המחאה נגד הסרט 'הולדת אומה' תופסת תאוצה

פעילים נגד תרבות האונס צפויים לקיים הערב משמרת נרות שקטה במהלך פרמיירת הסרט המדובר "הולדת אומה", שתיערך ב"ארקלייט סינמה" בהוליווד. הסרט שמביא למסך מרד עבדים שהתרחש בשנת 1831 בוירג'יניה וכבר בהקרנה הראשונה שנערכה בפסטיבל סאנדנס היוקרתי בינואר, החל לעורר רעש תקשורתי. הסרט סומן מיד כמי שעשוי להיות מועמד לאוסקר.

 

וודי אלן: תמה תקופת המלוכה שלך

אם אתם מאמינים לבתו המאומצת של וודי אלן, שחשפה כי הוא ניצל אותה מינית כשהייתה ילדה, הוקיעו את האיש שביצע את המעשים הנאלחים הללו. אל תצפו בסרטיו, לא בקולנוע ולא בטלוויזיה ולא דרך מסך המחשב

לטור המלא

 

נייט פארקר, מי שחתום על כתיבת ובימוי הסרט ושותפו לכתיבה ג'ין סלסטין, עמדו מול אישום אונס נערה באוניברסיטת פנסילבניה. פארקר, שככל הנראה ניהל אתה מערכת יחסים, זוכה מאשמה בעוד סלסטין נמצא אשם. באוגוסט האחרון פורסם בכלי התקשורת האמריקנים כי אותה נערה שלא הצליחה לשקם את חייה לאחר המקרה, שמה קץ לחייה בגיל 30.

 

פעילי הארגון סיפרו כי המחאה שלהם מורכבת, מאחר והם עדיין מעוניינים לתמוך בקידום אמנים שחורים בהוליווד ומצד שני להילחם במאבקם של נפגעי אונס ותקיפה מינית.

אמנם הסרט יצא לאקרנים בתזמון מושלם, בכל הנוגע לטענות נגד הוליווד שמתעלמת מאמנים שחורים, אבל עברו של יוצר הסרט שמסרב לדעוך גורם למבוכה רבה בקרב האולפנים שהפיקו אותו והמפיצים.

 

פארקר עצמו נע מאז שהתעוררה הפרשה בין חרטה להתרסה. הוא האשים את התקשורת שנוקטת עמדה כלפיו וטען כי השתנה מאז גיל 19, אך בו זמנית סירב להתנצל.

פרשיות מיניות מביכות לא פוקדות את הוליווד בפעם הראשונה. מקרה וודי אלן שניהל רומן עם בתו סון-יי ומאוחר יותר נשא אותה לאישה, הוא לא מקרה בודד. בת זוגו לשעבר של אלן, מיה פארו, טענה נגדו כי הוא ניצל מינית את בתם, כבר שהייתה בת 7.

אלן הוא ממש לא היחיד, גם הבמאי המוערך, רומן פולנסקי, מעולם לא נשפט על אונס של קטינה בת 13, שנערך ככל הנראה בביתו של כוכב אחר- ג'ק ניקולסון. הוא אמנם נמלט מארה"ב ולא נשפט, עובדה שלא מנעה ממנו לזכות באוסקר.

 

פארקר אמנם אמר בהתייחסות לפרשיה כי עברו 17 שנה מאז. "זו פרשיה מכאיבה, שנוקיתי ממנה. אני יוצר סרטים. יש לי משפחה. יש לי חמש בנות יפות. יש לי אישה יפה. אני מבין. המציאות היא שאיני יכול להמשיך לחיות לפני 17 שנה. כל מה שאני יכול לעשות זה להיות האדם הכי טוב שאני יכול להיות עכשיו".

 

תגובתו של פארקר מתבקשת, בעיקר ומאחר ומדובר בסרטו הראשון שמושקעים בו מיליוני דולרים.

אבל עדיין, זכותנו ואולי אף חובתנו, היא לא להפריד בין האומן שביצע מעשים חמורים ליצירתו. לא מעט אנשים נמנעים מלצפות בסרטיו של וודי אלן ולפקוד את הופעותיו של אייל גולן. אמנם הם לא הורשעו בבית משפט, אבל יש מחיר מוסרי למעשים שביצעו. ולנו כבני אדם וצרכני תרבות – יש את הכוח והיכולת לומר – אנחנו לא תומכים לא באדם ולא ביצירה שלו. 

תגובות (0)
הוסף תגובה