למות בכבוד: חולה סופנית ארגנה מסיבת פרידה לחבריה

בטסי דייויס היא אמנית מניו יורק, בת 41, שהזמינה בחודש שעבר את חבריה הקרובים ל-48 שעות של מסיבה. עד כאן נשמע לגיטימי ובנאלי אולם המסיבה של דיוויס לא דומה לשום מסיבה שנכחתם בה בחייכם – זו הייתה מסיבת פרידה. דיוויס לא נוסעת לשומקום, לפחות לא פיזית. היא פשוט הולכת למות.

 

בשנת 2013 אובחנה בטסי כחולת ALS (ניוון שרירים(. מדובר במחלה סופנית אשר הופכת את קורבנותיה אט אט לנכים, נוטלת מהם את היכולת לאכול, לדבר, ובסופו של דבר, לנשום.המחלה, כמובן, גבתה את מחירה מדיוויס, כפי שהיטיבה לתאר קלי, אחותה בעיתון סאן דייגו יוניון טריביון:

 

"במהלך השנה האחרונה הבטתי בה יותר ויותר מתקשה לאכול ולדבר ולעשות דברים הפשוטים שכולנו לוקחים כמובן מאליו, כמו לגרד במקום בו עקץ אותך יתוש או להזיז שערה תועה שנכנסה לעין. היא כבר לא מסוגלת ללכת ומבלה את רוב היום במיטה."

 

צילום: נילס אלפרט

 

במקום לחכות שהמחלה תשתלט עליה, דיוויס החליט לעשות מסיבה פרידה.

"כולכם מאוד אמיצים בכך שאתם מאפשרים לי לצאת למסע שלי", כתבה בהודעת דוא"ל לאורחיה. "תודה רבה לכם על שהצטרפתם אליי למסע הפיזי והרגשי שלי. נסיבות אלה שאינן דומות לשום מסיבה שהשתתפתם בה לפני, מחייבות סיבולת, ביטול אגו ופתיחות עצומה".

 

צילום: נילס אלפרט

 

הכלל היחיד של דייוויס היה שאף אחד לא יבכה לפניה, משימה קשה בהתחשב בסדר הגודל של האירוע. אבל 30 האורחים שהתאספו עשו כמיטב יכולתם לציית לחוק הזה. המסיבה התקיימה בעמק היפה של אוהאי, קליפורניה ונמשכה יומיים ארוכים של אכילה, שתייה וצילום תמונות משותפות. אחותה של דייוויס, קלי, לשים פתקים דביקים על שלל חפצים של בטסי, והסבירה את משמעותם הסנטימנטלית, והאורחים עודדו לקחת את החפצים שרצו בהם כדי לזכור אותה.

 

צילום: נילס אלפרט

 

"בסביבות השעה 6:30 בערב יום ראשון, 24 ביולי, כל שלושת המטפלים המדהימים שלה סייעו לה להיכנס לקימונו היפהפה שהיא רכשה ביפן. ידיד המשפחה הסיע אותה ברכב החדש שלו סמוך לגבעה ליד הבית, שם הוצבה מיטת חופה לבנה מאולתרת. היא רצתה להירדם כשהשמש מתחילה לשקוע.

 

אחותי היא דוגמא מדויקת למה שהחוק התכוון לעשות: לאפשר לצעירה גוססת את  היכולת להפגין את שליטתה על הכאוס וחוסר הוודאות של מחלה סופנית. היא הפכה את המוות לסיבה למסיבה, והיא הייתה שם כדי ליהנות מהמסיבה".

 

צילום: נילס אלפרט

 

יותר ויותר מדינות מעבירות חוקים המאפשרים לחולים סופניים למות בתנאים שלהם. הרעיון שעומד מאחורי החוקים הללו הוא זכותו של האדם החולה להכתיב עד כמה הוא מוכן לסבול ובאיזו נקודה איכות החיים שלו מתדרדרת עד כדי כך שהוא מבכר את המוות על פני החיים.

 

בשנת 1997, אורגון הפכה למדינה הראשונה שמאפשרת לקבל סיוע להתאבדות בסיטואציות מסוימות ומאז ארבע מדינות נוספות הלכו בעקבותיה. החוק "הזכות למות בכבוד" נכנס לתוקף בקליפורניה ב -10 ביוני, כמעט שנתיים אחרי שבריטני מיינרד, חולה סופנית ותושבת קליפורניה עברה במיוחד לאורגון, כדי שהיא תוכל לשים קץ לחייה במסגרת החוק. 

תגובות (0)
הוסף תגובה