קורע לב: אלבום תמונות של המשפחה מחבקת את התינוקת שמתה שעה אחרי הלידה

התמונה קורעת הלב שתישאר איתם לשארית חייהם: זוג הורים צילם את בנותיו מערסלות בידיהן את אחותן התינוקת שמתה שעה לאחר לידתה.  

 

היילי רייס, 34 וקווין מרטין, 36 מדרבי, אנגליה, שיתפו ברשתות החברתיות סדרת תמונות משפחתיות קורעות לב שצולמו על ידי הארגון Remember My Baby (לזכור את התינוק שלי) בה נראית בתם הפעוטה, סידני שנולדה כשהיא סובלת מהפרעה כרומוזומליתבשם 'תסמונת אדוארדס' והלכה לעולמה כשעה אחרי לידתה. אמה של הפעוטה מספרת שהתמונות שצולמו יומיים אחרי הלידה סייעו למשפחה בתהליך האבל.

 

כל בני המשפחה מחזיקים בידיהם את התינוקת הזעירה על הידיים וזה כולל את הבנות צ'רלי, 15, ופרנקי, 11.

 

 

 

 

התמונות מעוררות מחלוקת קשה במביטים בהן: בין אלו שמאמינים שמדובר בתמונות בלתי הולמות ובין אלה שמבינים שהן מסייעות לעכל את הייסורים הטמונים באובדן ילד.

רייס מספרת: "יש אנשים שחושבים שזה קצת חולני, אבל אם עברת משהו כזה אז אתה יכול להעריך את השירות הזה.

 

סידני סבלה מתסמונת אדוארד, שאובחנה בסריקה המאוחרת שבוצעה בשבוע ה-20 להיריון.ההורים אמנם הכינו את עצמם לגרוע מכל אולם מותה של סידני בכל זאת שבר את לבם.

 

 

 

היילי סיפרה: "אנחנו לא תכננו להביא עוד ילד לעולם, אבל כשגיליתי שאני בהריון בחודש אוגוסט בשנה שעברה זאת הייתה הפתעה נעימה. חטפנו קצת הלם ולקח קצת זמן להתרגל, אבל בסך הכל היינו באמת שמחים ונרגשים.יש לי שתי בנות ממערכת יחסים קודמת ולקווין יש בן אחד, מייגן, בן11, אולם זאת הייתה התינוקת המשותפת הראשונה שלנו יחד וממש חיכינו שהיא תבוא כבר. בסריקה המוקדמת בשבוע ה-12 אמרו לי שיש לעובר בעיה עם המעי ושהוא יצטרך לעבור ניתוח מיד אחרי הלידה אבל שחוץ מזה הכל בסדר".

 

אבל כאשר היילי וקווין הגיעו לסריקה המאוחרת הרופאים גילו בעיות נוספות בהתפתחות התינוקת העתידית. "הסריקה השנייה הראתה שיש קצת יותר בעיות ממה שהרופאים סברו לכתחילה", מספרת היילי, "מדדו לי חומצת אמינו ויומיים לאחר מכן הגיעו התוצאות שאישרו שיש לה תסמונת אדוארדס.

 

 

 

מדובר בפגם גנטי שכיח במסגרתו ישנם שלושה עותקים של כרומוזום מספר 18 במקום שניים כמו שאמור להיות. הכרומוזום הנוסף יכול להיות שלם או חלקי. כ-95% מהעוברים הלוקים בתסמונת הזו לא שורדים את ההיריון. כ-50% מהתינוקות שנולדים עם התסמונת לא שורדים את השבוע הראשון לחייהם, ופחות מ-10% מהם שורדים את שנת חייהם הראשונה.

 

"כל הצוות בבית החולים היו מדהימים, אבל בכל פעם שהלכנו לסריקה וראינו את סידני גדלה ומתפתחת, התקווה שלנו גדלה קצת. אבל עמוק בפנים ידענו שהיא לא תשרוד לאורך זמן, ורק רצינו לבלות קצת זמן איכות איתה, להחזיק אותה ולאהוב אותה ולא לראות אותה מחוברת למכשירים בחדר טיפול נמרץ, כשאסור לנו לגעת בה. לכן הסכמנו ללכת על טיפול פליאטיבי בלבד (טיפול רפואי המתמקד בהקלת כאבו של המטופל), ולא טיפול רפואי פולשני".

 

 

 

סידני נולדה בשבוע ה-37 ב -11 באפריל ב -22:07 בלילה, בבית החולים בדרבי, בדיוק ביום הולדתו של אבא שלה.היא נפטרה קצת יותר משעה אחרי שנולדה.  

 

היילי, קווין ובנותיהם בילו עמה יומיים עד שהמיילדת ספרה להם על ארגון הצדקה Remember My Baby. בארגון מתנדבים קבוצה של צלמים שמבקרים משפחות ברחבי בריטניה שמתמודדות עם אובדן טראגי של הילד שלהן לפני, במהלך או מיד לאחר הלידה.

היילי מספרת: "בגלל שהיינו מוכן לגרוע מכל צילמנו הרבה תמונות שלנו אבל מאוד אהבנו את הרעיון שיישארו לנו גם כמה תמונות נחמדות ומקצועיות, בנוסף לאלו שאנחנו צילמנו.

 

התמונות הגיעו כעבור ארבעה שבועות והן באמת עזרו לנו להתמודד עם האובדן. בלתי אפשרי להבין את זה בזמן אמת אבל כמה חודשים אחרי את דווקא כן רוצה להביט על התמונות האלה. הן הזיכרון היחיד שלנו. לקבל את סידני לשעה שלמה זה הרבה יותר ממה שאי פעם חלמנו עליו ואני כל כך אסירת תודה שיש לנו תמונות יפות כאלה להסתכל עליהן".

תגובות (0)
הוסף תגובה