למספרים אין מקום לנהל את החיים שלנו

לפני כשנתיים נחשפתי בפייסבוק לכמה פוסטים עוצמתיים במיוחד שעסקו בדימוי גוף ובקבלה עצמית. הכותבת היתה לודה גרקו ומאז השם שלה נחקק לי בראש. זמן קצר לאחר מכן זכיתי לפגוש אותה, וגיליתי אישה מיוחדת מאוד שפועלת במספר מישורים בתחום הקבלה העצמית, שלאחרונה גם התחילה לדגמן ולקדם אג'נדה של בריאות בכל משקל ומידה, ואפילו לכתוב מדי פעם ממש כאן באון לייף. שווה לשמוע מה לבחורה הזו יש לומר, ובמיוחד את הטיפים שיש לה להציע.

 

לא רוצה להיות רזה

לא מתאמנת כדי להיות רזה, לא אוכלת בריא בגלל דיאטה ולא חוגגת כל מחמאת 'רזית' – לודה גרקו לא רוצה להיות רזה יותר

לטור המלא

היי לודה, ספרי קצת על עצמך:

אני לודה גרקו, בת 27 ורמת-גנית טריה. גדלתי בכרמיאל וממש לאחרונה חזרתי לארץ אחרי כמעט שש שנים בארה"ב. במקצועי אני מנהלת תוכן בחברת הייטק-זון ועוסקת בכתיבה בכל דרך אפשרית – כותבת למגזינים, מתרגמת ומתחזקת בלוג שעוסק בדימוי גוף חיובי כבר מעל לשלוש שנים, במסגרתו אני גם מדגמנת לעיתים.

מהי אופנה בשבילך? איך היית מגדירה את הסגנון שלך?

אופנה בשבילי היא דרך מפלט לייצר האמנותי הפנימי, הדרך שלי להציג את עצמי ולמסגר את מה שאני רוצה לייצג.

אני משתדלת מאוד לא ליפול למסגרות של קיבעון אופנתי, כך שקשה לי להגדיר את הסגנון שליאני יכולה לקום בבוקר ולהיות במוד של שמלה פרחונית, סיכות בשיער ואודם ורוד, באותה המידה שאני יכולה לקום בבוקר וללבוש שמלת מיני שחורה עם מחשוף ומגפי עור. אני לא מפחדת לנסות סגנונות חדשים, אני לא מפחדת מצבעים מושכי עין, בדים חדשים, הדפסים, ואני גם לא מפחדת ללבוש שחור על שחור על שחור או סתם ג'ינס עם טישרט.

האם האהבה ללבוש ואופנה היתה קיימת אצלך מגיל צעיר או שזה התפתח בשנים האחרונות?

אין ספק שהאהבה הזו היתה קיימת מגיל צעיר. בגיל שבע התחלתי לדגמן וכל מה שרציתי היה ללבוש בגדים מיוחדים ושונים. אני לעולם לא אשכח כמה טוב הרגשתי בשמלת הקטיפה השחורה שקנו לי אז, ועד היום לא מסוגלת לסרב לפריט מקטיפה שיושב עלי טוב.

איפה את אוהבת לקנות? רשתות, מעצבים, אינטרנט?

אין לי העדפה לקנייה ברשתות או מעצבים. אם מעצבת כלשהי יוצרת פריט מדהים ואני יכולה להרשות אותו לעצמי, אני לא אוותר וארכוש אותו. אם רשת גדולה מייצרת פריט שנראה טוב עליי וחסר לי במלתחה, אני ארכוש אותו. בעיקרון, רוב המלתחה שלי נקנתה בארה"ב ושם התמקדתי בעיקר ברשתות זארה, אקספרס ובננה ריפבליק ומעצבים כמו קלווין קליין, ראלף לורן, מייקל קורס ודונה קארן.בארץ אני קונה ברשתות כמו רנואר, קסטרו (למרות סקנדל המידות), H&M ואמריקן איגל ואפילו תמנון שעושים חיל בשנה האחרונה עם המידות והמחירים שלהם.

מיהי אייקון האופנה החביב עלייך?

ההתלבטות היא בין קאט וון די האדג'ית והאוונגארדית, שכל תמונה שלה מאתגרת אותי וגורמת לי לחשוב על כמה אומנות אפשר לבטא דרך פריט לבוש או הנעלה; ובין מרלין מונרו, שהצליחה לגרום גם למכנסונים הכי הזויים ומיושנים להראות כמו מיליון דולר והפגינה נשיות בכל מה שעשתה.

מה לא תלבשי לעולם? ומצד שני – מה חשבת שלא תלבשי והיום את ממש אוהבת?

מכנסוני ג'ינס קצרים זו מסגרת שעדיין לא הצלחתי לפרוץ, אמנם יש שני זוגות מכנסונים כאלה בארון שלי מאמריקן איגל, אבל הם לצורך צילומים בלבד ושם הם כנראה גם יישארו. אני פשוט מרגישה נוח יותר עם חצאיות המיני שלי כשיש לי צורך לחשוף רגליים.

לעומת זאת, במשך שנים חשבתי שלא אלבש חצאיות A באורך הברכיים והיום אני לובשת כאלו. הרבה מאוד זמן לא הצלחתי להתחבר לאורך הזה, הרגשתי שהוא מיושן ומבוגר לי ונצמדתי לשמלות וחצאיות מיני קצרות או שמלות מקסי ארוכות קיציות.בשנה האחרונה התחלתי לגוון עם אורך החצאיות שלי כי גיליתי פריטים מדהימים שפשוט נראו עליי טוב וגרמו לי להרגיש אלגנטית, נשית וגם מתאימים למשרד וליום יום.

האם את מושפעת מטרנדים או מעדיפה מלתחה קלאסית?

אני מאוד מושפעת מטרנדים. כל חודש אני נכנסת לקניונים ופשוט עוברת בין המדפים בחנויות האהובות עליי ובוחנות מה חדש, מה יוצא ומה מעניין שעוד לא ניסיתי.אם זה הדפסים חדשים, גזרות מעניינות שעוד לא גיליתי או שילובים מרעננים, אני תמיד אמדוד ואראה מה מתאים לגוף שלי ואיך אני יכולה לשלב את זה עם מה שיש לי בבית.

מה העדפות הקניות שלך: זול והרבה או יקר ומעט?

אפשר הרבה ויקר? לרוב זה מה שקורה. אבל הנה העניין – בגדים יקרים לרוב גם שווים את המחיר שלהם. אני לא אבזבז כסף על פריט יקר אלא אם אני יודעת בוודאות שמדובר באיכות גבוהה של בד ושהדגם יושב עליי כמו כפפה.לא אכפת לי לקנות זול והרבה, ויש לי נטייה להיכנס ל-H&M ולצאת עם כמה שיותר פריטים בשקיות...

האם האופנה והלבוש השפיעו על דימוי הגוף שלך לאורך השנים? כיצד?
אני חושבת שקודם כל, דימוי הגוף הוא זה שהשפיע על בחירות האופנה שלי, ולא להיפך. כשהייתי צעירה ושמנמנה לא הכרתי את הזוויות שלי, את היתרונות ואת הגזרה, ופשוט לא ידעתי מה ללבוש כדי להבליט את מה שאני רוצה. ניסיתי להתלבש כמו כל הנערות הרזות בשכבה, אבל זה פשוט לא עבד בשבילי ובסופו של דבר נסוגותי לבחירה מינימלית בבגדים בצבע שחור וגזרות שיסתירו כמה שיותר.בארה"ב נפתחו לי העיניים, שם הייתי מידה מדיום ולא לארג', וכמעט כל חנות אליה נכנסתי הציעה לי מגוון אפשרויות. לאט לאט למדתי מה עובד עליי הכי טוב, דרך ניסוי וטעייה ובעזרת כמה חברות שידעו לכוון אותי בדיוק איך לקנות נכון.

ולסיכום – מהו טיפ האופנה הכי חשוב שאת יכולה להציע?

לשחרר את הקיבעון מהמידות והמספרים. למספרים אין מקום לנהל את החיים שלנו, ואם קורה ופריט לבוש לא במידה שאת רגילה אליה – כדאי פשוט לשחרר או לקחת מידה קטנה/גדולה יותר.

הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי ולארון שלי זה לאכלס אותו רק בבגדים במידה שלי, שיושבים עליי מושלם, בלי ברירות מחדל, בלי מכנסיים שקצת יותר מדיי צמודים או חולצות שקצת רחבות מדי שלובשים רק כשהכול בכביסה.

כותבת המדור היא סטייליסטית ובלוגרית המתמחה במידות גדולות. לקביעת ייעוץ התקשרו ל-052-8941566 או צרו קשר במייל Maywearit@gmail.com