מעיין קרת: אני מרגישה שאני חלק ממהפכה

במבט לאחור, יש לך נקודה בקריירה שהיתה עבורך הצלחה? רגע שהצליח להתעלות על שאר הרגעים?

אני ממש מרגישה כרגע שאני בעיצומה של קריירה חדשה, אז אני לא יודעת מאיזה קריירה לבחור את הפיק. 

בואי נתחיל מעולם הדוגמנות, ומשם כבר נמשיך.

אז בעולם הדוגמנות, אחד השיאים מבחינתי היתה תצוגת אופנה של איב סאן לורן, והייתי על הבמה ביחד איתו יד ביד, וזה היה רגע מאוד מרגש.

ברגע שאת מבינה שסימנו אותך בתור כוכב עולה, איך זה מרגיש?

ידעתי שאני מצליחה אבל אני חושבת שהייתי מאוד פסימיסטית כל השנים. תמיד ראיתי מה חסר, אז אף פעם שום דבר מזה לא היה נראה לי ממש הצלחה. אני חושבת שהייתי מאוד תמימה גם, סך הכל הייתי בת 16.

"בתחילת הקריירה הייתי מאוד תמימה" צילום: רפאל מזרחי

הרגשת שזה מתאים לך? 

לא תמיד. הכל קרה נורא מהר ולא כל כך הספקתי לעכל את זה. זה לא כמו שעכשיו הכל נבנה לאט והרבה עבודה קשה. אז כמובן ששמחתי כשהכל קרה, והוקרתי תודה אבל לא מספיק. לא הבנתי שוב מה בדיוק זה אומר ואיך זה לעומת אנשים אחרים.

הרגשת לפעמים שאת מאבדת שליטה?

כן. הייתי מנוהלת על ידי הרבה אנשים והרבה סוכנויות והחלטות שנעשו, אבל הייתי מאוד דומיננטית בהחלטות והחלטתי שהגיע הזמן שלי לעבור לפריז או ניו יורק, ואלה היו החלטות מקצועיות שלי בלבד. זאת עבודה שיש בה הרבה פסיביות ואני חושבת שהכוח הוא ברגע האמת, שאני מצטלמת – שמה אני מכוונת ונותנת את הטון.

 

מה מעיין קרת לובשת?

 

חולצה מבד אריג שקפקף בדפוס פרחים רומנטיים,קרייזי ליין

79.90 ש"ח

לקנייה

 

מכנסים מבד מחטב בגזרה ישרה בשלל צבעים,קרייזי ליין

119.90 ש"ח

לקנייה

 

 

 

כמה מהחוויות וההחלטות של אותה תקופה הובילו בעצם למה שאת עושה היום?

הם הובילו לגמרי. כי העבודה שלי היא המשך ישיר למה שעשיתי. לקחתי מהתקופה הזאת את מה שעניין אותי. בסופו של דבר היה לי גם נוח בהצלחה וגם קשה מאוד. זה לא שהייתה לי מטרה ברורה – אני רוצה להיות עכשיו דוגמנית-על ואני אעשה את הכל – זה פשוט קרה. אז לקחתי את מה שעניין אותי בדוגמנות, וכל הזמן חקרתי מה קורה לגוף ומה קורה אצל נשים אחרות וכל הזמן עניין אותי החיבור הזה בין איך שאת נראית ועומדת וזזה לבין מה את אומרת ואיך את חושבת ומה את מקרינה, ועם השנים זה יותר ויותר עניין אותי. 

ומה העיסוק המרכזי שלך היום?

במשך המון שנים בעצם בניתי סוג של עסק שבמסגרתו אני עובדת עם נערות בעיקר, אבל גם עם נשים, אנחנו עובדות איך להרגיש עם עצמך הכי טוב, ואיך לקבל את הגוף שלך.

מה קורה בגוף ברגע שאת סופגת סופגת, מרגישה, ואז מבינה זה הזמן להפוך את היוצרות. לעבור לצד שני?

זה לא קורה ביום אחד מן הסתם, זה לא מתהפך ככה. זה מתהפך לאט לאט. וכל הזמן יש עוד שינויים, תוך כדי תנועה. אחרי שחשבתי שאני כבר מזמן לא דוגמנית, אז עוד משהו מהדוגמנית מתקלף, ויוצא משהו אחר, בצד הנגדי שלו לגמרי. אני לא יכולה לשבת מול נערות ולהעמיד פנים, זו לא הצגה. כשאני שם אני לא שחקנית או דוגמנית, זה באמת לתת מעצמי. לא תמיד ההחלטות שעשיתי היו מתוך החלטה מודעת שעכשיו אני עוברת לשלב הזה, אלא מתוך איזה שהוא צורך פנימי, מתוך הקשבה למה שאני רוצה, וההחלטה לעזוב את הדוגמנות בגיל 22 הייתה החלטה מאוד נועזת מבחינתי, דווקא כי עזבתי קריירה גועשת. בגיל 26 כתבתי ספר מאוד נועז, ולא לגמרי הבנתי עד כמה הוא נועז באותו רגע. אני לא יודעת אם היום הייתי מסוגלת לעשות את זה. זה היה ספר מאוד נועז. ואז לאט לאט הכל התחיל להתחבר.

אילו הצלחות יש בסדנאות שאת מעבירה?

הצלחות מדהימות. כשאני שומעת על נערה שעברה איתי תהליך, והגיעה לדבר בכנסת, זה כבר מעבר מלדבר איתי על דימוי גוף. אני עוררתי את הנושא, וזה הכל הן. אני מקבלת פידבק מהמון המון נערות שזה שינה אצלהן תפיסה, את איך שהן מרגישות לגבי עצמן, חיזק קשרים עם אנשים אחרים, וזה כיף אדיר כאילו לראות שהמציאות מתחילה להשתנות, יש דיבור אחר על דימוי גוף ועל כל הנושא של מידות מגוונות ואני מרגישה שאני גם אחת ממחוללי השינוי הזה, הייתי מאוד פסימית והפכתי לבן אדם אופטימי לגמרי. אני מרגישה שאני בתוך מהפכה.

מהמקום הזה של האמביציה שאת מדברת עליה, את חושבת שאפשר לחבר בין הצלחה לאומץ? 

כן, אומץ לא חייב להוביל להצלחה, אבל בשביל להצליח צריך אומץ. צריך לקפוץ למים המון פעמים, בלי לדעת מה יש בצד השני כאילו. קודם כל לעשות. אני נורא מאמינה בעשיה, בלהעיז. להתחיל להתניע ולא לחכות שאף אחד יעשה בשבילי.

מי לדעתך המבקר הכי קשוח שלך? 

אין לי מבקר אחד, יש לי כמה מבקרים. יש לי כמה מבקרים שאם אני צריכה ביקורת הם יגידו לי את האמת, אבל אני מאוד מקשיבה לעצמי בסופו של דבר. אני מרגישה שהאינטואיציה שלי, והניסיון שלי מובילים אותי.

אי אפשר לדבר על הצלחות בלי להתייחס לכשלונות, היו כאלה?

חוויתי מיליון כשלונות ומלא טריקות דלת. היו שנים שהייתי בבית עם הילדים, וכשהילדים שלי היו יותר קטנים אז הייתי אמא במשרה מלאה. היו תקופות אחר כך שהיה מאוד קשה להתחיל להתניע ולהבין מה אני רוצה וחיפשתי את עצמי המון שנים, שזה אומר הרבה רגעים מאוד קשים של לאבד קריירה אחת ועדיין לא לדעת לאן אני הולכת. קיוויתי שעד גיל 40 אני אמצא את הדבר שלי. והוא היה שמה. 

"מעניין אותי החיבור בין איך שאישה נראית לאיך היא חושבת" צילום: רפאל מזרחי

אני מניח שבמהלך העבודה את נתקלת בהמון סיפורים לא פשוטים של נערות, וזה דורש גם קשב מאוד גדול אבל בעיקר רגישות. את מרגישה שהסיפורים האלה מצליחים לחדור אלייך? שאת לפעמים לוקחת את זה הביתה? 

בטח. בטח. כן, יש דברים מאוד קשים, גם של נשים, גם של נערות, דברים מאוד קשים, ובטח שאני לוקחת את זה. לפעמים זה כואב לי ואני יכולה להישאר עם זה כמה ימים, אבל זה משהו שאני מוכנה לו. אני לא מחפשת רק שיהיה לי פאן.

הפרויקט של און לייף וקרייזי ליין ריכז נשים מצליחות, שעשו החלטות אמיצות בחיים, למה נבחרת לפרוייקט?

אני חושבת שאני בן אדם מאוד מעיז. אני הולכת הרבה פעמים נגד מה שמצופה ממני, לא מתייחסת להגדרות. אני בן אדם רגיל אבל אני אוהבת לפרק ולשאול שאלות שאולי אנשים לא מעיזים לשאול אותם, או שאני לא הייתי מעיזה לשאול אותם. מאז שהייתי ילדה הייתי מאוד אמיצה, לפעמים אני משלמת על זה מחירים ולפעמים דברים טובים קורים. 

איך היה היום של מדידת הבגדים לפרוייקט?

בהתחלה הראו לי כל מיני אופציות, אבל אז נתקלתי בחולצה הזאת ומיד הבנתי שזה זה. 

"מגיל קטן הייתי ילדה מאוד סקרנית" צילום: רפאל מזרחי

הרגיש לך נוסטלגי קצת לחזור למדידות, לראות בגדים? 

כן. גם עכשיו בצילומים, זה ישר מחבר למקום אחר, זה כיף.

מה סגנון הבגדים שיש לך בארון?

קז'ואל, יום יומי, אני אף פעם לא באמת מכירה את ההגדרות האלה, בעיקר בגדים שמחים.

אם היית צריכה לבחור מילה אחת שמתארת את האג'נדה שלך לגבי בגדים?

חייבת להיות נוחות, זה חייב להיות קשור לאיך שאני מרגישה, אני אוהבת ללבוש בגדים צבעוניים, ססגוניים והרבה שמלות. 

איב סאן לורןדוגמניותדימוי גוףסדנאות