בנק הזרע: מה קורה כשלכל תורם מותר לתרום יותר מפעם אחת?

נניח שהחלטת שאת הולכת על זה, שאת מורדת בכל נסיבות חייך ומביאה את הילד שלך לעולם, הילד שתמיד הבטחת לעצמך, נניח שעברת את ההרפתקה של הבאת ילד לא בדרך הקונבנציונלית, בלעת את המחסומים, וזכית לשבת על כיסא הנדנדה הישן שידיך שלובות על כרס דשנה ביצור חי.

עוד באון לייף:

נניח שצלחת את צירי הלידה, ואת לילות השימורים של תינוק שעוד לא בוטח בעולם.

חושבות שאז סוף סוף מגיעה השלווה של משפחה מאושרת? טעות! לא בגלל שאין ממש משפחות מאושרות אלא בעיקר הודות לכשלים על גבי כשלים שעליהם בנויה מערכת הבריאות. אלפי נשים, אימהות חד הוריות שילדו את ילדיהם כתוצאה מתרומת זרע, לא יכולות לישון בלילה, גם אם האפרוח ישן כמו תינוק.

לא מעט נשים גילו ע"י דף פייסבוק כי הבן של החברה הכי טובה הוא בעצם אח לבתם שמשחקת איתו ממש עכשיו כשהן שותות קפה, לבד בחדר הילדים. כ-600 אימהות כאלו חברות בקבוצה, דולקות בלילות באינטרנט אחר אחים פוטנציאליים לילדם, היות וסביר מאוד להניח שהתורם שתרם להן את תרומת הזרע, תרם לעוד עשרות נשים אחרות, מה שעשוי במדינה קטנטנה כמו שלנו, להביא לגילוי עריות. בנוסף גילו האמהות כי ניתנו תרומות זרע שנושא מחלות קשות והסתבר להן שהאינפורמציה שהועברה על ידי הבנקים חלקית במקרה הטוב.

ומדוע זה כך? מה עומד מאחורי זה? השאלה הזו הופכת לסתמית כשהתשובה היא שוב אותה תשובה כמעט לכל מחדל-טיפשות וכסף.

"לבן שלי יש 6 אחים ואחיות"

"ספסרות" לא בוחלת תמר (שם בדוי), אם חד הורית שלא מתקשה להגדיר את התופעה המדאיגה הזאת:

"משרד הבריאות מממן את התהליך המאוד יקר של הריונות מתרומות זרע הן בתהליך ההזרעה והן הריונות מבחנה אבל פוסח לחלוטין על בקרה על בנקי הזרע שמנצלים זאת לרעה והפכו לספסרים בכל מובן והבט. כל זה קורה תחת עינו הפקוחה של משרד הבריאות שיכול להפסיק זאת ברגע", היא אומרת, וכדי להוכיח עד כמה היא עומדת מאחורי ההגדרה היא  מוסיפה את ההגדרה מוויקיפדיה למהי ספסרות:  "היצע וביקוש התחלתיים במחיר נמוך, מתוך תקווה כי כאשר יפחת ההיצע, יעלה המחיר, והספסר יוכל למכור את הטובין לאנשים הרוצים בהם במחיר גבוה בהרבה מזה שבו נרכשו".

"אני הצטרפתי לפרויקט של ניהול דף הפייסבוק שלנו לפני שנה וחצי", אומרת זוהר יעקובסון (לא סוכנת השחקנים) " הדף קיים כבר  שנים, אני נמצאת היום בהנהלה כדי לקדם את נושא המודעות והמאגר שיש לנו. בדף חברות היום כ-600 אימהות שונות שנרשמו לדף. יש כמה מחו"ל, אבל הרוב המוחלט הן חיות בארץ  ואימהות יחידניות לתינוקות מגילאים רכים ועד אימהות לילדים בני 20 ומשהו. יש בוודאי עוד אינספור נשים שנעזרו בתרומות זרע ולא דרך ההתארגנות שלנו, כי חלקן לא יודעות עליה, חוששות ממנה או לא מעוניינות בה. אני מכבדת את החלטותיה של כל אם ואם, הבעיה מתחילה שמתוך 600 אימהות יש לנו מאות התאמות, זה לא התאמה בין אחד לאחד, התאמה יכולה להיות כמו לבן שלי שגיליתי שיש לו עוד 6 אחים ואחיות שנעשו מאותה תרומת זרע של התורם שתרם לי. ואלה רק ההתאמות שגיליתי מהמאגר של בי"ח תל  השומר, אני לא יודעת לכמה עוד בתי חולים התורם האנונימי תרם בנוסף לתל השומר".

הבעיה היא שאין פיקוח של בנקי הזרע על כמה מנות נתרמות מתורם בבנקים השונים וכמה לידות יש פר תורם. הם לא באמת בודקים מול הבנקים האחרים אם התורמים תורמים גם שם ולא בודקים מול הנשים, אם  יש הריון, וכמה ילדים נולדו. אין שום מעקב.

אחד הדברים שקרו כתוצאה מיצירת קבוצת הפייסבוק הוא שהתחלנו להשוות בין בנקי הזרע השונים וגילינו כי התורמים שאמורים לתרום בבנק אחד תורמים במספר בנקים במקביל.

היתה מישהי שהנתונים שנתנו לה על התורם שלה, לא הסתדרו לה, והיא השוותה ממצאים גנטיים לבנק אחר וגילתה שמדובר באותו תורם שתרם גם שם. במקרה שלה, התורם תרם לשלושה בנקים.חייב להיות מאגר תורמים, ושפרטי כל תורם ייבדקו עפ"י תעודת זהות, ושיבדקו שהוא לא תורם בעוד בנק. ישראל היא מדינה קטנה, זה לא שהסיכוי שהילדים ייפגשו בעתיד ויתאהבו הוא בשמיים. בעיקר כשאנחנו מדברות על ילדים שהם מאותה שכבות גיל, יכול להיות שהם ייפגשו בצבא, באוניברסיטה".

איך כל המערך הדתי לא עלה על זה?

"עזבי אותנו שאנחנו אימהות חד הוריות מתרומת זרע –  כולם יודעים על זה, אבל מה עושים עם משפחות שמגיעים משפחות חרדיות? הרבנות מכשירה את ההליך – אם לאב יש בעיה בזרע, האישה יכולה לקבל תרומת זרע. המשמעות היא שאם זה משפחה חרדית יכול להיות שהם לקחו כמות כזו של תרומות שהביאו איתן 6 ילדים, ואין שום אפשרות לפקח על זה, כך שיכול להיות שיהיה גילוי עריות בתוך המשפחה".

למה עד שאתן קמתן והקמתן קול צעקה לא חשבו על זה?

"אני חושבת שהיתה ועדה בכנסת, שדיברו על נושא הקמת מאגר שבה ירוכזו פרטי התורם ובפיקוח. הבעיה היא שבין הדיבורים למעשה יש הבדל, ואני חושבת שיש התנגדות מצד בנקי הזרע לכל מיני הליכים. אם יהיה יותר פיקוח  הן לא יוכלו לעשות מה שבא להם, להעביר מבנק לבנק, הפוטנציאל הוא עד 100 ילדים מכל מבחנה".

"לא רציתי לחכות לבן זוג המתאים"

"רציתי מאוד ילד. הגעתי לגיל שכבר אי אפשר היה לחכות לבן זוג המתאים ולא רציתי לקחת סיכון של הורות משותפת וחילוקי דעות עם מישהו ללא אהבה גדולה" מספרת תמר שמבהירה כבר בראשית דבריה, שאם לא ינקטו צעדים ע"י משרד הבריאות היא תגיש בג"ץ, על כל המשתמע מכך. "הייתי כבר בת 41 כשפניתי לבנק הזרע ובנס נכנסתי להריון ממש ברגע האחרון. פונה כאן לכל אלה שרוצות ילדים לעודד אותן להגשים את החלום באמצעות תרומת זרע".

היום הפריה זה אקט מודרני מקובל, פעם זו הייתה בושה.

"גם היום התגובות הן מאוד לא סימפטיות, כשנכנסתי עם בני לרישום לגני עיריות, פניתי לבקש הנחות, וכשהגעתי מישהי אמרה לי 'את בחרת את זה, תתמודדי'. היא לא תגיד את זה לזוג או למשפחה חרדית עם עשרה ילדים, אבל הגישה היא שאימהות חד הוריות חיות על חשבון החברה. בפועל רוב האימהות היחידניות שפנו לתרומת זרע מבוגרות יותר, רובן משכילות, רובן עובדות. ועדיין הגישה היא כזאת – אתן חד הוריות ואתן מקבלות מהמדינה. נשים יחידניות לא מקבלות כלום מהמדינה. חד הוריות יכולה לתבוע מזונות מהביטוח לאומי (גרושה או שיש גבר שרשום כאבא).

אני, לשמחתי, לא חלק מהאוכלוסייה שצריכה טובות ממדינת ישראל, ואני משלמת מיסים גבוהים. אני מכירה אם יחידנית שהייתה עצמאית עד שמשהו קרה והיום אין לה יכולת לקבל קצבאות. הגישה היא – בחרת? תתמודדי.

מדינת ישראל מעודדת ילודה, לא? אז אם יש לי קריירה ואין לי בן זוג שיעזור לי בטיפול הילד, ייקח לגן, יחזיר מהגן, ייקח יום מחלה אם הילד חולה… אין לי אין עם מי להתחלק. אצל האימהות הגרושות האבא יכול לקחת את הילדים יומיום בשבוע וסופ"ש שני, ולי אין את האופציה הזאת. אני צריכה אוטומטית בייביסיטר".

מה היה התהליך שעברת?

"פניתי לבנק זרע ציבורי ונקבעה לי פגישה. אחרי חצי שנה של המתנה להתחלת התהליך".

האם היו דברים חשודים לאורך התהליך שרמז במשהו שיש בו איזשהו עיוות?

"כן, כשמנהל בנק הזרע הציבורי אמר לי שבמקביל הוא הקים בנק פרטי זה נשמע לי קצת בעייתי. בבנקים הפרטיים בניגוד לציבוריים אין צורך לחכות לפגישה. בבנקים הציבוריים מחכים 4-6 חודשים רבים לפגישה ראשונה, כשבנקים פרטיים מציעים פגישה מידית להתחלת התהליך. במקביל התחייבו לי למספר דברים שאט אט התגלו כולם כחסרי בסיס וככל שהתקדמתי בתהליך נחרדתי מההתנהלות הפושעת של משרד הבריאות ובנקי הזרע".

איך זה קורה בשטח?

1. משרד הבריאות לא מחייב בקרה רצינית על איכות הזרע – מנות נגועות בנשאויות של מחלות קשות נמכרות לנשים.

2. הבנקים מתחייבים לאישה שקונה מהם זרע שיהיו עד (לא עוד) 10-15 ילדים לתורם אבל בפועל יש מאות. ומשרד הבריאות שעשוי למנוע את השערורייה לא עושה דבר.

3. אין בקרה על התשלום לתורם הזרע ואין בקרה על מחיר המנה לאישה ובפועל יש פערים של אלפי שקלים לכל מנה – ספסרות לשמה. הבנק קונה בזול סחורה שחלקה פגומה; מנות עם נשאות גנטית של מחלות קשות ומוכר אותה בזהב לנשים שכמהות לילד.

ולהלן המספרים:

התורם מקבל על כל ביקור בבנק הזרע כמה מאות שקלים על תרומתו. תרומה זו מחולקת לכ-5 מנות קטנות שנמכרות כל אחת בכ-1000 ש"ח כלומר הבנק מוכר ב-5000 ש"ח מה שקנה בכמה מאות שקלים בודדים.

4. אין בקרה על התורמים שנותנים זרעם לכל חפץ לכמה בנקים במקביל, ויוצרים מאות צאצאים. לכל ילד שלנו התכנות למאות אחים ולילדים שלהם אלפים רבים של בני דודים מדרגה ראשונה.

5. אין בקרה על הפרטים שניתנים על התורמים. לדוגמא: מניסיון שלי נאמר לי ונכתב שהתורם נוצרי ובפועל גיליתי שהתורם יהודי.

מה מטרת ההתארגנות שלכן?

"לדאוג באופן מיידי לבקרה על הבנקים הציבוריים והפרטיים ולא לאפשר למנהלים ורופאים בבנקים ציבוריים להיות שותפים בבנקים כי יש כאן ניגוד אינטרסים חמור (בין השאר אינטרס ליצור מחסור בבנקים הציבוריים ואיכות נמוכה של זרע). כמו כן, לדאוג למלאי מנות בבנקים הציבוריים על מנת שנשים לא תצטרכנה לחכות חודשים רבים להתחלת התהליך וכדי שתוכלנה לבחור ממגוון תורמים ולא להסתפק בשני תורמים כפי שהיה נהוג שנים בבנק הזרע של איכילוב. בנוסף, לפקח על איכות המנות בציבוריים ובפרטיים שהיום גובל בהפקרת התינוקות שנולדים עם נשאויות גנטיות למחלות קשות, על התשלום לתורמים ועל מחיר מכירת הזרע לנשים ועל נכונות פרטי התורם והכי חשוב – משרד הבריאות יתחיל לפקח על מספר המנות שהבנק לוקח מתורם ויגביל אותן למכירה למקסימום 3 או 4 נשים".

תגובות

ד"ר רוני האוזר מנהל בנק הזרע איכילוב:

לטענת נשים שעברו הפריות ישנה איפה ואיפה מבחינת איכות בנקי הזרע הציבוריים לעומת אלה הפרטיים

"אין לי ספק שבנקי הזרע הפרטיים הם יותר שיווקיים, אבל בטוח שהם לא יותר איכותיים".

 ומה לגבי הטענה שתרומות זרע מחולקות לאינספור נשים, מה שיוצר סבירות גבוהה לגילוי עריות?

"יש הנחיה של משרד הבריאות לגבי כמות הנתרמות. אני לא רוצה לדבר על בנקי זרע אחרים, אני יכול לומר לך בצורה עניינית וחד משמעית שאצלנו זה לא קיים. משרד הבריאות העמיד בנקי זרע לשירות הציבור, הם לא נועדו לעשיית רווחים כלכלים".

יש הנחיות של משרד הבריאות שתפקידן להימנע ממתן זרע מתורם אחד לאינספור נשים.

"אין אפשרות שמנות הזרע של תורם אחד ינתנו לאשה נתרמת אחת, כי התהליך הוא יקר וארוך, ואז מחיר תרומת זרע ירקיע שחקים. ההנחיה של משרד הבריאות היא לא ליצור יותר מ-15  ילדים מתרומה אחת. אצלנו כשאנו מגיעים למספר של 8-10 אנחנו מפסיקים".

אבל אותן נשים גילו עצמאית שיש התאמות?

"אף אחת לא יודעת בוודאות ולדעתי הסיכוי קטן ביותר".

אחת הטענות כלפי איכילוב היא שאין מגוון מבחינת זהות התורם

"נכון להיום יש לי יותר מ- 100 תורמים פעילים בבנק, רובם יהודים אשכנזים, ספרדים או מעורבים, ויש לנו גם לא יהודים כולל נוצרים ומוסלמים. כל מטופלת יודעת ויכולה לבחור את המוצא המתאים".

אבל זה לא סוד שאין פיקוח של משרד הבריאות?

"לפני מספר שנים משרד הבריאות החליט שיהיה גוף שיפקח, זה לא קרה אז לפני שנה, אנחנו,  מנהלי בנק הזרע באזור המרכז נפגשנו והקמנו קו תקשורת בינינו. לגבי כל תורם, לפני שהוא מגויס, אנחנו מוודאים בינינו שהוא לא תרם למקומות אחרים. אכן, היה מקרה של מישהו כזה שקטענו אותו באיבו".

למה אתם קונים תרומת זרע ב-100 שקל ומוכרים אותן לנשים ב-5000 שקלים לנתרמת?

"התשלום לתורמים גבוה בהרבה ומחירי מנות הזרע אצלנו הוא 800-900 שקל למנה. הבנק שלנו הוא ציבורי ולא קיים למטרות רווח. גיוס התורמים ותהליך הכנת מנות הזרע ארוך ויקר. המנות שאנחנו לוקחים מהתורמים הם מנות מעולות, שעוברות השבחה. כל מנה היא איכותית. אנחנו מקפידים שהתורמים יהיו איכותיים.

הנושא הוא מאוד רגיש ואנחנו מתייחסים לזה בחרדת קודש, אנחנו שומרים על האנונימיות של התורם  ומוודאים שכל שהאישה תעבור את כל הבדיקות הנחוצות למען בטיחותה".

————-

תגובת משרד הבריאות: 

"בהתאם לנוהל משרד הבריאות על מנהל בנק הזרע להימנע מלקבל תרומות רבות מדי מאותו תורם. על פי ההנחיות שפורסמו על ידי האגודה האמריקאית לרפואת פוריות,  על מנהל בנק הזרע למנוע קבלת תרומות זרע רבות מדי מאותו תורם ולעקוב באופן מתמיד אחר מספר ההריונות על מנת להימנע מהשגת הריונות קליניים מרובים – 25 הריונות על כל 800,000 תושבים. למיטב ידיעתנו כך נוהגים מנהלי בנקי הזרע בישראל. כמו כן, יצוין כי למשרד הבריאות לא הגיעה כל תלונה על בנק זרע ספציפי הפועל כפי שמתואר, ולכן לא ניתן לבדוק את הטענות הנטענות".