מירי רגב, זה לא המאבק שלי וככה לא נשמע הקול שלי

כמה שמחתי בה, חיכיתי לה.
כמה אני שונאת לכתוב את מה שאני עומדת לכתוב עכשיו.
פגשתי אותה פעם אחת ובילינו כמה שעות יחד, היא הייתה כל מה שחשבתי שהיא תהיה – מקסימה, חביבה עד אין קץ, עדינה, אנושית, ההיפוך הגמור לדימוי הטלוויזיוני שלה.
נלחמתי עבורה בכל מדיה אפשרית, אף אחד לא גייס אותי למלחמה הזאת, אף אחד פרט לתחושת השליחות שבערה בי – הנה האישה הנכונה במקום הנכון שתעשה כאן תיקון לעוול של שנים, שתשמיע את הקול של ציבור שלם שהיה אילם עד כה, שתשמיע את הקול שלי, של אמא שלי.

 

 

מירי רגב, אייל גולן לא זקוק

לתמיכה שלך

 

מירי רגב פרגנה לאייל גולן והשתתפה בפרומו לתכנית שלו – 'אייל גולן קורא לכם'. אור סופר תוהה מדוע שרת התרבות מקדמת תכנית מסחרית של עבריין מס מורשע שנחשד בעבר בבעילת קטינות

 

לטור המלא

הצליל הצורם הראשון היה צ'כוב – אמא שלי מתה על צ'כוב.
להצהיר בכותרת של עיתון שאין לה את צ'כוב בספריה זה ליצור דיכוטומיה בין מזרחיות להשכלה, זה לא לחזק את הקול של אמא שלי, זה לרדד אותו.
שאלתי אותה על זה והיא ענתה שעיוותו את הכוונה שלה והפכו את העיוות לכותרת בעיתון, קיבלתי את ההסבר.

ואז אייל גולן קרא לה והיא נענתה לו.
למה בעצם? כי הוא מזרחי מקופח? אייל גולן הוא מעצמה כלכלית משומנת, מה לו ולקיפוח. אייל גולן הוא גם האיש שהעמיס ילדות למכונית שלו וחשב שזה מוסרי רק בגלל שהן הגיעו לגיל החוקי.
אחר כך הוא אמר בראיון שהוא ינעל את הבת שלו בחדר כדי שלא יעשו לה את מה שהוא עשה לילדות האומללות האלה.
אייל גולן הוא לא הקול שלי, גם לא של אמא שלי שמעבירה ערוץ בכל פעם שהוא מופיע כי היא כבר לא מסוגלת לשמוע אותו.
מה בער למירי רגב לקדם את התכנית החדשה שלו בטלוויזיה? מה בער לה לקשור את שמה בשמו?

לא, לא, זה לא המאבק שלי, זה לא התיקון שחיכיתי לו, "מזרחיות" היא לא מכבסה שמנקה אוטומטית כל חטא.

אבל מה ששבר אותי באמת היה השימוש בהלל אריאל זיכרונה לברכה כקלף לניגוח ושיסוי.
הרבה אנשים, הרבה יותר מדי אנשים אכלו מכף ידה של מירי רגב בדיוק את התבשיל שהיא רקחה – "תראו את הסמולנים אשכנזים אליטיסטים עוכרי ישראל האלה שצועקים בוז לילדה שנרצחה בשנתה, יושבים להם בפסטיבל הקולנוע בירושלים בלי אהבת ישראל, בלי רחמים בלב וכל מה שמעניין אותם זה קולנוע יומרני."

ואת זה אני כותבת לא בגלל שאני מזלזלת ברצח הנורא של נערה שנרצחה במיטתה, אלא בדיוק להיפך. להשתמש באירוע המזעזע הזה שטלטל את כל הישראלים – אשכנזים, מזרחים, חילונים ודתיים גם יחד כהתרסה נגד "מפלצות הסמול" זה מעשה שאין לו מחילה, ואני מאמינה שצועקי הבוז זיהו את המניפולציה ואת ההתרסה, ולזה הם בזו.
אין מחילה לשימוש הציני ברצח ילדה שגופתה טרם הספיקה להתקרר.
אין מחילה לנסיון להפוך את האחים שלי, כן האחים השמאלנים והאשכנזים שלי למפלצות אדם "שמזלזלות ברצח של ילדה" כדי להרוויח איזה הון פוליטי.
הסטטוס שמירי רגב כתבה אחרי האירוע הזה היה מסמך של פילוג, מופת של הסתה בין אחים.
ברגע של כנות אודה שגם אני עשיתי לו לייק, גם אני נפלתי במלכודת המיידית שלו, הסוחפת, הדמגוגית.
רק שתי מילים שנרשמו בו הדהדו בי שוב ושוב "האויב שבבית" (אשכנזים חובבי תרבות), הדהדו והדהדו עד שנפל לי האסימון.
זה לא המאבק שלי, ככה לא נשמע הקול שלי, ככה לא צריך להישמע הקול של שרת התרבות של כלל אזרחי ישראל.
מחכה לה שתתעשת, היא אמיצה, חכמה, חשובה מדי, היא יכולה יותר טוב.

תגובות (0)
הוסף תגובה