לא רוצה להיות רזה

אחרי ששמעתי לא מעט עדויות לאחרונה מכל מיני נשים שרופאים המליצו להן על הרזייה או המלצה ללכת לתזונאי מבלי שיש להם בעיה רפואית שקשורה למשקל שלהן (דלקת עיניים למשל…) החלטתי להפסיק לשתוק לגבי זה.

חשוב לי לציין שאני מדברת מניסיון אישי בלבד, על עצמי בלבד ובעקבות עשרות עדויות שנחשפתי אליהן לאחרונה.

אני לא רוצה להיות רזה, די.

 

כשהייתי שמנה הייתי שקופה

סבתא שלי אמרה לי לחייך תמיד ואני אימצתי את העצה בחום וחייכתי לכל עבר אבל אף אחד לא חייך בחזרה. רק אחרי שרזיתי עשרות קילוגרמים זה היכה בי: העולם לא מחייך לנשים שמנות

לטור המלא

אני לא מתאמנת כדי להיות רזה, אני לא אוכלת בריא כי אני בדיאטה, אני לא מסתכלת במראה כי אני מייחלת לראות משהו אחר או מקללת את הבבואה שלי ואני לא חוגגת כל מחמאת ?רזית?.

אז רזיתי, אני בן אדם ולפעמים אני מרזה קצת ולפעמים משמינה קצת, זה לגמרי טבעי.

אני לא רוצה לראות דיאטנית, בשביל מה? היא תלמד אותי משהו חדש שלא למדתי מקודמותיה? או מעשור שלם של הפרעות אכילה, דיאטות כסאח, ספירת קלוריות, טבעונות וטבעונות ויומני אכילה של שנים? סביר להניח שלא, סביר להניח שלא הייתה לי בעיה רפואית שנגעה במשקל שלי אף פעם, אז למה להמליץ לי על ייעוץ תזונאי אך ורק על סמך מראה?

 

הרי גם את המשקל שלי אתם לא יודעים כי אני לא נשקלת ומלבד השערה (מאוד לא נכונה אגב) של אחת הרופאות האחרונות אצלה ביקרתי, גם הBMI שלי לא רשום במערכת, אז על סמך מה ההמלצה?

 

לא רוצה להיות רזה ואין לי כל כוונה להתנצל על כך

 

אני לא רוצה להיות רזה. זה לא שלא אוהב את עצמי רזה או שאנסה להשמין בכוונה אילו יקרה משהו וארזה, אבל כשבן אדם מאוזן עם תזונה בריאה וכושר קבוע על אותו מבנה גוף ובדיקות דם טובות, למה הלחץ הזה להתאים אותי למבנה החברתי שלכם?

?זה לא יכול להיות? אומרים מסביבי, "אין דבר כזה שבן אדם מתאמן ואוכל בריא לא רזה". אבלן מסתבר שיש ולא מעט! זה פשוט כל כך טאבו שלא מדברים על זה, שכל העולם אחוז באובססיה חולנית לאיזה רזון בלתי מושג, שבכל פעם שיש כתבה על מישהי לא רזה אבל בריאה, אלפי טוקבקים זועמים תוקפים ומחליטים עבורה מה בריא ומה לא.

 

מישהי פעם התקשרה אליי בשביל ראיון לערוץ 10, אני לא זוכרת בדיוק על מה הייתה הכתבה אבל השאלה הראשונה שנשאלה אחרי שהסברתי במה אני עוסקת ואיך זה בא לידי ביטוי הייתה ?אבל מה ז?א? לא היית רוצה להיות כמו בר רפאלי?? ובאותה נקודה סיימתי את השיחה כי הבנתי שיש קירות שיודעים להקשיב בריכוז רב יותר מאשר הבחורה הזאת ושאולי הייתי שמחה לחשבון הבנק של רפאלי אבל אני מלבד זה אני לא רואה איך הייתי מאושרת יותר או פחות ממנה במידה ונסיבות החיים שלנו היו זהות.

 

בסופו של יום, שלל הביקורות האלה, ההמלצות לראות ?עזרה מקצועית?, ההמלצות שניתנות לבחורות במידה שלי להשמין 15 ק?ג כדי לעבור ניתוח שרוול (לי לא הומלץ מעולם כי סביר שאנשים מפחדים ממני בנקודה הזאת ויודעים שזה ייגמר רע), העידוד לדיאטה תמידית או הרעבה, ה?כדאי לך לאכול את זה??, אינספור הנשים סביבי שמגיבות לדברי שהכל אצלי הצגה ושאין באמת דבר כזה אושר במידה שלי, המאמנים והמאמנות ששואלים ?כמה את רוצה לרדת?? ולא מבינים איך יכול להיות שאני לא רוצה, כל אלה משאירים אותי רק עם תהייה אחת – מניין לכם הרעיון הזה שאדם מאושר רק כשהוא רזה ולמה אתם כל כך מפחדים ממני ומהאושר שלי בדיוק איך שאני?

תגובות (0)
הוסף תגובה