ג'ודי פוסטר: ההיפך הגמור מהסטיגמה הטיפוסית הנשית של הוליווד

בזמן שעמיתותיה הוותיקות למקצוע מנסות להמציא את עצמן מחדש בביצה הוליוודית הטובענית, נדמה כי ג'ודי פוסטר הילדה בת ה 13 מהסרט "נהג מונית" והאישה בת הכמעט 53, שעדיין משחקת מפיקה ומביימת סרטים מהשורה הראשונה בתעשיית הקולנוע, מסרבת להתבגר או ליתר דיוק להיכנס לסטטיסטיקת המנותחת התורנית, או להשתרבב לשערורייה זוהרת טיפוסית.

 

בגיל 13 בסרט "נהג מונית"

 

ג'ודי פוסטר היא ללא ספק שחקנית מהז'אנר המריל סטריפי, המורכב מאליטה קטנה מאד של שחקנים ושחקניות שעושים את מה שנקרא "אמנות נטו", והשתן ההוליוודי לא עלה להם לראש. אם ננסה לאמץ את זיכרוננו ולהיזכר בפעם האחרונה שפוסטר עלתה לכותרות שלא במסגרת מערך יחצ"ני של סרט חדש, זה היה אולי בטקס גלובוס הזהב בשנת 2013 אז יצאה לראשונה ולאחר שנים של שמועות שלא הוכחשו, מהארון.

 

זה קרה כשפוסטר היתה בת חמישים וקבלה פרס מפעל חיים מתא העיתונאים הזרים. "זו הצהרה שאני קצת נרגשת בנוגע אליה, לא נרגשת כמו אשת יחסי הציבור שלי" אמרה פוסטר על הבמה, "אבל אני עומדת להוציא את זה החוצה. בקול ובגאווה. אני אצטרך את עזרתכם. אני רווקה. יצאתי מהארון כבר לפני אלפי שנים, אי שם בעידן האבן". אחר כך הצהירה שאינה מעוניינת בתשומת לב תקשורתית בנושא הזה. "אתם תהיו מופתעים, אבל אני לא ילדה חולת פרסום. בבקשה אל תבכו, כי תוכנית הריאליטי שלי היא כל כך משעממת". ואכן, ניכר כי על אף הרעש הגדול שגנב את ההצגה באותו הערב, פוסטר לא עשתה מעשה יוצא דופן – ואולי בעצם כן: היא לא מינפה את נטייתה המינית לצורך פרסום. שנה לאחר מכן נישאה לזוגתה אלכסנדרה הדיסון בטקס צנוע, והיא מגדלת שני ילדים אותם הביאה לעולם עם בת זוגתה הקודמת. יותר מזה לא תמצאו על פוסטר ברשת, בעיקר בשל העובדה שהיא ממעטת להתראיין על חייה האישיים, אם בכלל.

 

אחרי פרסום אין לפוסטר צורך לרדוף כלל, הוא פשוט מגיע עם העשייה. היא אוחזת בשני אוסקרים על השתתפותה ב"הנאשמים" ו"שתיקת הכבשים" כפרס השחקנית הטובה ביותר. ייתכן ועבור מי שהיתה מועמדת לאוסקר כשחקנית בתפקיד משנה כבר בגיל 13, מדובר בגליק קטן. ואם כבר בענייני גיל עסקינן, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי בניגוד לילדים שחקנים אחרים בהוליווד, פוסטר הצליחה לנפץ בהצלחה מרובה את מיתוס ההתמכרות לסמים של ילדים-שחקנים בענף, וידעה למנף היטב את הקריירה שלה במרוצת השנים.

מגיל צעיר נאלצה לפרנס את משפחתה כמעט לבדה, לאחר שאביה נטש את אימה כשהיתה בת 6 חודשים. "כאב הלב הגדול והמתמשך ביותר של אמי", כינתה פוסטר את אביה עמו אין לה קשר מרצון. זה אולי מסביר את משיכתה לדמויות חזקות ואת האופי החסון וההישרדותי בביצה ההוליוודית: "לא אמרו לי לא לבכות כשהייתי קטנה, אבל הבנתי את זה לבד. אתה מבין לבד דברים כשאתה המפרנס היחיד במשפחה", אמרה בראיון אישי כמעט נדיר שהעניקה למגזין הוליוודי לפני 15 שנה.

 

אחרי תפקידים רבים בקדמת המסך בהן גילמה דמויות נשיות חזקות, ניכר בשנים האחרונות כי פוסטר מעדיפה את כיסא הבמאי. "מבחינתי עשיית סרטים היא דרך מצוינת להתמודד עם הבעיות שלי" אמרה פוסטר באחד הראיונות, "לשקוע בתוך תסריט במשך שנה שלמה, לבצע תחקיר ולהיות אובססיביים לנושא – זה הכלי הטיפולי הכי טוב שיכול להיות".

 

לא רק כבמאית אלא גם כשחקנית, בחירת הסרטים של פוסטר אינה מקרית ונדמה כי מעדיפה סרטים עם אלמנטים פסיכולוגים ודמויות מורכבות. ב"החדר", "הטיסה" ו"האמיצה" היא מובילה על כתפיה את התפקידים הנשיים הראשיים – כולן נשים חזקות שנאלצות להתמודד עם סיפור חיים לא פשוט, ולכולן מכנה אחד משותף: אין לצידן גבר. כאישה שחקנית הוליוודית, מצליחה פוסטר כמעט פעם אחרי פעם לנפץ את הסטיגמה הטיפוסית הנשית בתחום, הדבקה לשחקניות בעיר הסרטים. אין ספק כי פוסטר אוחזת באחת הקריירות המרתקות והמגוונות והלא מיין סטרימיות שאי פעם היו לשחקנית בסדר הגודל שלה.

 

זה אולי מסביר מדוע היא אמרה הרבה 'לא' במהלך הקריירה. בין ה'לא' – ים המפורסמים היה לא ל"אישה יפה", ל"נדודי שינה בסיאטל" ול"מועדון ארוחת הבוקר". ג'וליה רוברטס, מג ראיין ומולי רינגוולד מודות לה עד עצם היום הזה. 

 

ולא רק הן מודות לה, סצנת האונס הקבוצתי במותחן "הנאשמים" המבוסס על סיפור אמתי, לא רק זיכה את פוסטר באוסקר אלא גם העלה לדיון סוער את נושא ההטרדות המיניות, את האונס בבר כשגברים מעודדים אותם מסביב (נשמע לכם מוכר לרגע?), את יחסה של מערכת המשפט, ושל החברה לנאנסת ("האם את אשמה ששתית, שהיית מסוממת שהתלבשת באופן פרובוקטיבי?"). פוסטר גילמה את תפקיד שרה, אישה פשוטה שהחליטה להיאבק בכל מחיר בגברים שביצעו בה את האונס המחריד, בצורה משכנעת ומעוררת צמרמורת, והפכה בן לילה להשראה ולשגרירה של אותן נשים שקולן לא נשמע.

 

סצנת האונס הקשה בסרט "הנאשמים"

 

ב 19 במאי עולה בישראל סרטה החדש של פוסטר הפעם בתפקיד הבמאית: "מפלצת הכסף", בו מככבים ג'וליה רוברטס וג'ורג' קלוני שנראה מבטיח בפסטיבל קאן שהתקיים בשבוע שעבר. פוסטר ורוברטס שצעדו יחדיו על השטיח האדום, נראו שתיהן כאילו הזמן פסח עליהן ולא בגלל בוטוקס. "ככל שהזמן עובר, אני רוצה לגלם דמויות מבוגרות יותר. אני מפחדת להפוך למפלצת בוטוקס", אמרה וקיימה.

תגובות (0)
הוסף תגובה