5 סדרות חדשות לראות בחול המועד

מכירות את זה שכשאתן יושבות עם חברים בים או בבר מישהו מתחיל לדבר על סדרה ממש טובה, ואז כולם מצטרפים אליו ומתחיל דיון עמוק ונרחב על הסדרה, ואתן מרגישות קצת מטומטמות כי "איך לעזאזל לא ראיתן את משחקי הכס"? ועד כמה עולמכן צר שאתן מתעסקות בעיקר בעבודה ובפרקים בשידור חוזר של "בנות הזהב" בגרסה העברית? אז זו בדיוק אני וזה סיפור חיי.

 

עוד באון לייף:

 

הסדרה האחרונה שהצלחתי לעקוב אחריה ממש היא "שקר לי" הסדרה האלמותית עם טים רות' שהיה לי קראש זמני עליו. מאז, מלבד מעקב אחר תכניות ריאליטי שרצים בהן או אוכלים בהן שרצים, או סתם ננעלים בבית (אני מכנה זאת צפייה לצרכי עבודה), לא ממש יצא לי לרבוץ על הספה ולעשות בינג' כזה. דהיינו צפיית רצף, כמו שפעם בזמנו כשבקושי היתה לי עבודה הייתי עושה מול "סקס והעיר הגדולה", חולמת שאני קארי בראדשו ומחכה למיסטר ביג (יחי הפאתטיות). הודות לערוץ 23 המופלא הצלחתי, באיחור של כמעט עשור, להשלים שעות צפייה בסדרה "הבית הלבן", אם כי לצערי הרב אין לי כל כך עם מי לשוחח עליה, מכיוון שכל מכוריה כבר מזמן שכחו… אבל עזבו את הסדרות הישנות. יש כל כך הרבה ערוצים שמלאים בים סדרות שמגיעות ארצה כמעט באותו מועד שידור מעבר לים. ההיצע גדול והזמן קצר – תודה לאל שיש את חגי תשרי.

 

 

אז אנחנו בעיצומו של חודש מלא בחגים וחופשות, ממש באמצע חול המועד שמפתיע בכל פעם מחדש עם כמות הזמן החופשי שבו – והרי לכן תקופה מושלמת להשלמה של חוסרי צפייה של "קולים", רשימת חובה של דברים שהאינטלקט שלכם חייב לספוג כדי שלא תמצאו את עצמכן שוב בשיחת הסלון הבאה שואלות "חאליסי? מי זאת, שרת החוץ של מצרים?".

 

האקסית המטורפת שלי (Yes Drama)

אמנם קשה לי עם קומדיות מוסיקליות, אבל "האקסית המטורפת שלי" עושה את מה ש-GLEE הצליחה להרוס ולחילופין "בנות" הצליחה להמאיס – במידה ובטעם, זה פשוט עשוי טוב. רבקה באנץ' היא לחלוטין לא הדמות המיוסרת שמגלמת לינה דאנהאם, למשל, אלא אשת קריירה, עורכת דין שבוחרת מרצונה מה לעשות ליפול לקלישאת האהבה, כמעט כמו כל אישה שנייה על הפלנטה. אז היא מקבלת הצעת עבודה יוקרתית, חוטפת התקף חרדה, פוגשת במקרה את האקס שלה מהתיכון ואז עוברת בעקבותיו (והוא כמובן לא יודע זאת) לעיירה נידחת בקליפורניה. אה כן, פרט שולי – היא עדיין לא התגברה עליו מאז. "אנחנו חייבות לדבר על זה אחר כך", כתבה לי חברה בצירוף לינק לסדרה (שמשודרת גם ב-Yes). אנחנו בטוח נדבר.

 

 

ליל האירוע (Yes Oh)

כולם מדברים עכשיו על הסדרה החדשה מביתHBO  "ליל האירוע", אצלי בעבודה בכל אופן, שמאיימת להפוך ללהיט הוויראלי הבא אחרי סערת "משחקי הכס". מוזיקה מרהיבה, תסריט לא פחות ממושלם, מתח ודרמה ובמרכז הסדרה בחור צעיר ממוצא פקיסטני שמתנה אהבים עם בחורה זרה, בבוקר הוא מגלה שהיא נרצחה ומאז הוא הופך להיות החשוד המיידי. הפרק הראשון עוצר נשימה, את ההמשך חייבים לראות בחגים. רק 8 פרקים – בינג' של יום אחד וסיימתם.

 

 

פולדארק (סלקום TV)

"פולדארק" היא סדרה בריטית תקופתית שחוזרת עכשיו לעונה השנייה ומשודרת בסלקום TV, די בסמוך לשידור בבריטניה. רגע לפני, זו ההזדמנות לחזור לכל פרקי העונה הראשונה (ולהזיל ריר על איידן טרנר). מדובר בסדרה שהיא סוג של הכלאה בין שושלת טיודור לבין גאווה ודעה קדומה, בעיקר בשל ההשוואה שעושים בין טרנר למיסטר דארסי המיתולוגי. כן, כאילו שחסרים גברים להתאהב בהם.

 

 

הדרך (Hot Plus, סלקום TV)

סדרה חדשה בכיכובו של ארון פול ("שובר שורות"). הדרמה מבית רשת hulu  האמריקאית מספרת על צעיר שמחליט להצטרף לקהילת מאמינים ההולכת אחרי גורו עתיר כריזמה, אך במהרה מגלה שלעזוב יהיה לא קל. הסדרה עלתה כבר בפסח האחרון לשידורים רציפים, וזו הזדמנות לתפוס אותה בהוט ובסלקום טי וי. 

 

 

מרושעים (סלקום TV)

בתקופה האחרונה יש פחות קומדיות ויותר סדרות מתח או סדרות הפקתיות גדולות נוסח משחקי הכס ופולדארק, שהן מעין "אפוס" מיני קולנועי בז'אנר הטלוויזיוני. ואז מגיעה סדרה כמו "מרושעים", שבאנגלית בכלל קוראים לה "אנשים קשים" וקשה לי להבין מדוע התרגום סטה כך אבל ניחא. סדרה שמזכירה לי את כל מה שאהבתי בניינטיז בקומדיות המצבים הקלאסיות, רק עם הטוויסט האמיתי והציני של שנות האלפיים ובלי הצחוקים המדומים ברקע.

 

אז מי הם אותם אנשים קשים? ג'ולי ובילי הם שני קומיקאים כושלים בני שלושים בניו יורק, שונאי אדם, מתוסכלים ושלא יודעים מה זה פוליטיקלי קורקט. הם מתפרנסים מכתיבת טקסטים ארסיים ברשת וחולמים על תהילה שלא מגיעה. כתבו עליהם שהם ה"וויל וגרייס" החדשים, ובתור מעריצה מושבעת של "וויל וגרייס" אני חייבת לומר שעל פניו זה נראה הרבה יותר מצחיק. את הפרקים של העונה השנייה שעלתה לפני חודש והעונה הראשונה אפשר למצוא בסלקום TV.

 

תגובות (0)
הוסף תגובה