בואו לראות איך אמא יולדת: האמהות שבחרו ללדת לצד ילדיהן הגדולים

בצהרי יום אחד לפני כמה שנים, כשאבא של פריג'ה וארין קין אסף אותם מבית הספר, היו לו חדשות מרגשות עבורן- אמא יולדת כרגע בבית והיא מחכה להן בקוצר רוח כדי שיצטרפו אליה ללידה.  

 

הילדות, אז בנות 5 ו-6 לא הוזמנו לחדר השינה בתום הלידה כדי לתת לאמא פרחים ולנשק את התינוק החדש אלא ממש לצפות בלידה עצמה- בכל ציר, בכל התכווצות, בכל גניחה וזעקה.

 

לראות את אמא יולדת. ננסי ובנותיה מיד לאחר לידת הבן

 

רוב האמהות נרתעות מהרעיון של להזמין את הילדים הגדולים לצפות בלידה. לא רק בגלל שלידה עשויה להיות מפחידה ומבלבלת עבור ילדים שצופים, סביר להניח לראשונה, באמם ברגעי כאב קשים, אלא גם בגלל שזה הרגע בו הן צריכות להיות נחושות וממוקדות מטרה וקשה לעשות את זה כשיש לך קהל צעיר שהגיע "כדי להתרשם". וכמובן, לצד אלה, תמיד נשאלת השאלה המחרידה "מה אם יקרה משהו?" כי בין אם נרצה ובין אם לא, זוהי מעל כל הלידות בעולם מרחף סיכון כלשהו. לפעמים דברים באמת מסתבכים והצלקות הנפשיות של העדים הקטנים עשויות להישאר שם לנצח.

 

ובכל זאת, לפי הדיילי מייל, ישנה עלייה חדה במספר האמהות שבוחרות ללדת כשצאצאיהן לצדן, פעוטות בני שנתיים ומעלה שמעודדים את אמא עד שמגיע האח או אחות.

 

השף ג'יימי אוליבר סיפר לאחרונה גילה כי בנותיו הגדולות, פופי, 14, ודייזי, 12, נכחו בלידה האחרונה (והחמישית) של אמן, ג'ולס.  

 

מאוחר יותר ג'ולס אף סיפרה זאת בעצמה בטוויטר: "אני מאוד גאה בשתי הבנות הגדולות שלנו שחתכו את חבל הטבור." בתוך המולת תגובות נוסח "מזל טוב" היו מי שביקרו את בני הזוג על ההחלטה בטענה כי ילדים לא אמורים להיחשף ללידה בשל הסיכון לנזק פסיכולוגי.

 

חלק מהנשים ברות מזל וזכו בלידה קצרה וקלה יחסית אולם עבור אחרות מדובר במרתון ארוך, קשה ומייסר של דם, יזע, דמעות ומילות גנאי.מסיבה זו, עד לפני שני עשורים פחות או יותר, אפילו אבות לא הורשו להיכנס לחדר הלידה.

 

"אמא ילדה תינוק ואז אכלנו צ'יפס"

לננסי, 39, אמא של פריג'ה וארין, אין חרטות. לטענתה חווית הצפייה של בנותיה בלידת אחיהן, טורן, לפני כארבע שנים, סייע להן להיפטר מכל הפחדים והדעות הקדומות שסביר להניח יהיו להן בעתיד על לידה.

 

"בסופו של דבר, זה הפך להיות קצת אירוע שהוא לא אירוע בכלל" היא נזכרת,  'אחת מהילדות סיכמה זאת כך: "חזרנו הביתה, אמא ילדה תינוק, ואז אכלנו דג מטוגן וצ'יפס'. זה היה פחות או יותר דרמטי ברמה הזו וכך זה בדיוק אמור להיות".  

 

אין חרטות. ננסי ובנותיה מיד לאחר לידתו של טורן

 

ננסי פחדה כל חייה מלידות כיון שגדלה בצל העובדה שאמה כמעט מתה כשילדה אותה אולם עם השנים היא התגברה על הפחדים. את בתה הבכורה פריג'ה, היום בת 11, היא ילדה בבית חולים. את הבת השנייה, ארין, היא כבר ילדה בבית.  בהיריון השלישי היא ובעלה סטיוארט, 39, החליטו לאפשר לבנות הגדולות לצפות בלידה.

 

"הן תמיד תהו על כל עניין הלידה והיו להן מיליון שאלות לגבי זה אז הן קפצו על המציאה כשסיפרנו להן שאני אלד בבית, בסלון ושהן מוזמנות לצפות".

 

לפני הלידה, ננסי הראתה לבנות סרטונים של לידות שונות- לידת מים, לידה רועשת, לידה שקטה -אז הן ידעו למה לצפות. בנוסף, ההורים של סטיוארט הגיעו גם הם לבית, למקרה שהבנות ישנו את דעתן ויזדקקו למבוגר שישגיח עליהן.

 

הכנתי תכנית מגירה גם למקרה שיהיה, חלילה,מצב חירום רפואי. היה לי חשוב שהבנות יוכלו להילקח מהבית על ידי סבא וסבתא שלהן, לצאת מטווח הראייה של הלידה". בסופו של דבר, הבנות נשארו שם ברגע האמת בו אחיהן הקטן הגיח לאוויר העולם. "הן בחרו לראות אותו יוצא. הנחתי אותו על החזה שלי והפרצופים הראשונים שהוא ראה בחייו היו של האחיות שלו. זאת הייתה חוויה מדהימה".

 

הראתה לבנות סרטונים. פריג'ה, ארין וטורן קין, עם אמא ננסי

 

פריג'ה מספרת: "אני זוכרת שאמא דחפה החוצה את טורן ועשתה קולות מצחיקים, היא נשמעה קצת כמו פרה וזה היה מוזר אבל אחרי שזה נגמר, היא חזרה לעצמה. אני ממש שמחה שהייתי שם".  

 

ננסי כמובן טרחה לדבר עם הבנות אחרי הלידה עצמה ולספק להן הסברים על מה שהן שאלו. "בסופו של דבר, זו הייתה חוויה חיובית לכולם", היא מסכמת.

 

אירוע חיובי או טראומטי?

לטענת מישל לין, יועצת מקצועית למיילדות במכללה למיילדות, אין סיבה להוציא ילדים מחדר הלידה: "לידה היא עוד אירוע נורמאלי בחיים וילדים בכל מקרה מעורבים במהלך ההריון, אז להמשיך עם זה עד לצירי הלידה והלידה עצמה עשוי להיות טבעי לגמרי".

 

עם זאת, היא ממליצה לבחור בסביבה מוכרת עבור הלידה: "מה שחשוב הוא שהילדים ירגישו שהם יכולים להישאר או ללכת בכל רגע נתון וזה ככל הנראה יהיה קל יותר כשהלידה מתרחשת בבית שלהם שהם מכירים היטב ולא בסביבה קלינית ומפחידה כמו בית חולים".  

 

לי רייט, מיילדת ומרצה בכירה לבריאות נשים ולידה באוניברסיטת ברמינגהאם, מציינת כי במדינות רבות, לידות הן לעתים קרובות סיבה להתכנסות של כל המשפחה המורחבת: "התפיסה שלידה היא אירוע טראומטי היא רעיון מערבי מאוד. בתרבויות אחרות, לידה היא עניין משפחתי אמיתי והרבה אנשים נוטלים בו חלק מלבד היולדת".

 

רייט מסכימה עם ננסי שזה תמיד חכם לגייס עזרה נוספת על כל צרה שלא תבוא: "אייעץ לכל אישה ששוקלת להכניס את ילדיה ללידה לדאוג למבוגר אחראי נוסף כמו אמא או גיסה, כך שלא יופעל עליה לחץ לדאוג לילדים בזמן שהיא יולדת".

 

וכמובן, יש גם מי שמתנגד לרעיון. ד"ר אמנדה גומר, פסיכולוגית, אומרת שגם עם התכנית ערוכה בקפידה, בסופו של יום כנראה שעדיף לילדים להימנע מצפייה בלידה. "זו יכולה להיות חוויה טראומטית עבור ילד לראות את אמו כואבת כל כך", היא מסבירה.  

 

"זה זמן קריטי הן לבריאות האם והן לבריאות התינוק, ואם משהו ישתבש, הילדים בחדר עשויים להרגיש אחראים ותהיה לכך השפעה ארוכת טווח".

 

הילדה העדיפה לצפות בסרט של דיסני

את לא יכולה לדעת איך הילדים שלך יגיבו בלידה עצמה כפי שגילתה בעצמה, קארן, בת 39 כשילדה את בנה השלישי, איסלה בלידת בית לפני כשלוש שנים. היא הזמינה את שני ילדיה הבוגרים הולי, היום בת 7 ובן, היום בן 6, לחלוק עמה את החוויה כדי שהם יבינו שאין ממה לפחד.

 

"אמא שלי תמיד סיפרה לי סיפורי אימים על לידות ולא רציתי שהילדים שלי יחשבו על זה ככה", מסבירה קארן, מנהל מדיה חברתית. הולי ובן נולדו שניהם בבית החולים. למרות שקארן קיוותה שהם יהיו להוטים לברך את האח החדש שלהם שאך הגיע לעולם, כאשר הגיע הרגע, הם לא באמת היו מעוניינים בכך והעדיפו לצפות בסרטים של דיסני.

 

"הייתי עם צירים כל הלילה ובן ישן כמעט כל הזמן. הוא ישן היטב ונראה שבכלל לא היה לו אכפת. הולי התעוררה לקראת הסוף אבל לא הראתה עניין במתרחש ופשוט ירדה למטה לשחק עם דודתה. אם תשאלו אותה מה היא זוכרת מהלילה, היא תגיד שהיא צפתה בסרט "סופיה2".

 

לא באו לראות אותו יוצא. צילום אילוסטרציה: shutterstock

 

למרבה המזל, מארק, בעלה של קארן, היה קצת פחות נונשלנטי ונשאר לצדה לאורך כל דרך. קארן זוכרת שהיא ניסתה לא לעשות יותר מדי רעש, כדי לא להפריע לילדים. היא ילדה על המיטה, כשבן ישן בחדר הסמוך והולי שקועה בטלוויזיה. עשר דקות לאחר מכן, הילדים החליטו שהגיע הזמן לפגוש את האח החדש שלהם.

 

"הם פשוט קיבלו את זה שהוא שם," נזכרת קארן. הולי שאלה אם אני נלחמתי בדרקון, כי השמעתי רעשים מוזרים והסברתי לה שצריך לעבוד קשה כדי לעזור לתינוק לצאת ולפעמים זה גורם לך לגנוח. שאלתי אותה אם היא דאגה והיא אמרה שלא".

 

למרות שהולי ובן לא ממש צפו מוקסמים בלידה, קראן עדיין שמחה שכולם היו יחד ברגע הזה. "שעה אחרי הלידה של איסלה כולנו אכלנו לחם קלוי עם חמאה על המיטה. אני לא יכולה לחשוב על דרך נחמדה יותר לברך תינוק חדש".

תגובות (0)
הוסף תגובה