טליה פלד קינן: שינוי הקריירה בגיל מאוחר היתה ההחלטה הטובה בחיי

את מצליחה להיזכר בהצלחה טרייה שהיתה לך? אפילו מהיום בבוקר?

אני חושבת שכל יום שאני מצליחה לתמרן בין בית, עבודה, ילדים וזוגיות ואני שורדת את זה וחיה את זה מאוזן יחסית למה שאני מצפה, זאת הצלחה מבחינתי.

 

במהלך השבוע סדרי העדיפויות משתנים?

ברור. אבל גם אם יש לי יום צילום שאני מסיימת ב-12 בלילה, אז כמו שסוסים רצים בחזרה לאורווה, ככה אני מרגישה ברכב של הצילומים, חייבת להיות בבית, משתגעת שאני לא עם הילדים.

 

 

מה טליה לובשת?

 

ז'קט אלגנטי מבד תחרה, קרייזי ליין

לרכישה

 

ג'ינס בגזרת סקיני, קרייזי ליין

לרכישה

 

 

תתארי לי את החזרה שלך הביתה בסוף כל יום?

הם כבר ילדים גדולים, אז הרבה פעמים הם מחכים לי ערים. יש לי עבודה שהיא משוגעת לטוב ולרע. יש ימים מטורפים, ויש ימים נפלאים שאני יכולה להיות בהם בבית. יש ימים שאני ממש מחכה עם ארוחת צהרים ואני עושה יחד איתם שיעורים, בעיקר עם הקטנצ'יק, ויש ימים שאני מגיעה מאוד מאוחר והם מקבלים את זה. הגדולה מחכה לי ערה, שזה תענוג.

 

הם מתעניינים בעבודה של אמא? כמה הם מעורבים?

הם ילדים מקסימים והם באמת מתעניינים, זה יפה בעיניי ולא טריוויאלי. מעניין אותם מה עשיתי, ומה אני חושבת על מה שעשיתי, הם סקרנים. זאת תכונה שאני מעריכה, לא מובן מאליו שילד יתעניין בכלל בחיים של ההורה שלו. והם כן כאלה.

 

 

עוד בפרוייקט "חוגגות את החיים":

 

הפרוייקט של און לייף וקרייזי ליין ריכז נשים מצליחות, שעשו החלטות אמיצות בחיים, למה את חושבת שנבחרת לפרויקט?

אני מקווה שנבחרתי לפרויקט הזה בגלל העשיה שלי בנישה שיש לי – לעשות עבור נשים או לדבר עבור נשים. חשוב שנראה יותר נשים על המסך ונשים בכנסת ונשים בבית המשפט העליון. המהפכה הפמיניסטית לא הושלמה, והמילה פמיניזם היא לא מילה מגונה. שום הישג שהרווחנו לאורך 100 השנים האחרונות לא הושג בקלות.

 

יש עדיין המון דברים שטרם הושגו עבור נשים, וזה תפקיד של כל אישה: במקום שבו היא יכולה להשפיע, לפעול למען נשים אחרות. ואני מקווה שבגלל זה נבחרתי.

 

"בסוף יום צילומים אני רצה הביתה, חייבת להיות עם הילדים" (צילום: רפאל מזרחי)

 

ספרי לי על רגע משמעותי אחד מהקריירה, שהרגשת על גג העולם.

אני יכולה לספר על  דברים מאוד משמעותיים שעשיתי השנה, שהיה להם איזשהו משקל משמעותי מבחינתי. הראשון היה סרט שעשיתי, ?לגדל את אבא ואמא?, שזה סרט שאני אוהבת במיוחד, עשיתי כבר כמה וכמה סרטים, בסרט הזה היה משהו אחר.

 

על מה הסרט מדבר?

זה סרט על ילדים ?רגילים?, שהם ילדים להורים עם מגבלה שכלית. זה בעצם סיפור חייהם, איך הם גדלו, איזה מערכת יחסים נוצרת עם ההורים, מה קורה כשנאלצים לשלוח אותם לפנימיות או למשפחות אומנה. המורכבות הזאת של ילד שהיכולות שלו מהר מאוד עולות בחלק מהמובנים על יכולות ההורים, סחף אותי למסע מטלטל. לא לעיתים קרובות מזדמנת ההרגשה הזאת שאתה יוצא למשהו חדש, ולחלוטין לא מוכר. זאת היתה כניסה לעולם מאוד מפתיע. והייתי, באופן מפתיע, מאוד שלמה עם התוצאה.

 

באופן מפתיע? למה? בגלל ביקורת עצמית?

כן. הביקורת העצמית כרוכה בייסורים מרים. כל הקונפליקט הפנימי, ?זה היה מספיק טוב?, ?מה יכולתי לעשות יותר טוב?, ?איך יכולתי להגיד את זה אחרת?, ?איך יכולתי לספר את הסיפור אחרת?, זה תהליך שהוא באמת תהליך מייסר. ועם הסרט הזה אני מאוד שלמה.

 

מצד שני הביקורת העצמית היא גם מתכון להצלחה. את ממשיכה לעשות ומשתפרת במה שאת עושה.

נכון. ברור שיש גם ערך לדבר הזה, אבל לפעמים צריך לדעת פשוט גם קצת להשתיק את הקולות המייסרים והביקורתיים בראש.

 

בחיים האישיים,  מי המבקר הכי קשוח שלך?

נו, מה נראה לך? אני. אני. ייסורי גיהנום, אני לעצמי, ברור.

 

"לפעמים צריך לדעת להשתיק את הקולות הביקורתיים בראש" צילום: רפאל מזרחי

 

זה נוגע בהכל? בכל תחום? מהרגע שאת קמה בבוקר, זה מין קול פנימי כזה שלא עוזב?

כן. גם ייסורי האופנה האלה יסורי גיהנום. לכל אישה אחרת הייתי אומרת כמה היא יפה, כמה היא מדהימה, שתרגיש טוב עם עצמה, שתהיה מסופקת, ואז אני נעמדת מול הצלם, ואתה יודע, זה לא פשוט. אבל למרות הביקורת העצמית ולמרות היכולת שלי מאוד להחמיר עם עצמי, אני מרגישה שצד אחר בי הוא כן אמיץ והוא לא דופק חשבון, ואני הולכת עם הלב.

 

איך היה התהליך של בחירת הבגדים? הבגדים היו בחירה שלך?

לגמרי. בעיני אישה צריכה להתלבש כמו שהכי מחמיא לה, ולא לפי תכתיבי אופנה או טרנדים, אישה צריכה להקשיב לעצמה.

 

את חושבת שהצלחה היא משהו שבהכרח הולך עם אומץ?

אני חושבת שהסוד האמיתי בלהרגיש טוב עם עצמך או לפרגן לעצמך, זו התחושה של ההצלחה. לפעמים אנשים יכולים להצליח ולא להישאר שם, אלא כבר להיות במשימה הבאה. אני מרגישה שאני כן יודעת להישאר שם. כשקורה לי משהו טוב, אז הוא בסדר, הוא נשאר איתי לכמה ימים. וזאת תכונה שאני כן מעריכה בעצמי שיש לי אותה כי היא פותחת רגעי אושר. ההחלטה הכי אמיצה שעשיתי בחיים הייתה לעבור לתחום התקשורת, והיא נעשתה בגיל שנחשב בעולם התקשורת מאוחר.

 

על איזה גיל אנחנו מדברים?

הייתי בת 32, אמא לילדה, הייתה לי עבודה מסודרת ועבדתי בחברת "טבע". עבודה מסודרת ומכניסה, והיו לי אפילו אופציות בטבע. הלכתי עם הלב ונכנסתי להרפתקה כי זה היה הימור. לא ידעתי אם אני טובה בזה, לא ידעתי אם אני אצליח בזה, הייתה לי הרגשה שאני אוהבת את זה אבל גם שם היו הרבה סימני שאלה כי זה אחרת להתבונן מבחוץ.

 

החלטתי שאני הולכת על זה. כל העולם, כולל בעלי, חשב שהשתגעתי, שזה הימור לא סביר. בגיל 32 מצופה ממך להיות נורא אחראית ולא לוותר על עבודה מסודרת ועל אופציות בטבע, ואני חשבתי אז (ואני חושבת גם היום), שהסוד האמיתי למושג אושר, זאת ההבנה שמותר לך להיכשל. זה בסדר לעשות בחירה שהיא לא נכונה, וכל הזמן אמרתי לכולם אני אנסה את זה וגם אם טעיתי – לא נורא, מותר לטעות. בדיעבד זה אחד הדברים הכי טובים ומשמעותיים שעשיתי עבור עצמי בחיים. כי מצאתי לי נתיב ומצאתי לי דרך לבטא את עצמי, שזה נורא חשוב.

 

צריך לזכור עוד משהו, היה מישהו שאפשר לי את הצעד הזה, שהוא לא שגרתי. שילה דה בר היה מי שאמר לי "בואי לערוץ 10, למרות שאין לך ניסיון בתחום". הוא חשב מחוץ לכל תבנית וקופסא. לתת לאדם אחר הזדמנות, כנגד כל מה שמצופה או מקובל, זה סוג של ערך בעיני.

 

"הסוד האמיתי למושג האושר, היא ההבנה שמותר לך להיכשל" צילום: רפאל מזרחי

 

אז למרות הביקורת העצמית ולמרות הצורך בשליטה, יש המון נקודות בחיים שפשוט זרקת את עצמך למן תהום שאת לא יודעת כאילו מה מחכה למטה?

נכון. אמא שלי נפטרה לפני שנה וחצי, והיא היתה אישה מאוד אופטימית ומאוד תומכת, ואני חושבת שמגיל מאוד צעיר שמעתי את הקול האופטימי מצד אחד, וגם המנחם מצד שני. זה נורא חשוב. היא כל הזמן שם, ואני חושבת שהיא אולי היחידה שאמרה לי "לכי עם הלב".

 

אם יש מסר לנשים אחרות, זה זה. לכו עם הלב. אם יש לכם חלום, תנסו להגשים אותו. תתפראו, תשתוללו, קחו סיכונים, אני חושבת שנשים פחות מוכנות לקחת סיכון – וזה קשור לחינוך, זה קשור לאיך מגדלים אותנו ומה הציפיות שלנו מהעולם. אני יודעת כמה זה נשמע קלישאתי, אבל זה ככה. תרשו לעצמכן להגיד "עכשיו תורנו". גם בתוך התא המשפחתי והזוגי. לפעמים בתוך חיי יום יום העמוסים אנחנו מנסות לרצות את כולם ולתת מענה לכולם ולראות את כולם, ואנחנו באמת שוכחות לראות את עצמנו. וזה מותר.

 

"נשים צריכות להרשות לעצמן להגיד: עכשיו תורנו" צילום: רפאל מזרחי

 

אם היית צריכה לבחור משפט אחד שמסכם את האג'נדה שלך לגבי בגדים או אפילו אופנה באופן כללי?

את הכי יפה כשאת יפה.

 

מה הכוונה?

שהאמת המרה היא שלא תמיד את הכי יפה כשנוח לך ולעומת זאת ואת הכי יפה כשאת מרגישה יפה מבפנים.

תגובות (0)
הוסף תגובה