האם אלרגיות עלולות להוביל להתאבדות?

מחקר חדש שנערך בדנמרק מצא כי אנשים הסובלים מאלרגיות קשות, בעיקר אלרגיות הקשורות לדרכי הנשימה ואלרגיות של העור (אקזמה), עלולים להימצא בקבוצת סיכון גבוה להתאבדות.

 

20% מהאוכלוסייה הכללית המערבית סובלת מאלרגיות ברמות שונות. האלרגיה מתפתחת כתוצאה מתגובה של המערכת החיסונית לחומרים שונים-אלרגניים, הגורמים לרגישות יתר בגוף בכלל ובמערכת החיסונית בפרט, וגורמים למעין "תקלה" בפירוש המערכת לחומרים אלו. חומרים אלרגניים נפוצים: שערות חתולים, עקיצת דבורים, קרדית האבק, אבקני פרחים, לטקס, חרקים, מתכות, תמרוקים וכדומה.

הקשר בין אלרגיה לדיכאון

החוקרים חושדים כי בזמן אלרגיה קשה, משתחררים במוח נוגדי דלקת (ציטוקינים), אשר באופן טבעי מסייעים לתאים לתקשר אחד עם השני. בזמן דלקת הם עלולים לגרום להרגשת דיכאון, בגלל השפעתם על המעביר העצבי (סרטונין).

 

כמו כן, החוקרים גילו כי רוב הנחקרים שסבלו מאלרגיות קשות, סבלו בעברם גם מהפרעות דיכאון או הפרעות חרדה.

 

נוסף על כך נמצא כי כאשר ניתן טיפול תרופתי באמצעות תרופות אנטי דיכאוניות, ניתן היה להבחין בשיפור בתסמיני הדיכאון, ובאותו אופן חל גם שיפור בתגובות האלרגיות.

 

פרופ' יוסף מקורי, דיקאן הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומנהל מחלקה פנימית ב' והמעבדה לאימונולוגיה-קלינית במרכז רפואי מאיר, מסביר כי "ידוע בעיקר כי חולים הסובלים מאסטמה הנגרמת מאלרגיה (שכיח בכ85% מהחולים), עלולים לסבול מדיכאון בגלל תופעות של מחסור באוויר וקושי בתפקוד".

 

לדבריו, התקפי האסטמה גורמים לתגובות פיזיולוגיות קשות של חנק מסכן חיים המהווה איום ממשי, עקב כך מתעוררות תגובות רגשיות קשות, וביניהן גם עלולות לצוץ מחשבות אובדניות.

 

בנוסף, בזמן האלרגיה מתרחשות תגובות ביוכימיות שונות, שבמהלכן מופרשים מתווכים כימיים המשפיעים על אזורים שונים במוח ועל צירים הורמונאליים שונים בגופנו, העלולים לגרום לתגובה של סטרס.

גוף ונפש – השפעות הדדיות

אדם הסובל מאלרגיות, לרוב יחווה תופעות פיזיולוגיות כגון: קשיי נשימה, הפרשות בדרכי הנשימה, התקפי אסטמה, נזלת, דלקות עיניים, עיטושים, דלקת עור אטופית, שלשולים, הקאות, כאבי בטן ופריחות עור שונות (לדוגמא: אקזמה). תופעות אלו יופיעו רק לאחר שהאדם נחשף לאותו אלרגן אליו הוא רגיש.

 

ד"ר יונתן דוידאור פסיכיאטר מומחה, מסביר כי ידוע כי קיים קשר בין גוף לנפש ובין מצבי סטרס ממושכים לשחרור של נוגדני דלקת, כגון: ציוטוקינים וגלקוקורטיקואידים. "ידוע ממחקרי העבר כי קיים קשר בין חומרים אלו המופרשים לאורך זמן לבין פגיעה בתפקוד הנפשי-המנטאלי".

 

 ד"ר דוידאור מסביר כי קיים אזור במוח הנקרא המערכת הלימבית, האחראי בין היתר למצבי הישרדות, הנעה לחיים ועוד. המערכת הלימבית מכילה אזורים נוספים חשובים, אשר רגישים מאוד לחומרי נוגדי דלקת. ברגע שהחומרים אלו מופרשים לאורך זמן או במצבים בהם האדם חש סטרס, עלולה להתפתח תמונה קלינית המזכירה תמונה של אלרגיה קשה. במצב כזה, האדם סובל מדיכאון קשה ואף ממחשבות התאבדויות כתגובה להתקף אלרגיה.

תגובות (0)
הוסף תגובה