מילה קוניס חושפת מדוע סרבה להצטלם בעירום

אמנם הוליווד נחשבת לעיר שחוזה לנו את העתיד, אבל ככל שזה נוגע לשוויון בין המינים היא תקועה אי שם מאחור. בשנים האחרונות נראה שלכוכבות העיר נמאס מהיחס המזלזל כלפיהן והן התחילו למרוד  – בין אם על השאלות ששואלים אותן על השטיחים האדומים בטקסים ובין אם על פערי השכר המשמעותיים בין הנשים לגברים. כעת, בעזרתה של מילה קוניס, הן גם יוצאות נגד השימוש המיני שעושים בהן על מנת לקדם סרטים.

 

עוד באון לייף: 

 

קוניס פרסמה אתמול באתר aplus טור אישי, תחת הכותרת "את בחיים לא תעבדי בעיר הזו שוב" – משפט אותו שמעה באופן אישי ממפיק, אחרי שסרבה להצטלם חצי עירומה על שער מגזין לגברים, במטרה לקדם את סרט. "רתחתי", היא כותבת. "הרגשתי שמחפיצים אותי ובפעם הראשונה בקריירה שלי, סרבתי. ונחשו מה? העולם לא עצר, הסרט הכניס מלא כסף ואני המשכתי לעבוד בעיר הזו שוב ושוב. מה שהמפיק הזה כנראה לעולם לא יבין, זה שהוא המחיש עבורי את הפחד שכל אישה מרגישה כשהיא נתקלת בהפליה על בסיס מגדרי בעבודה".

 

קוניס כותבת שהפחד לאבד את המקום שלנו, או סתם להיקרא 'כלבה', גורם לנו לבלוע את הצפרדע ולקוות שמתישהו השינוי פשוט יקרה מעצמו. "לאורך כל הקריירה שלי היו רגעים שבהם נעלבתי, נדחקתי לשוליים, שהתעלמו ממני, שילמו לי פחות והקטינו אותי בגלל המגדר שלי. תמיד ניסיתי לתת לאנשים להנות מהספק – אולי הם יודעים יותר טוב ממני, אולי יש להם משהו שלי אין. אמרתי לעצמי שכדי להצליח בתעשייה הזו כאישה, אני חייבת לשחק לפי הכללים של מועדון הגברים. אבל ככל שהתבגרתי וככל שעבדתי, הבנתי שזה בולשיט. ומה שיותר גרוע, זה שהייתי אשמה בכך שאפשרתי לזה להימשך".

 

תמונה: Shutterstock

 

קוניס מספרת שבעקבות התובנות האלו, היא הקימה חברת הפקה יחד עם עוד שלוש נשים, וכרגע הן עובדות על הפקה טלוויזיונית ביחד ומנסות למכור אותה לרשתות. יחד איתן עבד גם מפיק, אבל גם הוא- באופן לא מודע – סובל מסקסיזם. כך, למשל, באחד מהמיילים שהוא שלח על מנת לקדם את הפרויקט, הוא כתב שקוניס היא "כוכבת גדולה. היא אחת מהשחקניות העסוקות בהוליווד ובקרוב תהיה אשתו של אשטון קוצ'ר ואמא לילדה שלו". אאוץ'. "הוא הוריד את הערך שלי לאחת שלא שווה בזכות עצמה, אלא רק בזכות היותה במערכת יחסים עם גבר מוצלח ובזכות היכולת שלה להוליד ילדים. הוא התעלם לגמרי מתרומה שלי (ושל הצוות שלי) לתהליכים יצירתיים". אחרי המייל הזה, הן ויתרו על העבודה עם אותו המפיק.

 

"נכון, זו היתה הערה קטנה", אומרת קוניס, "אבל זו בדיוק מסוג ההערות שנשים נאלצות להתמודד איתן מדי יום בעבודה, בטלפון ובמיילים – זלזול ביכולות של נשים שעובדות קשה".

 

תמונה: Shutterstock

 

לדבריה, אפליה מגדרית "עיוורת" כזו, שאף אחד לא שם לב אליה, נמצאת בכל מקום ובעצם משפיעה על כל הקיום שלנו – הדמויות הגבריות הן אלו ששולטות בהיסטוריה כפי שמלמדים אותה, והגברים הם אלו ששולטים בכל המדעים והמתמטיקה ובעצם כמעט בכל מקצוע או שטח. "אבל אני סיימתי להתפשר. מהיום והלאה, בכל פעם שאני אתקל בהערות האלו, גם אם הן סמויות ועדינות, אני אתייחס אליהן כדי לחנך. אני לא יכולה להיות בטוחה שההתנגדות שלי תכנס אל הלב, אבל לפחות אקח חלק ביצירת סביבה שבה יש הזדמנות לצמיחה. ואם הערות שלי יפלו על אזניים ערלות, אני אבחר ללכת משם".   

 

קוניס ממשיכה את דבריה בכך שברור לה שאם זה קורה לה, זה קורה לנשים אחרות ובצורה אגרסיבית יותר. "אני ברת מזל שהגעתי למקום שבו אני לא צריכה להתפשר יותר ושאני יכולה לעמוד על שלי מבלי לחשוש לפרנסה שלי. אני גם ברת מזל שיש לי את הפלטפורמה שבה אני יכולה לשתף בחוויה הזו, בתקווה להביא קול אחד נוסף לשיחה, כך שנשים ירגישו קצת פחות לבד ויותר מסוגלת לשמור על עצמן במקומות העבודה".

את הטור העצבני מסיימת קונים עם המשפט: "אני אעבוד שוב בעיר הזו, אבל אני לא אעבוד שוב איתך". 

תגובות (0)
הוסף תגובה