מה נשים באמת חושבות על גופן של נשים אחרות?

"אף אחד לא יודה בכך, אבל יש תחושה שכשזה מגיע לדימוי גוף יש גבול – גבול עליון". זו התשובה לה זכתה קלסי מילר, כתבת של אתר הנשים האמריקני Refinery29, כששאלה את חברתה למה לדעתה אנשים, וספציפית נשים, לא מתייחסות לכל צורות הגוף באופן שווה. כלומר, אנחנו כחברה תומכות בקבלה ובדימוי גוף חיובי, אבל עד גבול מסוים. נדמה שברגע שגופך חוצה נקודה מסוימת זה כבר לא מקובל. למה אנחנו מהללות את אשלי גרהאם ונרתעות מטס הולידיי? כי יש איזה קו בלתי נראה, שלא נאמר בקול רם, ושעובר איפשהו בין שתיהן.

 

עוד באון לייף:

 

מילר ערכה יחד עם צוות האתר שלה סקר, עליו ענו 1,000 נשים בגילאי 18-34, כדי לגלות אילו צורות ומבני גוף מקובלות על דעתן ואילו פחות, וגם באיזה הקשר. הנשאלות קיבלו לידיהן 24 מילים שונות, חיוביות ניטרליות ושליליות, כמו גם סיטואציות המסמלות אמון, הערכה וסימפטיה. כל אלה שימשו אותן כדי לתאר 12 תמונות שונות של גופים נשיים בגדלים וצורות שונות. התוצאות חשפו 11 מסקנות, חלקן מפתיעות יותר וחלקן ממש לא, ובסופן נחשף גם איפה בדיוק עובר אותו גבול – שהוא הרבה יותר ברור ממה שאולי הייתן חושבות.

 

 

1: ככל שהאישה גדולה יותר, כך התדמית שלה יותר שלילית

המסקנה הכי ברורה מהסקר היא העובדה העצובה אך הלא-מפתיעה שגודלה של אישה משפיע ישירות על מה שחושבים עליה. לפי הסקר, נשים במידות גדולות קושרו יותר למילים שליליות: "עצלנית", "מביכה", "מכוערת", "לא בריאה", "מרושלת" ו"לוזרית". מנגד, נשים רזות קושרו לרוב עם תארים חיוביים יותר בהרבה: "שאפתנית", "אלגנטית", "אופנתית", "אינטיליגנטית" ו"יפה".

 

2: גם נשים רזות יותר זוכות לביקורת, אבל אחרת

למרות שרוב המילים המקושרות לנשים רזות הן חיוביות, היו מילים ספציפיות שליליות שחזרו בהקשר אליהן – "מעצבנת", "מרושעת" ו"בריונית". ככל שהנשים המדוברות היו רזות יותר, כך חזר יותר השימוש במילים האלו, אך גם במילים החיוביות "שאפתנית", "יפה", "מנהיגה" ו"זו שנבחר ראשונה בשיעור התעמלות". התמונה שנוצרת ברורה: עם המחמאות שמקבלות הבנות הרזות מגיעים גם תסכול וקנאה. "יש לי נטייה להניח שבנות רזות ובלונדיניות הן שטחיות ומרושעות, ושבנות רחבות הן אדיבות וחכמות יותר", הודתה אחת המשתתפות. וכנראה שהווידוי הזה יושב בתת מודע של רבות נוספות.

 

 

3: יש מבנה גוף ניטרלי

והיו את אלו שנפלו באמצע. נשים מסוימות שהוצגו בפני המשתתפות בסקר גרפו את התארים הניטרליים/חיוביים "בריאה", "נורמטיבית", "מסופקת" ו"חזקה". אלו היו הנשים שלא היו רזות או שמנות במיוחד, שנראו גדולות מהדוגמנית הממוצעת אך לא היו מתאימות להגדרת "פלאס סייז". "אני מבינה שלא כולן מגיעות באותו גודל, ושאין בזה שום דבר רע, אבל אני מעדיפה להביט במבני גוף ממוצעים – לא יותר מדי גדולים ולא יותר מדי שדופים", כתבה משתתפת.

 

4: זה תלוי בהקשר, אבל לא לגמרי

הסקר הציג למשתתפות את גופן של הנבחנות, מבלי להציג את פניהן, כדי להתמקד בגוף בלבד. עם זאת, התוצאות הראו שלדברים כמו סטיילינג, יציבה ואלמנטים נוספים בתמונה עצמה השפיעו על התשובות. למשל, אישה רזה שצולמה משתזפת על מגבת עם ספר קושרה למילים "עצלנית" ו-"אינטיליגנטית", בגלל ההקשר של התמונה. עם זאת, ההשפעות האלו התגמדו אל מול השפעתן של ההבניות בנושאי דימוי גוף. ככל שמבנה הגוף היה ברור יותר בתמונה, כך המשתמשות שפטו אותו יותר, לכאן או לכאן.

 

5: הנשים שהכי פחות מתקבלות: נשים לא לבנות במידות גדולות

זה לא אמור לחדש לאף אחת או אחד, אבל הנה זה שוב שחור על לבן: נשים שחורות, היספניות או כל מה שאינו לבן ובמידות גדולות הן הנשים שזכו להכי הרבה מילות תואר שליליות, והכי פחות מילים חיוביות. "לא בריאה", "מגושמת", "מביכה" ו"מכוערת" הופיעו בהקשר שלהן לעיתים קרובות.

 

 

6: ככל שחושפים פחות מגוף גדול, כך הוא הופך ליותר מקובל

אחת הנשים כהות העור היותר שמנות שהוצגו דווקא הצליחה לשבור את הכלל הקודם ולא זכתה להקשרים שליליים כמעט בכלל, אלא בתיאורים כמו "חברותית", "מסופקת", "חזקה", "מסוגלת" ו-"מנהיגה". למה? כנראה בזכות העובדה שהיא היתה לבושה יותר מהאחרות. בעוד שהנשים הגדולות שזכו לכינויים השליליים היו ברובן לבושות בבגדי ים או הלבשה תחתונה, האישה הזו היתה לבושה בג'ינס 7/8 וגופיה. זה הורגש גם בתמונות נוספות של נשים שמנות, וניכר שהאמירה התת מודעת היא שאם את שמנה, אז לפחות תכסי את עצמך כדי שיהיה יותר קל לקבל אותך.

 

7: אנחנו רוצות להיות חברות של הנשים שנראות לנו שליליות יותר

כן, כאן כבר יש הפתעה. אותה קבוצה של נשים לא לבנות ושמנות, שזכתה להכי הרבה כינויים שליליים, היתה גם זו שמרבית המשתתפות היו רוצות להיות חברות שלהן. אישה שלפי גופה כונתה "מכוערת", "עצלנית" ו"מביכה" היתה גם זו שהכי הרבה סימנו כמי שהיו בוחרים בה כחברה. ובפסגת התוצאות לשאלה הזו מוקמו יחד איתה כל הנשים שזכו לכינויים שליליים. נדמה שבאופן שטחי הנשים בקבוצה הזו היו אלו שנדחו הכי מהר, ואף אחד לא רצה לראות אותן על המסך, אבל כשזה מגיע לחיים האמיתיים דווקא איכויות אחרות שכנראה מזוהות איתן הופכות אותן לנשים שאנו רוצות שיהיו הכי קרובות אלינו.

 

8: זה לא רק עניין של גודל

גודל וצבע עור הוכיחו את עצמם כפקטורים הכי משמעותיים על איך שאנחנו מקבלות גוף נשי. אולם גם לגזרה יש הרבה השפעה על הנושא. נשים שמנות בעלות מבנה שעון-חול או עם עור חלק יותר התקבלו בצורה ניטרלית, בעוד שאחרות זכו לכינויים שליליים, והן זכו גם ליותר אמון. המשתתפות הסכימו שאלו הנשים שיגרמו להן לעקוב אחרי מותג אם הן היו הפרזנטוריות שלו, או בתוכנית שהן היו מנחות, ואפילו היו סומכות עליהן יותר עם הילדים שלהן.

 

9: אז איפה עובר הגבול?

בלונדינית, לבנה, שופעת ומלאה – זוהי האישה הכי גדולה שעדיין זכתה ליחס חיובי או ניטרלי ולא לתארים שליליים. נקודת המפנה של המקובלות, אם תרצו. בנקודה זו נבהיר שוב כי כל הנאמר כאן מבוסס על התשובות של המשתתפות בסקר, ואין כאן שום כוונה להתוות מראה "נכון" או "לא נכון" (ואם כבר אז ההפך).

 

 

מבין 12 התמונות שהוצגו למשתתפות, גופה של אישה לבנה ובלונדינית במידה 40-42 התגלה כנקודת המפנה בין טווח האמצע לקצה השמן – שם היחס משתנה מניטרלי לשלילי. היא יושבת על הגבול התחתון של מידות גדולות, כנראה באזורי מידה 42 (הידועה כמידה הממוצעת בישראל), מה שנקרא "מלאה במקומות הנכונים", בלי מרווח בין הירכיים אך גם בלי צלוליטיס או סימני מתיחה נראים לעין, ועם הרבה מאפיינים נשיים. המשתתפות נתנו בה אמון וגם רצו שתהיה חברה שלהן מצד אחד, ומצד שני לא קישרו אליה את המילים השליליות אותן קישרו לנשים הרזות. היא נהנתה הן מהחיוביות והן מהניטרליות של שני העולמות.

 

11: אנשים לא אוהבים לדבר על דימוי גוף

מעבר לתובנות המרתקות על דימוי גוף נשי בעיני נשים ואיך שהוא משפיע עלינו, עורכי הסקר למדו ממנו גם דבר מה על איך שאנו מדברות על הנושא הזה, ואיך אנו שופטות את גופן של אחרות. מדהים לגלות שדימוי גוף הוא אחד הנושאים הכי פופולריים וחמים על סדר היום, אבל אף אחד לא רוצה לדבר על זה.

 

עורכי הסקר זכו להרבה פידבקים שליליים על הסקר עצמו, העידו כי הוא עורר בהן אי נוחות והחשיבו את העורכים עצמם לכאלו שנפלו קורבן לתכתיבים חברתיים של אידאל היופי. נשים רבות הכריזו כי לא ישתמשו במילים שליליות כלפי אף אחת מהמצולמות.

 

רק תסתכלו על ההבדלים בין מי שנחשבו לנערצות לבין מי שהיו טובות רק מספיק כדי להיות חברות. תראו עד כמה צר הפך להיות הקונספט של מה ש"מקובל על הדעת". הטווח הזה לא יתרחב ולא יכיל אף אחת מאיתנו אם לא נתחיל לשאול את השאלות האלה ולהתעמת איתן בעצמנו. זו לא משימה נעימה, אבל גם לא מורכבת, כשהנושא הנידון ניצב מול העיניים שלנו עשרות ומאות פעמים מדי יום. ובסופו של דבר אין איך להתחמק מזה – כי השינוי מתחיל מבפנים. 

תגובות (0)
הוסף תגובה