ילדת? זה בסדר אם את לא מאושרת

לפני כמה ימים פנתה אלי מישהי בהודעה פרטית וסיפרה שאחותה התאבדה ולה תינוקת קטנה. זו שכתבה לי סיפרה שאחותה שלחה לה לינק של פוסט שכתבתי על קשיים לאחר לידה והודתה לי כיוון שזה נתן לאחותה נחמה כמה ימים לפני שהיא התאבדה.

 

זה הזכיר לי את הטופס ההוא שקיבלתי בטיפת חלב שאמור לזהות האם אני סובלת מדיכאון אחרי לידה. בטופס נשאלת השאלה 'האם את מאושרת?'

ואני זוכרת את עצמי רואה את השאלה הזו ובא לי לצחוק מהפער הגדול בין השאלה לבין החיים שלי באותו רגע: יושבת שם כולי פצועה פיזית, כל הגוף כואב לי; הגב צורח, השכמות הצוואר, הכל עייף. ההורמונים משתוללים וחיוך נראה לי כמו הגזמה. מדממת וכאובה והנפש סוערת. עייפה ברמות קיצוניות.

והאם אני מאושרת.
ממש לא.
אושר רחוק ממני בשלב זה.
אבל אסור להודות בזה.
אסור לדבר על זה.
אז סימנתי כן.
כן, אני מאושרת.
הכל סבבה.
ואני רק רוצה לבכות. ולישון.

בעודי מסמנת כן, חלב התחיל לנזול מהציצים שלי,כאילו בכעס על השקר הגדול הזה.
היום, בדיעבד, אני יודעת שסבלתי מדיכאון אחרי לידה. אולי לא חריף, אבל היה שם משהו.
אנחנו עושים לאימהות מלכודת דבש. מדברים כל הזמן על אושר וילדים זה שמחה, ושוכחים לדבר על הקשיים. ויש קשיים.

 

 

וכשאימא טרייה חווה את הקשיים היא לומדת להסתיר אותם.

כי "תגידי תודה שהלידה עברה בשלום"

כי "איזה אושר זה תינוק אה?"

כי "ראית את הבת של השכנה? היא ממש קורנת, ילדה לא מזמן וכבר חזרה לעצמה",

כי "את מפונקת, אין לך מה להיות מבואסת"

לא רק להסתיר אותם, גם להתבייש בהם. לכעוס על עצמה שקשה לה.
דיכאון אחרי לידה הוא מצב שיכול להיפתר. והוא מגיע לכל כך הרבה אימהות, לאחת מתוך עשר.

צריך לראות אישה אחרי לידה ולהתייחס אליה כאילו היא חזרה ממלחמה.
לוודא שהיא אוכלת ושותה.
שהיא מצליחה לישון.
להסתכל לה בעיניים ולהקשיב לה.
לראות אותה.
להושיט לה יד ולהבין אותה.
לתת לה תמיכה נפשית בלי לבדוק אם היא מאושרת או לא, לידה היא חוויה משנת חיים.
להיות עבורה גם אם היא אומרת שהיא בסדר.
ולדבר על זה. לתת לה לדבר על מה שהיא רוצה. לתת לה להוציא.
לדבר על הקושי. לדבר על החוויות.
לתת לכל אימא את ההרגשה שזה בסדר.
היום אימהות ננטשות לעצמן כמה ימים אחרי הלידה. אין שבט שעוטף ומחבק, אין מי שדואג לה.

 

כולם חוזרים לענייניהם, החיים נכנסים לשגרה, ואת, שעברת אירוע משנה חיים נדרשת לחזור לעצמך צ'יק צ'ק (לא רק ברמה הפיזית, גם הנפשית).

אז אם ילדת לא מזמן ואת לא מאושרת, זה בסדר.

 

מותר לך.

יש הרבה אנשים לא-מאושרים גם בלי ללדת ואף אחד לא מציק להם.

מותר לך לא להיות מאושרת.

זה לגיטימי ונורמלי שיהיו לך הרבה דאגות וחרדות,שהמציאות פתאום לא מרגישה כמו שדמיינת אותה,שהגוף כואב.

רק ילדת.

הגוף והנפש שלך עברו טראומה גם אם הייתה לך לידה מדהימה.

על אחת כמה וכמה אם הלידה הייתה קשה.

ילדת.

מותר לך לא להיות מאושרת. מותר לך להיות המומה. מותר לך שייקח לך זמן לעכל את זה.

תדאגי לעצמך,תשתי ותאכלי, תישני.

תדברי על זה.

תשתפי.

מותר לך לא להיות מאושרת.

 

אם את לא מאושרת זה לא אומר שאת בדיכאון אחרי לידה.

ואם את בדיכאון אחרי לידה יש טיפול, יש איך לצאת מזה.

 

 

 

זהר אלימלך, 38, היא בעלת הבלוג בואי אמא

תגובות (0)
הוסף תגובה