עברייני הזנות כלפי קטינים חייבים להיענש בחומרה

על פי מסקנות הוועדה לזכויות הילד באו"ם, אשר בחנה את יישום הפרוטוקול האופציונאלי לאמנה בדבר זכויות הילד בנושא מכירת ילדים – אחת ההמלצות למדינת ישראל הייתה להחמיר את רף הענישה על צריכת מין מקטינות וקטינים בישראל. המלצה זו מצטרפת לשורת המלצות מהעשור האחרון בוועדות הכנסת וישיבות הממשלה בנושא, בין היתר על ידי עמותת עלם שמסייעת לבני נוער צעירות וצעירים על רצף הזנות לצד שינוי בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב.  

ויכוח ישן הוא בין קובעי המדיניות לגורמי השטח מה משפיע על מי, אבל אפילו בהעדר הכרעה  על קשר קיים בין רמת אכיפה זניחה לבין חקיקה לוקה בחסר הרי שציבורית אנחנו לא יכולים להשלים עם הפער שהולך וגדל בין הזעזוע החברתי העמוק שלנו מתופעת ניצול מיני מסחרי של קטינים וקטינות אשר אינו משתקף באופן מלא והולם בדין העבירה.

עוד באותה וועדה הוצגו נתוני אכיפה רשמיים של מדינת ישראל אשר העידו על רמת אכיפה זניחה ביותר, מדובר על כמה עשרות בודדות של חקירות בנושא,  עוד פחות מזה כתבי אישום ומספר חד ספרתי של הרשעות שאף לא אחת מהן הצליחה להגיע אל רף הענישה הקיים והנמוך ממילא, כלומר, שלוש שנות מאסר. נתונים אלו, אינם דרים בכפיפה עם דאגה לאומית אמיתית  לתופעה, נהפוך הוא.

בחודש פברואר השנה, שרת המשפטים איילת שקד הרימה את הכפפה והכריזה על תיקון חשוב לסעיף 203 ג' לחוק העונשין. על פי הדין הישראלי קובע הסעיף כי מי שקיבל שרות של מעשה זנות מקטין או קטינה דינו שלוש שנות מאסר. התיקון מתבקש ויפה שעה אחת קודם, אין על זה ויכוח ועל כך מגיע כל הכבוד הן לשרת המשפטים והן לח"כ יפעת שאשא ביטון שבמקביל מקדמת הצעת חוק פרטית זהה לזו של שקד. שתי ההצעות מבקשות להחמיר את רף הענישה משלוש לחמש שנות מאסר, העונש הקבוע בעבירת מין כלפי קטינים וקטינות אף אם בוצעו בהסכמה.

רצה המחוקק לומר, אין נפקא מינה לעניין ההסכמה אם לוקחים בחשבון מצבים של קטינות, יחסי תלות או מרות. אלא שמצב האכיפה, כתבי האישום וההרשעות גם בעברות המין כלפי קטינים וקטינות רחוק מלהשביע רצון ואם כבר רוצים להשוות אז במרבית המדינות בעולם, עברות הזנות כלפי קטינות וקטינים נחשבות חמורות יותר מעבירות המין ולפיכך גם העונש עליהן. למשל באוסטרליה הענישה בגין צריכת מין מקטין או קטינה נעה בין 7 שנות מאסר ו/או קנס כספי בסך 110,000$ ועד למאסר עולם. בארה"ב בין עשר שנות מאסר ועד מאסר עולם, כנ"ל גם בבריטניה ובצרפת.

קל לבלבל בין הסכמה לבין פחד

ראוי לציין כי מדינות אלו החילו את הדין על אזרחיהן גם מחוץ לגבולות הטריטוריאליים של המדינה, כלומר יש לכל אלו משקל יחד המשקף גם בדין הקבוע את האופן שבו מתייחסת המדינה לעבירות זנות כלפי קטינים, חד משמעית, בחומרה רבה.

קל לבלבל בין הסכמה, לבין רצון, לבין סקרנות, לבין פחד. קשה לקטינות ולקטינים לזהות את עצמם במצב של קורבנות, ניצול או כפייה  וכפי שראינו גם לעברייני המין, ביודעין או שלא ביודעין אין עניין לברר לעומק את גילה של הנערה או הנער טרם ביצוע האקט המיני, כך יוצא שמרבית עברות המין המתבצעות כלפי קטינים וקטינות כלל לא מדווחות או מטופלות עד לכדי מיצוי דין.

קשה לקטינים לזהות את עצמם במצב של קורבנות. צילום:  Shutterstock


דווקא צריכת מין מקטינים וקטינות, בכסף או באתנן, יש בה אלמנטים ברורים של ניצול, אבל צריך לרצות לראות אותם. מתוך מאות נערות ונערים בזנות שפגשנו בשנים האחרונות בעמותת עלם, עוד לא יצא לנו לפגוש נערה שמסלול חייה היה בסדר גמור ועדיין היא רצתה לספק שירותי מין תמורת כסף או שווה ערך כסף ליותר מגבר אחד, תמיד יש רקע מקדים שמכשיר את הקרקע לזה, ולצערנו, כמעט תמיד נמצא גם מישהו בצד השני שיודע לזהות ולנצל את זה.

ברור לכולנו, וגם אם לא ישר בהתחלה אז בהמשך, שנערים ונערות המקיימים אקטים מיניים תמורת כסף או שווה ערך כסף עושים זאת תוך שהם שורדים מצבים פיזיים ורגשיים קשים מנשא. מידה הוגנת של אחריות חברתית כלפי כל אלו תהיה להחמיר את רף הענישה במידה כזו שתסייע לאכיפה להיות אפקטיבית ואפילו  תרתיע מעברייני מין לצרוך שירותי מין תמורת כסף או אתנן, בפרט מקטינים ומקטינות, בין שידעו על גילם ובין אם לא.

צעד חשוב הוא הכרה בצורך לתקן את החקיקה והענישה על עבירות הזנות כלפי קטינים וקטינות אולם צעד חשוב מזה יהיה להחמיר את הענישה עד לכדי הלימה בין חומרת העברות לבין העונש עליהן, הן בעברות מין כלפי קטינים וקטינות והן בעברות הזנות.
על פי עברות אלו הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים.