון חיים גדול רב יותר וייתכן שיש בהם כאלה שפחות לוקחים דברים ללב, תרתי משמע. מצד שני, ייתכן שבגלל הפגיעות הפיזיולוגית הרווחת באופן טבעי מעל גיל 60, פרידה אינה גורם משמעותי יותר מגורמים אחרים", אומר נדב הריס, פסיכולוג קליני ב"מכבי".

 

"רובנו זקוקים לקרבה אנושית"

"ניתן לומר שהאדם הוא יצור חברתי וכולנו זקוקים לקרבה עוד מגיל ינקות ואפילו טרם הלידה. באופן כללי, בבגרות רובנו מחפשים זוגיות ומקיימים מערכות יחסים.

 

 

כשחווים פרידה, הסדר הקיומי והאיזון בחיינו מתערערים, דבר שבא לידי ביטוי גם במערכות ביולוגיות ופיזיולוגיות, גם במערכת הרגשית, לעיתים גם במישור של העמדות שלנו כלפי עצמנו ואחרים וגם במישור התפקודי.

 

כל אחד מגיב אחרת לפרדה בהתאם למבנה הביולוגי, אך גם  באופן שבו הוא מפרש את המצב ובסוג האישות שלו: יש כאלה שיסתכלו על הסיטואציה כמבוי סתום, יכנסו לסטרס ולחוסר אונים, יתבוננו על עצמם באור שלילי ויאשימו את עצמם – הן לגבי הפרדה ואולי אף לגבי היכולת הכללית שלהם ליצירת קשרים בהמשך.

 

לעומתם, יש מי שרואה את המצב כמשבר זמני ובטוח ביכולתו להתמודד אתו ולבנות את עתידו, צפוי להגיב בצורה קלה יותר. גם מקורות התמיכה שלנו חשובים: ככל שהסביבה מספקת תמיכה משמעותית יותר, כך קל לנו יותר להתמודד עם התחושות השליליות שאנחנו עלולים לחוות במהלך הפרדה".

 

"קשה לשפר יכולות התמודדות אישיות בעת משבר"

"בעיצומו של משבר, היכולת שלנו לשנות דברים בעצמנו, או לסגל התנהגות חדשה או תפיסת עולם שונה, מוגבלת מאוד. כמובן שתמיד אפשר להקדים תרופה למכה ולטפל בנקודות החולשה שלנו עוד בטרם חווית המשבר, אבל בפועל זה לא תמיד מתרחש. בד"כ אנשים פונים לייעוץ ולקבלת עזרה רק אחרי שהם חווים קושי. מן הסתם, העניין מתעצם כאשר מדובר בפרדה טראומטית, לדוגמה, כזו המלווה בבגידה או בהליך גירושים מכוער", מסביר הריס.

 

 

איך הכאב הפיזי בא לידי ביטוי בתקופת משבר?

"אדם שחווה פרידה עלול לחוש תעוקות ומחושים באזורים שונים בגוף. בנוסף, מצבים כגון עייפות, לאות כללית ופגיעה בהרגלי האכילה והשינה בהחלט ייתכנו במצב כזה".

 

זמן, פרופורציות ומקום לעצב: כך תסייעו לעצמכם להתמודד בזמן פרידה:

 

זכרו שהזמן יעשה את שלו: לא, זו לא עוד קלישאה: השבועות הראשונים לפרדה הם אכן הקשים ביותר מבחינה רגשית לדברי הריס. "במחקר המדובר, נמצא שכאשר מדובר בפגיעות למחלות לב, נראה שהזמן המהותי ביותר הוא כ- 8-14 ימים מתחילת אירוע הפרדה. באופן כללי, ככל שהזמן עובר, אתם צפויים לחוש טוב יותר".

 

פרופורציות, פרופורציות!: תמיד כדאי לנסות ולהרחיב את הפרספקטיבה, ליצור יציאה מטאפורית מהסיטואציה – לעיתים בעזרת שיחה עם חבר, קולגה, בן משפחה, ולעיתים בעזרת מענה שיטתי של תשובות לשאלות כגון, "האם זה באמת הדבר הכי נורא שיכול לקרות בחיי?" או "מה אני יודע על יכולת ההתמודדות שלי עם משברים?" וכו'.

 

נצלו את הזדמנות לבחון דברים חדשים: ניתן ללמוד רבות מפרידה: איך אנחנו מתמודדים עם סיטואציות שונות?, איזה סוג מערכות יחסים נרצה בהמשך ואילו לא? אילו תפקידים אנו מפתחים במערכות יחסים ומדוע? ומה באמת משמעותי לנו בחיים.

 

תנו מקום לעצב, זה בסדר: "פעמים רבות מגיעים מסרים מהחברה ומהסביבה הקרובה יותר,  "לעלות מהר על הסוס" ולא להתבוסס ברגעי הצער. למרות זאת, חשוב לתת מקום גם לתחושות של עצב וקושי במהלך תקופת המשבר. לא תמיד צריך למהר ולטשטש את הכאב. טבעי שלאחר קשר משמעותי יהיה צורך במרחב וזמן להבין את שהתרחש בו ואת הסיטואציה הנוכחית. זאת עוד בטרם מגייסים כוחות להבנה וללמידה וכן להתקדמות הלאה ".

 

מתי כדאי לגשת לייעוץ?

"בכל מקרה של פגיעה משמעותית ומתמשכת בתפקוד, בתחומים של תפקוד תעסוקתי, אקדמי, חברתי-משפחתי והיומיומי. בנוסף, במצב של חוסר אונים ואובדן פרופורציות, מומלץ לפנות אנשי מקצועי מתאימים כגון פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ורופא המשפחה. למי שמתלבט או מהסס ניתן להסתייע במוקדים טלפוניים שמייעצים באופן מקצועי, כגון 'ער"ן' שמעניקים תמיכה נפשית. מעבר לכך, תמיד אפשר להיעזר בחבר טוב או לנסות דרכים שיסייעו לכם בהתמודדות: ספורט, מדיטציה או כל דבר שעושה לכם טוב ".

תגובות (0)
הוסף תגובה